נחל אל על - כשהטבע משתעשע במכחול וצבע

נחל איתן התפרסם בזכות צמד מפליו: המפל הלבן והמפל השחור, שתחת שניהם בריכות המפתות את המטייל לטבול במימיהן הקרירים. אחת מנקודות התצפית המרהיבות של נחל אל על מצויה במצוק בזלת כהה המתנשא מעל תהום מאיימת, ובתחתיתו מציצים אלינו סלעי גיר לבנים. בנקודת המפגש בין הבזלת לגיר נוצרה נביעת מים, המזינה שפעת פרחים חובבי לחות. גם "ברך" שמעליה נראה מתחם ברדוויל ההיסטורי תוסיף לנוף המגוון בטיול שחייבים לקחת בו מצלמה. מסלול ההליכה שלנו מתחיל בחניון המפלים, ליד המושב הדתי אבני איתן, ומסתיים במושב אלעד.

זאבים, סברס והרדופים כיד המלך

נתחיל להלך לאורך גדר אבני איתן, ונגיע עד לתחילת הירידה לערוץ הנחל, המכונה גם ואדי דופילה - בגלל ההרדופים הרבים הגדלים בו (דפלה בערבית הוא הרדוף). אם תטו אוזניכם היטב בינות שיחי ההרדוף הפורחים בוורוד לאורך הנחל, אולי תוכלו לשמוע להקת זאבים פרועים. אולי גם יתמזל מזלכם ותבחינו בחמורים, צבועים ושועלים, דורבנים, לוטרות, נמיות ושפני סלע. כל אלו משוטטים להם באין מפריע בשמורה, אך כדי לראותם רצוי לבוא בשעות החשיכה. האגדה מספרת אף על קיומו של דוב באזור.

לפני שנרד אל הנחל נערוך תצפית אל החרמון בצפון ועד לכנרת. נפלס דרכנו בסבך עצי הבוסתנים הפזורים. ייתכן שנפגוש באלו הבאים לאכול וליהנות מן הקרקע הפורייה הזו, עדרי צאן ובקר ורועיהם. כאן תוכלו לטעום כאוות נפשכם תאנים, רימונים, ענבים, סברסים ותמרים. בוסתנים אלו נטושים. הם עובדו עד פרוץ מלחמת ששת הימים בידי בדואים תושבי המקום, ומאז המלחמה ננטשו. בקיץ אפשר לאסוף את פירות הסברס משיחי הצבר שניטעו לסימון גבולות הבוסתנים, ובסתיו - לאכול מפרי הרימונים אשר מבשיל על העצים.

לאחר הירידה לאפיק נמשיך בשביל המתפתל בינות הצמחייה. כאן נראה את התורמוס, וצמחים נוספים, ובעיקר שיחי ההרדוף, שמעטרים בוורוד כל פינה ופינה. ההרדוף נודע בסגולות המרפא המרובות שלו. הרמב"ם מציין את יתרונותיו של ההרדוף המבושל בשמן זית להכנת פתילות לטיפול בטחורים, ואילו בצפון אפריקה מכירים בו כמעודד הפלות, שמפעיל את שריר הרחם כדי לגרום להוצאת ולדות מתים. הערבים בישראל נוהגים להשתמש בו לקירוי גגות הבתים, או לשים מענפיו בין שקי החיטה לצורך הגנה מפני מזיקים למיניהם.
 

רואים שחור-לבן

בעקבות לחצים בפני כדור הארץ והשבר הסורי אפריקני, החרמון נדחף למעלה ובאזור רמת הגולן נוצר קער. בקער זה נוצרו לחצים געשיים והוא התמלא בזלת שזרמה מעשרות הרי געש. עד היום ניתן לראות את הרי געש אלה, המוכרים בשם "התלים של רמת הגולן". מתחת לרגליכם, תראו שכבת סלע בזלתית, שחורה וצעירה יחסית לשכבת הגיר הלבנה הנמצאת תחתיה.

לאחר כרבע שעה הליכה נגיע למשטח בזלת עליו זורמים המים ונופלים ממפל שגובהו 8 מטרים לבריכה טבעית יפהפייה מפל זה מכונה "המפל השחור". הוא נקרא כך על שום סלע הבזלת השחור שעליו הוא זורם. המפל נשפך לתוך בריכה גדולה, שעל סביבותיה צומחים שיחי נענע בעלי ריח נעים, וכן עצי ערבה. ניתן לרדת אל מתחת למפל בשביל תלול, כשפנינו במורד הזרם, לנוח בצל עצי הדולב שיחי ערבה ושערות שולמית.

בדרכנו אל המפל הבא, נעבור ליד מספר בריכות. אפשר לקפץ על האבנים כדי לא לטבול בבוץ שמקורו בזרימתם של מעיינות הנובעים כאן. נוכל להריח את צמח השומר החריף באוויר המשמש בתעשיית העראק והממתקים. אפשר לקטוף עלה צעיר ולנגוס בו. המפל הלבן המרשים יתגלה לנו במלא הדרו ומתחתיו בריכה גדולה. כאן הצליחו מי הנחל להתחתר בסלע הבזלת ולחשוף את הגיר הלבן שמתחת ובתחתיתו הבריכה. היא עמוקה דייה לרחצה, ובימי שרב אין טוב מרענון קל במים ומנוחה בצל עצי הערבה המסוככים. זהו גם זמן מושלם לתפעול תרמוס הקפה שהכינונו מראש. נציץ בזהירות לתצפית מראש המפל כלפי מטה.

תוך כדי הליכתנו, נבחין בצבע הקרקע המשתנה משחור לחום-אפרפר ובריבוי האבנים הלבנות. זהו הסימן שאנו עוברים מאזור הבזלת לאזור סלעי הגיר. עוד מעט קט ונגיע אל בריכה קטנה ששפתה האחת סלע ושפתה השנייה חבויה בתוך סבך של ערבות וקנים. כדאי לעצור כאן לנוח ולהתבונן בסלע עליו אנו יושבים. מדובר בתלכיד נחלים המורכב מחלוקי גיר וצור מעוגלים ומזוותים, אשר התאחו באמצעות גיר שהתקשה.
מהבריכה נעלה באותו שביל בו ירדנו על גדתו השמאלית של הנחל ונמשיך להעפיל במעלה המדרון. הירידה שממנה הגענו הייתה תלולה ולפיכך העלייה בחזרה מפרכת. למי שמפחד מגבהים רצוי שלא להתבונן בתהום העמוקה הנפערת...

מופעי טבע בהתאם לעונה באמת המים העתיקה

מייד לאחר שנעבור את קבוצת המעיינות השנייה, כדאי להרים את הראש ולחפש בקצה המדרון, מעט לפני סיומו, קירות בנויים התומכים באמת מים. חדי העין יבחינו כי קירות אלו נמשכים כברת דרך בקו גובה אחיד. מדובר בקיר תמך לאמת המים שהובילה בתקופה ההלניסטית את מי נחל אל על לעיר סוסיתא. המים התנקזו לאמה זו והובלו בנחל סמק לאורך 25 קילומטרים פתלתלים.

בהמשך השביל ישנן תצפיות נוף מרהיבות. בנקודה בה נחל אל-על פונה לעבר נחל סמק, יוביל השביל לעבר שפת המצוק. בעונת חורף, נוכל לצפות לעת ערב בהתכנסות מיליוני זרזירים ללינת לילה מחרישת אוזניים. באביב נוכל לראות משטחי פריחה נהדרים של צבעונים, כלניות ונוריות, ובקיץ ובסתיו מכסים הקיפודן והקיצנית את המדרונות ולעיתים גם דוקרים ברגליים.

סוף סוף הגענו למעלה. בנקודה זו אפשר לעמוד, לשאוף אויר ולהתפעל עוד פעם מנופי נחל סמק (שנחל אל על הוא יובלו), שמפתחו רחב ומדרונותיו מתונים - דוגמה יפה לנחלי דרום הגולן.

הסלע השחור והסלע הלבן בראש מפל המים בנחל אל-על

חושניה - לאמיצים בלבד!

בדרך חזרה ניתן לעצור לרגע בחורבות הכפר הסורי הנטוש חושניה, ולטפס (תוך חירוף נפש) במעלה המינרט של המסגד ההרוס. המינרט נמצא במצב התפוררות מתקדם ולא ברור מה בדיוק עדיין מונע ממנו לקרוס. לפחות ישנו פרס הולם למסתכנים, ומהמרפסת העליונה, נטולת המעקה, נשקף נוף יפה של רמת הגולן הפרושה סביבנו.
מתחם ברדוויל, מימי הברונזה הקדומה

האתר הקדום מתחם ברדוויל, אליו ניתן להגיע ברכב שטח או ברגל, שוכן בצידה המערבי של שמורת נחל אל על. מדובר בגל גדול של אבנים שמוגן ממזרח ומערב בתהומות תלולים, ובצפון בחומה גדולה. כאן נמצאים שרידים של יישוב מבוצר. על פי ההשערה, שימשו החדרים למגורים ולהגנה כאחד. החוקרים מייחסים אותו לתקופת הברונזה הקדומה, לפני 5,000 שנה לערך. שמו של המתחם נקשר במלך הצלבני בלדווין, ויש הגורסים כי מקור השם במלה הערבית "ברדיל" - צמח הקנה שצומח בנחל שלמרגלות המתחם.