בתוך המושב אבן ספיר, דרך השביל המסומן של השמורה, נמצא מעיין שופע עם שרידי כפר עברי קדום, יער סבוך ומצל ובוסתנים עמוסי פרי נטושים. מני מנחם עם הצעה לטיול בוואדי יוסוף
מעיין שופע, שרידי כפר עברי קדום, טרסות חקלאיות, סכר גבוה, אמות מים עתיקות, באר, בריכת איגום, ניקבה ומפעל מים היסטורי. על כל אלה מצלים בוסתנים עמוסי פרי נטושים, יער סבוך ומצל, פריחה יפה בעונה – והכל באותו המקום: עין חנדק.
פירוש המילה חנדק בערבית הוא ניקרה או תעלה. השם ניתן למקום בגלל שתי הנקבות הארוכות והמרשימות שמנקזות את מי המעיין לבריכת האגירה. ניתן להלך במים עד גובה המותניים ולהשיט את הילדים על אבובים לתוך המערה. זו חוויה אדירה לילדים ולהורים – אך לא לשכוח פנסים ונעליים שמותר להרטיב כי להיות יחפים שם זה פשוט כואב.
לא רחוק נמצא מנזר יוחנן במדבר היפה והציורי. המנזר נבנה מסביב למערה, שלפי המסורת הנוצרית הוסתר בה יוחנן המטביל ושם הוא התבודד שנים רבות. ליד המערה בגינת המנזר נובע מעיין קטן. המבנה דבוק על צלע ההר וממנו נשקף ממול נוף מרהיב של מעיינות הסטף, על עצי השקדיות הרבים שצובעים את ההר בלבן (בעונה).
כל הקסם הזה נמצא בגיא המתכנס לוואדי קצר ושמו וואדי יוסוף. במורד הוואדי נמצא סכר גדול מתקופת המלך הורדוס, זה שבנה את בית המקדש, לא רחוק מכאן. הקיר אכן נראה כמו הכותל המערבי, גשו ותראו. מעל הגיא בתי מושב אבן ספיר. בצד אחד של הגיא בוסתני הפרי ובצד השני יער אורן שנטעו קק"ל.
החכם באדם
זקני הכפר מספרים על כך את הסיפור הבא:
המלך שלמה, החכם מכל אדם, ידע לדבר בשפת החיות ובשפת העצים. יום אחד יצא המלך מירושלים עם פמלייתו לבקר את נתינו בכפר, ועם תום הביקור בחום היום ירד אל המעיין לרחוץ רגליו ולפוש בצל העצים.
תושבי הכפר הכינו למענו כריות רכות על מחצלת דמשקאית יקרה, שתי נשים כושיות מונו לנופף נוצות ענק לאווררו, נערים מיהרו להגיש לו פרות טריים ומים צוננים מהמעיין. המלך הקשיב לאוושת הרוח בעצים ונרדם.
ובחלומו שת את ליבו לכך שאוושת הרוח בין עצי הפרי שקטה ונעימה היא, ובין עצי הסרק חסרי הפרי הרוח שורקת ומייללת...
שאל את העצים לכך:
ענו עצי הפרי: לנו פירות כבדים וטעימים. אנו לא יכולים להתנועע ברוח פן נזיק לפירותינו. אין אנו צריכים להשמיע קול, כי גם כאשר אנו שקטים, הכל באים אלינו כדי ליהנות מפירותינו. ענו עצי הסרק: לנו פירות קלים שאינם לאכילה. אנו מתנועעים מכל משב רוח קל. אם לא נשרוק ולא נשמיע קול – לא ישימו לב אלינו ולא ניראה.
כך גם הם בני האדם: הטובים והנבונים, אלא שהכל רוצים בהם, הם שקטים, צנועים ומשמיעים את דבריהם בשקט ובנחת. אבל הריקים והפוחזים, אלה שאין בהם כלום – צועקים ומדברים בקולי קולות, כדי שהכל ישימו לב אליהם.
דרך קצרה ודרך מאתגרת
איך מגיעים:
הדרך הקצרה והפשוטה היא להחנות מחוץ לשער הכניסה למושב אבן ספיר ולרדת בשביל הקצר והמסומן עד למעיין, לנקרות ולוואדי. דרך מאתגרת יותר היא להחנות בחניון הסטף ממול ולרדת את כל השמורה בשביל המסומן בשחור, לחצות את הכביש ולעלות לוואדי יוסוף, לסכר ולעין חנדק מלמטה. את כלי הרכב שילחו עם נהג מתנדב לאסוף אתכם מאבן ספיר או שתאלצו לחזור בעליה את כל הדרך לחניון הסטף.
המלצה ראשונה: בכניסה למושב נמצאת סדנתו של אומן העץ הייחודי אמיר באומפלד שישמח לארח אתכם באוהל הטיפי, למזוג לכם תה מתוק ולהסביר על יצירותיו. באומפלד ומשפחתו נידבו עצמם לנקות את חניון המעיין וערוץ הוואדי לאחר ביקורי הישראלי המצוי והמלכלך, אנא אל תתנו להם עבודה.
המלצה שנייה: בקרו במנזר וקנו דבש ויין מתוצרתם. פתוח חינם לקהל כל יום, גם בסופ"ש. (הציצו בתמונות)
המלצה לרעבים: מומלצת ארוחה הודית במסעדת אלמורה בקצה במושב אבן ספיר.
