שני טיולים מקסימים בגולן

רמת הגולן שייכת לעם ישראל עוד מימי התנ"ך, בה ישבו בתקופת יהושוע שבט המנשה (ספר דברים ד, מ"ג), ולאחר מכן ממלכת ישראל, עד צאתנו לגלות. מתקופת התנ"ך ועד היום תמיד נלחם עם ישראל על הגולן שעל כן עטור הוא אתרי גבורה היסטוריים, מבצרים ואנדרטאות. (מבצר גמלא, הקרב בעמק הבכא, מוצב החרמון, תל פאחר, תל סאקי ועוד..) רק תזכרו בשיר "פגז אחרון התפוצץ ושתק... ילדה בגדות יצאה ממקלט" ותבינו את סיפור הגולן.

הגולן הוא ארץ געשית, רובו מכוסה בזלת ועשרות לועות של הרי געש לא פעילים, וטוב שכך. מאז מלחמת ששת הימים התיישבו בגולן עשרות אלפי משפחות העוסקות בחקלאות, טכנולוגיה ותיירות. מאות צימרים ואורחנים בעיצוב אקזוטי מזמינים אורחים ללינה ולטיול. במושב גבעת יואב נפגשתי עם משפחת צפריר שסיפרו לי על ההיסטוריה של המקום, על האורחן המונגולי (לחצו ללינק לאתר שלהם) שבנו ואת האגדה על ג'ינגס חאן.

הגולן הוא ארץ המפלים של ישראל. אבן הבזלת השחורה והנקבובית מכילה אינספור מאגרי ומסילות מים, בריכות ונחלים. הפרש הגבהים הגדול בין החרמון לכנרת גורם לזרימה עזה ויוצר נחלי איתן עמוקים ומפלים. בנחל אל-על ליד הישוב אבני-אית"ן שניים מהיפים במפלי הגולן: המפל השחור והמפל הלבן. שמות אלו נבחרו על פי צבע האבן עליו זורם המפל: השחור על הבזלת ולבן על סלע הגיר. אך יש אגדה שמערבת קנאת אחים, כבוד אב, תאווה לכוח, אהבה, רומנטיקה ועקשנות:

האגדה מספרת שפעם מזמן, בארץ מונגוליה הרחוקה גרה נסיכה יפיפייה ומלוכסנת עיניים, ביתו הצעירה והאהובה של הקיסר הכובש הגדול, ג'ינגס חאן ושמה אייר חאן. יופייה, ייחוסה ועושרה של אייר יצא למרחקים וכל נסיך בכיר או זוטר, מקרוב או מקצה האימפריה חשק בידה. אמר הקיסר לביתו: כל מחזרייך נסיכים חשובים לממלכה, אנא הראי להם הכנסת אורחים מזרחית מהי, דברי איתם, חייכי אליהם, ואם את לא מבינה את שפתם פשוט הנהני לאות תודה על מחמאותיהם...

בתקופה ההיא ישב בגולן שייך דרוזי מכובד ונשוא פנים ומלך על עמו. אנשיו היו מובילים שיירות של דגים מהים אל דמשק וחוזרים עם בדי משי שנהב ובשמים מהמזרח, וכך שמע גם הוא על דבר הנסיכה.

לשייך היו שתי נשים אותן הביא ממסעותיו. הראשונה מהצפון, שיער זהב ועיניה ככנרת, השנייה שחומה ועיניה כפחם בו עדיין מרצדת האש. כל אחת מהן ילדה לשייך בן הדומה לה, אחד מהם בהיר כשלג החרמון והשני כהה כקפה הדרוזי המר. גדלו יחד הבנים והיו לציידים ולוחמים, חסונים ועזי רוח.

חשק השייך בקשר משפחתי עם הקיסר הגדול, קרא לבניו ואמר: צאו למסע שניכם יחדיו, אל מונגוליה הרחוקה, אל אייר הנסיכה, והיא תבחר בטוב שבניכם.  רתמו השניים שיירת גמלים ופרדות, העמיסו מתנות לעייפה ויצאו למלא את מצוות אביהם.

כל הדרך הארוכה התווכחו האחים מיהו הטוב ביניהם ולמי תהיה הנסיכה. חצו הרים חצו נהרות, עורם להט בחום המדבר וקפא בלילות, חצו ערים עתיקות וצמתים שוקקים, פגשו בקבצנים וסוחרים, לחמו בשודדי דרכים ולבסוף הגיעו לארמונו של ג'ינגס חאן.

והנסיכה אייר אכן יפיפייה היא, כמו בסיפורים. קומתה תמר ועיניה שקד, לבושה כולה לבן וכתר צנוע נוצץ בשערה. מיהרו האחים, כרעו ברך לידה, הגישו לה מתנות תכשיטים ממיטב אבני הבשן וסיפרו לה: כל המסע אנו מתווכחים מי הטוב בינינו והראוי לך, החלטנו להשאיר את העניין ליד הגורל. אנו חוזרים כעת לביתנו בגולן, קחי את זמנך לארוז ולהיפרד מביתך ובואי אלינו. כשתגיעי לגולן הראשון בינינו בו תיפגשי הוא יהיה לבעלך. והנסיכה מחייכת ומהנהנת כמצוות אביה ולא מבינה אף מילה... נישקו האחים את ידה ויצאו.

ושוב כל הדרך התווכחו האחים ביניהם למי תהיה הנסיכה וכל אחד אמר אני הטוב, אני הראוי. הגיעו לגולן ובנו אוהלם על אם הדרך, לחכות לנסיכה ואף אחד לא זז ממקומו פן לא יהיה הראשון שיראה את הנסיכה בבואה. וכך חיכו וחיכו וחיכו...

השנים חלפו והם עדיין מחכים. אט אט הפך גופם לסלע, אחד שחור אחד לבן. הרוח חרצה בהם סדקים והגשם חתר בהם נחלים. עוד שנים חלפו והנחלים הפכו למפלים, אחד שחור, אחד לבן.

לכבוד הקיסר הגדול ג'ינגס חאן בנתה משפחת צפריר אורחן מונגולי אמיתי בגולן, באותו המקום בו פעם גר השייך הדרוזי, קראו לביתם אייר על שם הנסיכה היפיפייה והיא תיקח אתכם לנחל אל על, לטייל בין המפל השחור והלבן, שם נתזי המים נראים עד היום כיהלומים מכתרה הנוצץ של הנסיכה....