במעלה שביל החידות: הצעה לטיול בגליל העליון וברמת נפתלי

הגליל העליון תמיד שימש אתר לעלילות גבורה על רקע שדות ירוקים והרים פורחים. בפינה קצת פחות מוכרת שעל גבול הצפון – בין היישובים משגב עם, אביבים ומרגליות – ממוקם צוק מתנשא ותלול לאורך כל אצבע הגליל. מהצוק ניתן להשקיף על הציפורים הנודדות של אגמון החולה, כשממול בוהק החרמון המושלג.

קבר יהושע

ממשיכים בכביש למעלה עד צומת ישע וחונים. משמאל מתחם קברות נטוש בו מצבות מוסלמיות ומערות קבורה יהודיות עתיקות יחד. בימי המקרא היהודים לא היו קוברים את מתיהם מיד אלא מניחים אותם במערה, עטופים בתכריכים עד שהבשר היה נאכל ונעלם. את העצמות היו מצרפים לעצמות אבותיהם ומכאן בא הביטוי: נאסף אל אבותיו".

במתחם נמצא מסגד יפה ונטוש ושמו נבי-יושע. יהושע הנביא הוא יהושע בן נון, סגנו של משה רבנו והמצביא שכבש את הארץ לאחר יציאת מצרים. מוזר, אך למרות פועלו לכיבוש הארץ, יהושע הוא קדוש גם למוסלמים ובעבר התקיימו ליד קברו טקסי נדרים רבי משתתפים.

מצודת ישע (מצודת כ"ח)

לאחר מכן חוצים את הכביש למצודת כ"ח. זוהי תחנת משטרה בריטית מתקופת המנדט. לאחר הכרזת המדינה היו הבריטים מחויבים להעביר את המצודה ליהודים, אך הם בגדו בהם ומסרו אותה לערבים. בעקבות זאת אנשי הפלמ"ח נאלצו להילחם לשחרורה.

בין ההרוגים היה דוד צרקסקי, מפקד כיתת החבלנים שנפצע בנושאו מטען לקיר המצודה. הוא קרא לפיקודיו להפעיל את המטען שעל גופו וכך נהרג במעשה גבורה. עליו כתב חיים חפר את השיר הידוע "דודו". לאחר שלושה ניסיונות ו-28 הרוגים הצליחו לוחמי הפלמ"ח לכבוש את המקום, ועל שמם נקרא המקום מצודת כ"ח.

נחל קדש

ממצודת ישע ממשיכים על פי סימון שביל ישראל לנחל קדש. זהו נחל קצר ותלול מאד עם נוף פראי של בולדרים ומצוקים. הנחל מוצל כמעט עד חשיכה ביער של אלונים, חרובים, כליל החורש ועוד. ההליכה אתגרית וכוללת טיפוס וירידה במפלים ובסולמות שהציבה החברה להגנת הטבע.

המסלול מסתיים בחניון מבואות חרמון שליד צומת ישע. כדאי לדאוג לרכב איסוף, אחרת מחכה עלייה קשה חזרה. מי שבאמת אוהב אתגר מוזמן לעשות זאת בכיוון העלייה. שביל אתגרי מעניין לא פחות הוא שביל העלייה ההיסטורי מקרית שמונה לפסגת צוק מנרה. ניתן לשלב בני המסלולים, לרדת באחד ולעלות בשני ולקחת הרבה מים.

תל קדש

כשני קילומטרים מערבה ממצודת ישע נמצאת בקעת קדש ובה שני תילים היסטוריים חשובים. בתל קדש המזרחי שרידי מקדש רומאי הנחשב למרשים בישראל, ובו עבדו לאל השמש. עוד במתחם סרקופגים (ארונות קבורה גדולים מאבן) מעוטרים בכתובות יווניות ושרידי ארמון ומאוזוליאום. רועי הצאן בסביבה פרצו את הסרקופגים והשתמשו בהם כשקתות לבקר ולצאן.

תל קדש המערבי אינו חפור עדיין, אבל יש בו שרידים של העיר התנ"כית קדש בה גרו בני שבט נפתלי. עליה נלחמו צבאות רבים – האשורים, היוונים הרומאים ואפילו החשמונאים. יום יבוא ותל זה ייחפר וישופץ ויהפוך לאתר תיירות לאומי.

אחוזת דוברובין                                                                            

לאחר הטיול חייבים לאכול. בינות מטעי הפרי שליד אגמון החולה שוכנת אחוזה יפהפייה בת 100 שנה ושמה אחוזת דוברובין. האחוזה משוחזרת בטעם של פעם ומשמשת רקע לצילומי חתונה של תושבי האיזור. במקום גם מסעדה נהדרת ולא יקרה.

בשנת 1982 שופצה האחוזה ושוחזרה, על מבני המגורים והמשק שבה, באר ותעלות השקיה וכלי חקלאות היסטוריים. השחזור מציג את החיים באחוזה מימיה הראשונים וכולל גם מופע אורקולי המשלב בסיפור ובתמונה את הקשיים, את מחלת הקדחת ששררה באיזור ואת נחישות המתיישבים.