מסדר הטמפלרים: טיול בשמורת נחל כזיב ומבצר המונפורט

פארק גורן רחב הידיים שוכן בראש מצוק אדיר מעל לגדה הצפונית של נחל כזיב. מקצה המצוק נשקפים הנופים המרהיבים של שמורת נחל כזיב, ובין עצי החורש הירוקים נמצא המבצר הצלבני מונפורט. קק"ל טיפחה את עצי החורש הטבעי ושיבצה ביניהם חניונים רבים, אבן שואבת למטיילים מכל רחבי הארץ.

נחל כזיב הוא הגדול בנחלי הגליל ולמרות מה שרומז שמו זורם הוא כל השנה. הנחל מתפתל וחותר בתוך יערות סבוכים, צוקים וגבעות מוריקות, שרידים של תחנות קמח וכפרים נטושים, בוסתני פרי וחורבות המצודה המרשימה מונפורט.

במדרון הדרומי שמול הפארק, על גבי שלוחה תלולה, יושב מבצר מונפורט (הר המצודה). ראשיתו בחווה חקלאית שנוסדה בתקופה הצלבנית באמצע המאה ה-12, ומאוחר יותר הפך למבצר. בשנת 1229 רכשו אבירי המסדר הטבטוני את המבנה והעתיקו אליו את המטה שלהם ששכן עד אז בעכו. בסיוע כספי תרומות הם הפכו את המבנה למבצר מפואר.

בשנת 1271 כבש הסולטן הממלוכי ביברס את המקום, ומאז צמחו עצי החורש וכיסו את חדריו. המבנה שלמרגלות המבצר בגדת הנחל שימש את עובדי החווה החקלאית שהייתה ברשות המבצר. ליד המבנה עוד נותרו שרידי סכר שמאחוריו נאגרו מי הנחל.

עקב הנטישה המהירה של המבצר ובעקבות התמוטטות קירותיו העבים בזמן הלוחמה, יש האומרים כי עדיין קבורים שם אוצרות. כמה מתושבי הגליל רכשו מכשיר גלאי מתכות ועד היום הם סורקים את המקום בשעות הפנאי.

ב 1099 קרא האפיפיור לשחרר את ירושלים מעול הכופרים. קריאתו הובילה את ארצות הנוצרים באירופה לסדרת מסעות לכיבוש ארץ ישראל וירושלים. הטמפלרים היו מסדר של נזירים לוחמים ששמרו על שליטת הנוצרים בערים שנכבשו ועל שלום עולי הרגל לירושלים.

כדי להקטין את סכנת שודדי הדרכים, המציאו הטמפלרים את מוסד הבנקאות ואת עקרונות ההצפנה. עולי הרגל היו מפקידים את כספם בידי הנזירים באירופה ומקבלים אישור מוצפן לידיהם. הטמפלרים בנו שורה של מצודות לאורך מסלול עולי הרגל ללינה, ובמקרה הצורך היו פורעים את הצ'ק בחלקו לממן את המשך המסע.

הטמפלרים קיבלו חזקה על ירושלים וקבעו את מושבם בשרידי בית המקדש (טמפל באנגלית ומכאן נגזר שמם). מיד החלו בסדרת פעולות מסתוריות: האגדות טוענות כי ברגע שהצלבנים כבשו את ירושלים, החלו הטמפלרים לבצע חפירות נרחבות בהר הבית, מצאו את ארון הקודש עם לוחות הברית והעבירו אותו  לסקוטלנד או לאתיופיה. שם יש כנסייה שעורכת מידי שנה טקס בו מוצג ארון הנטען שהוא ארון הברית המקורי.

אגדה אחרת טוענת שהטמפלרים מצאו שם את הגביע הקדוש, ממנו שתה ישו בסעודה האחרונה. בהסבר המופיע בספר "קוד דה וינצ'י" נטען שהגביע הקדוש קשור למרים המגדלית שהולידה בן לישו, ומסדר הטמפלרים סחט את הכנסייה הנוצרית בשמירה על סוד זה.

לאחר כ-200 שנה נוצחו הנוצרים על ידי סאלח א-דין וגורשו מכל מבצריהם בארץ ישראל, כולל מונפורט. הטמפלרים, שצברו עד אז רכוש ענק וכח צבאי ופוליטי, איבדו את הסיבה לקיומם והפכו להיות מקור קינאה וחשש למלכי אירופה.

ביום שישי ה-13, אוקטובר 1307 נעצרו כל חברי הטמפלרים על ידי צבאו של פיליפ היפה מלך צרפת, עונו קשות עד שהודו בכפירה באלוהים והועלו על המוקד. מאז האמונה התפלה היא שיום שישי ה-13 הוא יום לאסונות.

כדי להגיע אל נחל כזיב יש לנסוע על כביש גבול הצפון (כביש מס' 899) לכיוון מזרח. כ-500 מטרים לאחר קיבוץ איילון פונים ימינה לפארק גורן. נוסעים על פי שילוט בפארק עד לתצפית המונפורט וחונים.

מהתצפית יורד שביל המסומן אדום אל הנחל. מסביב פרחי אביב בשלל צבעים, ממול חורבות המבצר על גבעה רמה  ושאון המים הזכים בנחל נשמע מתחת. למטה אפשר לחצות את ערוץ הנחל ליד שרידי חווה עתיקה (זהירות, סכנת התמוטטות) ולטפס למבצר עצמו.

אפשרות נוספת היא להמשיך במעלה הנחל לאורך המסלול המסומן ירוק. שם אפשר למצוא מספר מקומות בהם הנחל מתרחב לבריכות יפות שניתן לטבול בהם. במהלך הטיול אפשר לזהות עצי קטלב, דולב, ער אציל, אלונים גדולים, פיקוס וקנה.

אם מתחילים את הטיול מוקדם בבוקר ושומרים על שקט, אפשר לראות מרחוק עדרי צבי ארץ ישראלי ואיילים יורדים מהמצוקים לשתות בנחל. בהמשך אפשר להגיע לעין טמיר – מקום טוב למנוחה ולשכשוך בבריכות הסלע. עין טמיר הוא מעיין שניקבה צרה נחצבה בעבר להגביר את ספיקתו. הנקבה מובילה לאולם תת קרקעי אך הכניסה לשם מסוכנת, וקרו שם מקרי טביעה בעבר.

מכאן ניתן לחזור באותה הדרך, או לעלות לגדה הצפונית ולעבור דרך יער גורן בחזרה לחניון. אם יש מי שיקפיץ את כלי הרכב לצד הדרומי של הנחל, זאת הזדמנות טובה לעלות למצפה הילה, לבקר באוהל המחאה של משפחת גלעד שליט ולחתום על העצומה לשחררו.