הקיץ מתקרב ובימי השרב הלוהטים אין טוב יותר מטיול רגלי קל, מוצל ורטוב בנחל החצבני. שמו העברי של החצבני הוא נחל שניר, והוא הארוך ממקורות הירדן. תחילתו ורובו בשטח מדינת לבנון והוא חובר אל נחל הבניאס (בשמו העברי נחל חרמון) ואל נחל הדן מדרום לקיבוץ הגושרים באצבע הגליל.
ריב הנחלים האגדה מספרת כי שלושת הנחלים האלו היו מתווכחים מי החשוב מכולם. אמר החצבני: "אני הארוך מכולם, אני משקה שדות וכרמים ובזכותי האנשים חיים". טען כנגדו הבניאס: "אני החשוב מכולם – האדם בנה לו מקדשים במסלולי וקבע כי מימי קדושים הם". נחל הדן התרגז והשיב: "אני הוא הגדול והחשוב מכולכם, אני נושא את מירב המים, העולם כולו החל בגן עדן שאותו אני השקיתי, אדם וחוה שתו ממני".
המריבה בין הנחלים הייתה קשה ומרה, וקולות הנחלים המתווכחים הדהדו ברמה. פנו הנחלים לאלוהים שישפוט מיהו החשוב מכולם. לבקשתם ירד האל מהשמיים, ישב על גבעה רמה והקשיב לטענות הצדדים. טענו הנחלים, הביאו עדים, פרטו לפרטים, דיברו והתווכחו.
התרגז האל על קטנוניות הנחלים, הרים מקלו ורעם בקול גדול: די נמאסתם, אני החלטתי: לא החצבני, לא הבניאס ולא הדן. אף אחד לא חשוב מחברו. הגיע זמנכם ללמוד להסתדר יחד. הניף מקלו, סימן תוואי חדש למים הזורמים וחיבר את הנחלים לאחד – הוא הירדן הזורם בגאון ממקום המשפט, תל אל-קאדי (ועברית תל השופט, תל דן) דרומה לכינרת.
מסלול מעגלי
מי שרוצה לטייל בחצבני מוזמן לנסוע מקרית שמונה מזרחה כארבעה קילומטרים, וקצת לפני קיבוץ הגושרים חוצים את גשר שניר. משמאל משלחים חברי קיבוץ מעיין ברוך נופשים על אבובים לנחל, ומימין מרכז מסחרי עם חניה גדולה.
כאן מסתיים מסלול ההליכה בחצבני ולכן חשוב להשאיר כלי רכב. משם ממשיכים למחלף הגושרים ופונים על פי השילוט למסעדת "דג על הדן" ולשמורת שניר, המהווים את תחילת המסלול. מומלץ להביא נעליים ובגדים שמותר להרטיב.
תל דן: שמורת בגן עדן
מי שמעוניין לטייל בשמורת תל דן יכול לנסוע מקרית שמונה כעשרה קילומטרים מזרחה, לעבור את קיבוץ דן ולפנות שמאלה על פי השילוט ועד לשמורה. תל דן שוכן כקילומטר צפונית לקיבוץ דן, והיה מיושב ברציפות משחר ההיסטוריה.
בתל חמישה מעיינות ועשרות פלגי מים החוברים ומתפצלים שוב בין העצים המצלים מעל. המקום כה יפה וקסום, עד שתושבי האיזור בעבר היו בטוחים שזהו מיקומו המקורי של גן העדן התנ"כי, והפלגים המשחקים ומפכים בו הם הנהרות המוזכרים בספר בראשית.
בתקופת המקרא היה התל בין היישובים הגדולים ביותר בממלכת ישראל ושימש מרכז פולחן ותעשיית ברזל ונשק. מתקופה זו נמצאה תגלית מרעישה: ההוכחה היחידה מחוץ לסיפורי התנ"ך לאימות קיומו של דוד המלך ושושלתו – כתובת חרס, תכתובת בין מלך ארם למושל המקומי ומציינת את בית דוד.
היום המקום הוא שמורת טבע לאורך נחל דן. במקום עתיקות יפות מתקופות שונות ונחל מקסים בו ניתן אף לשחות, לנפוש וליהנות. הכניסה לשמורה בתשלום.
האזן לפודקאסט ואם תרצו תורידו אותו לנייד שלכם ותקשיבו להדרכה ולאגדה תוך כדי טיול במקום:
