ירח בעמק איילון: ביקור בפארק קנדה

השטח של פארק קנדה היה עד למלחמות רבות בתולדות עם ישראל. כאן לחם יהושע במלכי הכנענים, והד קריאתו "שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון" עדיין משוטט לו בין הגבעות. כאן לחמו גם החשמונאים ביוונים, ועלו לאחר הניצחון לטהר את ירושלים ולהמציא את חג החנוכה. הרומאים בנו כאן אמות מים ואילו הצלבנים הקימו מבצר שהגן על עולי הרגל לירושלים. במלחמת העצמאות אף ניטשו כאן קרבות מרים בין הלגיון הירדני לכוחות צה"ל.

האגדה מספרת כי בטרם הפך לפארק, גר בכפר הערבי ששכן באיזור אפנדי עשיר ומכובד מאד. לאפנדי היו עדרי צאן, בית מלאכה לקדרות ותחנת קמח גדולה ליד המעיין, ובה אובניים ענקיות לטחינת החיטה הסובבות בכח המים הזורמים. כל תושבי הסביבה היו מביאים שיירות חמורים עמוסי חיטה לתחנה, וזו הייתה הופכת לקמח שנשלח לעיר הגדולה היישר אל מאפיית הפיתות והלחמים הגדולה של האפנדי.

אין ברירה, צריך לעבוד

לאפנדי היה בן אהוב, יפה תואר ומפונק מאד. יום אחד הגיע הבן לבגרות וסיים את לימודיו. אמר לו האב: "שמע יא אבני, הגיע זמנך לעבוד ולעזור למשפחה. מחר בבוקר לך אל תחנת הקמח ותעזור בהזנת שקי החיטה לאובניים. תשלום טוב נותנים שם, שטר של עשרה דינר ליום". ענה לו הבן: "אבל עבודה קשה ונחותה היא זו, רוצה אני לנהל את עסקייך, לשבת במשרדך בעיר, לתת פקודות לעובדים ולא לקרוע את הגב כפועל פשוט".  השיב לו האפנדי: "אוסקוט יא בני. אתה תעשה מה שאמרתי ודי". שתק הבן.