נחל תנינים

טיול בנחל תנינים ונחל תמסח ליד זכרון יעקב. נראה טבע, מים, גנים, עתיקות, מעיינות, נשמע קצת היסטוריה והרבה ציזבאטים.

נחל תנינים הוא נחל איתן שתחילתו ברמת מנשה בין דליה לבין עין השופט. הנחל זורם דרום מערבה לים התיכון ונשפך לים דרומית ל קיבוץ מעגן מיכאל. שם הנחל בערבית הוא נהר א-זרקא שפירושו הנחל הכחול. שמות נוספים קדומים לנחל הם נחל תמאסיח וקרוקודילון. במקום היה בעבר סכר גדול שיצר אגם להפעלה של טחנות קמח ומקור לאמת המים של קיסריה. במקום הייתה גם עיר מהתקופה הפרסית בשם קרוקודילופוליס. מדרום לאגם ישנם שרידים של תחילת אמת המים העתיקה מהתקופה הרומית ששימשה להובלת מים לקיסריה. חוסר התחזוקה של אתר הסכר גרמה ליצירת ביצה הידועה בשם ביצת כבארה. כיום, ישנה באזור השפך שמורת טבע, היא שמורת נחל תנינים ובשטחה ברכת תמסח שריד מביצת כבארה. מדרום לנחל התנינים הוקם הכפר ג'סר א זרקא. פרוש השם בערבית הוא הגשר על הנחל הכחול. הכפר מאוכלס תושבים ממוצא בדואי משבטי הע'ורנה מצפון אפריקה. הכפר הוקם בשנות העשרים של המאה העשרים לאחר יבוש הביצות. בנחל וסביבתו עולם חי וצומח מגוון: צבי נחלים ושפמנונים במים, אגמיות ועופות מים וצמחית מים כמו קנה, שנית גדולה ופטל קדוש.

לאחר מספר שנים של חפירה ארכיאולוגית והכשרת האתר בעזרתם של רשות ניקוז כרמל, רשות העתיקות, המשרד לאיכות הסביבה ורשות הטבע והגנים - נפתחה לאחרונה שמורת הטבע נחל תנינים לקהל הרחב.

דווקא לנחל הבודד מבין נחלי מישור החוף שזורם לים ללא ביוב בתוכו, יש שם מוזר. ואולי השם הזה מרמז על ההיסטוריה המרתקת הקשורה אליו. תנינים? מניין אלו בכלל? השם כרגיל הוא תרגום מערבית "נהר אלתמאסיח" (נהר התמסחים).

כנראה שהשמות לא משקרים ועדויות על תצפית בתנינים מתקבלות עד סוף המאה ה-19 על ידי חוקרים שונים שהסתובבו בארץ הקודש. מניין הגיעו תנינים? יש המאמינים שהם שריד לעולם חי טרופי שהיה בארץ לפני כשני מיליון שנים, אבל אולי הגיוני יותר שהם הובאו על ידי הרומאים, כדי להשתתף במלחמות הגלדיאטורים שהתנהלו בקיסריה ובשוני. היום על כל פנים, הביקור בשמורת נחל תנינים, הוא חובה גם אם אין בה תנינים.

שמורת טבע נחל תנינים משלבת בתוכה שני מוקדי משיכה עיקריים. האחד הוא מי הנחל הכחולים והצלולים - שריד לנחלי החוף, והשני - סכר, שיצר באזור בסוף התקופה הרומית ותחילת התקופה הביזאנטית אגם ששטחו כ-6,000 דונם. שם הנחל נגזר מהתנינים שהתקיימו בביצות כבארה עד ראשית המאה העשרים.

מאז קום המדינה הפך רובם של נחלי החוף לתעלות ניקוז של שפכים ביתיים ותעשייתיים. נחל תנינים לא נפגע בתהליכים אלה, והוא נחשב לאחרון נחלי החוף הנקיים. יש לציין, שמי הנחל בחלקו העליון מוזרמים בחורף למפעלי נחלי מנשה, ושם הם מוחדרים לקרקע לשם העשרת מי התהום. מקורות הנחל מליחים, אך הם מאפשרים קיום לבעלי חיים וצמחים רבים. כך שרדו בנחל תנינים, צמחי נופר צהובים ומרהיבים, הצפים על פני המים, דגים שונים, כגון קיפון (בורי), אמנון ושפמנון, צבי ביצה ומגוון של עופות גדה וציפורי שיר.

הסכר, שתקופת בנייתו המדויקת אינה ברורה, נועד להעלות את מפלס מי נחל התנינים. גובה המפלס כיום שלושה מטרים מעל פני הים, והמטרה היא להעלותו בשלושה מטרים נוספים, כדי שניתן יהיה להזרימם לקיסריה. סכר נוסף, כשני קילומטרים צפונית מהשמורה, חסם את הבקעה מצפון. בין הסכרים להר הכרמל בבקעת כבארה נוצר אגם ממנו החלה האמה הנמוכה לקיסריה.

שפע המים במקום והפרש הגבהים בין האגם לנחל תנינים אפשרו בניית טחנות קמח בתקופה הביזאנטית וגם בתקופה העותומאנית. הטחנות ניצלו את זרימת המים החזקה להנעת אבני הריחיים. ניתן להתרשם מהמקום בו המים גלשו וצברו מהירות לפני שנתקלו בגלגל הכפות שהניע את אבני הריחיים שמעליו. ליד הצד הצפוני של הסכר, בסמוך לטחנת הקמח הביזנטית, נעבור ליד בריכה יפיפה שנוצרה על ידי נחל תנינים. אין מקום טוב מזה לשכשך את הרגלים.

לסכר מגיעים לאחר הליכה קצרה בתוך אמה הנמוכה שנחצבה כדי להוביל את המים. בתצפית עליו, עוצמתו ברורה וסביבו רואים את כל מתקני המים שנועדו לווסת את הזרימה בתעלות ואת גובה המים באגם המלאכותי. ההליכה עליו מגלה נוף מרהיב שנשקף מהכרמל ועד הים. בקצהו השני נשים לב לאפיקי נחל עדה ונחל תנינים שעוברים תחתיו.

בטחנות הקמח הביזאנטיות נמצאו שני ממצאים מרעישים. הראשון הוא גלגל כפות אנכי- כזה שהיה מוכר בארץ רק מהתקופה הצלבנית, ואילו בנחל תנינים מופיע כבר בתקופה הביזאנטית. הממצא הוא השני אבני ריחיים של חמור (הופעלו על ידי חמור), שהוסבו לשימוש בטחנה המופעלת בכוח המים.

המסלול בשמורה לוקח אותנו לתצפית יפה על נחל בין עצי האקליפטוס שנשתלו מתוך אמונה שיעזרו ליבש את ביצת כבארה בה נתקלו המתיישבים הראשונים באזור בתחילת המאה ה-20. למרות פעולות ניקוז רבות לאורך השנים, רק בסוף שנות ה-70, לאחר שהוקם מפעל נחלי מנשה, שאסף את המים העודפים שהציפו את האזור כל חורף, נעלמה הביצה לחלוטין. על עצי האקליפטוס המצלים, שוכנות דרך קבע, האנפיות והלבנית הקטנה.

אין כמו הליכה נעימה לאורך הנחל עד לחוף הים. המתבוננים במים יוכלו ודאי לגלות את השפמנון, דג טורף גדול עם זיפים דמויי שפם, צב רך וצב ביצה, נחש מין משובץ (אינו ארסי) ואפילו חתול ביצות שיודע לשחות ולצוד דגים. הצמחייה מורכבת מאשל, פטל קדוש וקנה מצוי.
לאלו שזמנם בידם, מומלץ להמשיך עד לשפך הנחל ומשם, לאורך החוף עד לקיסריה ולבקר בעיר המרשימה לכבודה הוקם מפעל המים האדיר.

נחל תנינים הנמצא ברמות מנשה משופע בנביעות חורף עונתיות המוכרים בשם "מעיינות תמסח" על שם התמסחים שאולי היו פעם בנחל. במעיינות תמסח יש תמונותהאזור הביצתי של נחל תנינים - ביצות כאברה. מימיהם אינם נשאבים על ידי חברת מקורות מאחר והם בעלי רמת מליחות גבוהה. הם מהווים כיום שריד אחרון וייחודי של נופי מים שהיו אופייניים לאזור החוף,לכן חלק זה של הנחל הוכרז כשמורת טבע.
בשנת 1922 רכשה חברת פיק"א את השטח והחלה בתהליך מואץ של יבוש הביצות והובלת המים אל ערוץ נחל תנינים. פעולה זו שינתה לחלוטין את פני האזור כולו והנוף הטבעי ונופי הביצה הפכו עם השנים לשדות חקלאיים מעובדים של הישובים שקמו- מעיין צבי,מעגן מיכאל ובית חנניה. המעיינות הם חלק בלתי נפרד מהנחל. הם מזינים אותו ומאפשרים לצמחייה הגדלה על גדות הנחל להתקיים בצורה טובה.

ליד השמורה נמצאות ברכות הדגים של מעגן מיכאל שאת מימיהם המליחים הם מקבלים ממעיינות תמסח. בריכות אלו מהוות מקור משיכה לעופות מים וכן למטיילים ולצפרים, בעיקר בעונות הנדידה של העופות.

המעיינות הנובעים בנחל תנינים הם השריד האחרון של נחלי החוף בישראל שממשיך לזרום באופן טבעי ממעיינותיו ועד הים.כל שאר נחלי החוף נכלאו בצינורות,או זוהמו באופן כזה שכיום קשה לשקם. רק כאן נשמרו צמחי המים ובעלי החיים האופייניים כמעט ללא פגיעה.