cave119

מערת חורבת זעק

אתר מערות מגורים ומסתור המחוברות במחילות זחילה מתקופת מרד בר-כוכבא. במאה ה-19 שמש המקום כחוה חקלאית של תושבי הר חברון. היום מתוחזק המקום ע"י דודי ואתי שקיבלו את השטח כחוות בודדים, הם הוציאו את האדמה מתוך כמה מערות ואחת מהן משמשת ליצור יין.

אתר חורבת זעק הוא אתר ארכיאולוגי רב שכבתי ואנו מתמקדים בכפר היהודי שהתקיים בתקופת מרד בר-כוכבא, באתר יש גת עתיקה, מערת בית בד, מחילות מסתור מימי המרד, מקווה רחצה ועוד ועוד..

איך כל זה קרה:

לאחר חורבן ירושלים במרד הגדול (שנת 70 לספירה) נמלטו יהודים רבים אל הגליל, ואל דרום שפלת יהודה. החיים בדרום השפלה, ובהר חברון נמשכו בלא הפרעה עוד תקופה ארוכה לאחר חורבן ירושלים, ובתקופה זו, שטרם פרוץ מרד בר כוכבא, ניכרים סימני ההכנה הנמרצת למרד (שפרץ בשנים 132 – 135 לספירה).

אתר חורבת זעק מאפשר התחקות אחרי אורחות החיים של הקהילה היהודית שהתקיימה במקום לפני כאלפיים שנה ובתקופת המרד.

הכפר יושב על נתיב סחר קדום שנקרא "דרך מלכי יהודה" ואשר חיבר בין עזה לבין חברון וירושלים. האיזור כולו היה זרוע שטחים חקלאיים ששימשו לגידול גפנים ( כהמשך ישיר לשפלת יהודה ) וכמו כן עצי זית לשמן וחיטה. ההתבוננות בנוף שמקיף מכל עבר את האתר מלמדת אותנו על קיומה של חקלאות חכמה וחסכנית באנרגיה.

על ניצול התוואי הטופוגרפי של המקום, על ניצול של חומרי הגלם שהמקום מספק על מנת להתגבר על כמות המשקעים הנמוכה יחסית שיורדת כל שנה (כיום הממוצע עומד על 250 מ"מ לשנה).

על התל כולו ובאיזור בכלל אפשר להבחין בטרסות חקלאיות שנבנו כמובן מאבני המקום ובטיול בשטח אף תגיעו לבורות מים שאליהם מתחברים ערוצים שחרוצים בסלע על מנת להוביל מים לבור וכן משטחי סלע ששימשו לעבודה בסמוך לגת עתיקה.

הבנייה בכפר מרשימה, וניכר שימוש נרחב באבני גזית מסותתות היטב, ובחצרות גדולות לצד הבתים. חדרי אחסון ומערות חקלאיות שונות המצויות בין הבתים, ובהן שרידי בית בד, מקוה רחצה או טהרה, בורות מים ומערכת של מחילות מסתור הקיימות תחת הבתים והחצרות ומחברות בין המערות השונות.

אין בנמצא מקורות רבים על מרד בר כוכבא, שפרץ בשנת 132 לספירה, אך הימצאות מחילות המסתור בחורבת זעק ובכל שפלת יהודה לימדה על היערכות כוללת של הקהילה היהודית למרד ולימדה רבות על שהתרחש באותה תקופה.

ארכיאולוגים משערים, שההתארגנות למרד נמשכה זמן רב, מהסתכלות רחבה יותר ניתן להבין שכהכנה למרד, כל כפר יהודי קיבל הוראה להכין מערכת חדרים תת קרקעית ומסועפת חצובה בסלע.

שבעזרתה ניתן יהיה לקיים פעילויות חשאיות ומחתרתיות כמו איסוף אוכל, הסתרת נשק ובני אדם. ובבוא היום יגיחו מתוכם המורדים ויתקפו את האויב. כיום מוכרות כ- 400 מערכות מסתור, כמעט כולן בשפלת יהודה.

קשה לאתר את המחילות בתוך הכפר. פתחי מערכות המסתור נחצבו במקומות נסתרים כמו בורות מים ועמקי מערות.

בפינה מוצנעת נחצב פתח צר שאדם מבוגר יכול להיכנס לתוכו רק כשהוא פושט מעליו את שיריונו ואת נשקו וזוחל על ארבע עם הראש קדימה.

קיצה של אותה מחילה בדרך כלל בבור מים או במערה עמוקה וחשוכה ופיתחה תלוי כמטר מעל האדמה כשבתוכה, המתינו בדרך כלל מורדים חמושים שהתגברו בקלות יחסית על הפולש..

תכנון מערכת החדרים התת קרקעית כוללת גם פתחי איוורור שיצרו זרימת אויר מעולה ומנעו סכנת חנק במקרה של הזרמת עשן אל תוך אותה מערכת מסתור.

בהגיעכם לחורבת זעק, היכנסו למערת ביד הבד, היא המערה הגדולה ביות רבאתר ובתוכה אבן ים ענקית ששימשה לכתישת הזיתים, ומכאן שמה של המערה. מול הכניסה ממש תוכלו לראות פתח מלבני צר, פיתחה של מחילת מסתור.

זוהי חוויה מרגשת להיכנס לתוך אותה מחילה מסתור ולזחול בתוכה, ואף על פי שאורכה קצר, כדאי מאוד להצטייד במכנסיים ארוכות ובפנס.

זוחלים כארבע עד חמישה מטרים ומגיעים לחדר קטן במידות של 2*2. בתקרה מצד שמאל נמצא פתח היציאה.

טפסו אל הפתח ותמצאו את עצמכם בחדר נוסף שמתוכו יוצאות שתי מחילות. הימנית ארוכה יותר ותוביל אותכם אל בור מים יבש שממנו היציאה החוצה. והשמאלית קצרה יותר וקלה יותר ותוביל אותכם היישר החוצה.

סוג המערה:
ציוד מיוחד: אין
הערות ואזהרות:
לשלב בטיול בסביבה עם: