עין טייסים - אגדה ומעיין בהרי ירושלים

 עין הטייסים הוא מעיין מסוג שכבה, הפורץ מניקבה לבריכה יפה. שם המקום בערבית הוא עין אל-ג'וז, שפירושו מעיין האגוז, על שם אגוז המלך הגדול הצומח לידו, או עין אל-ג'ודידה - המעיין החדש. שמו העברי ניתן לו בזכות העובדה שהוא נובע על מדרון הר הטייסים.

מוקד הנביעה נמצא בתוך מערה קטנה, ממש מעל בריכת המים, המים מחלחלים בתוך שכבות הגיר והסלע. ניקבה שאורכה כשישה מטרים נחצבה כדי להגדיל את שפיעת המעיין. הניקבה מסתיימת בפתח קשתי הבנוי מאבנים מהוקצעות. מי שקטן במימדיו יכול לעבור בניקבה בהליכה שפופה ובעזרת פנס. מימי המעיין ניקו בזמנו את הטרסות החקלאיות המצויות במורד. במקום יש שרידי חווה חקלאית וטרסות חקלאיות שעליהן עדיין גדלים עצי שקד, לימון ואגוז מלך.

הר הטייסים נמצא בין רמת רזיאל לקיבוץ צובה. המסלול מתחיל מהשלט שנמצא בחלקו המזרחי של אתר ההנצחה בהר הטייסים, רצוי להקפיץ מכונית לנקודת הסיום במפגש השבילים הירוק והשחור. מדרום לכניסה לקיבוץ צובה לפנות ימינה לדרך העפר המסומנת בירוק, ולאחר נסיעה של כ-3 ק"מ לערך (במפגש עם הסימון השחור) להשאיר את הרכב סמוך למעיין.

ובנושא טייסים: מי היה הטייס הראשון בעולם ?

במיתולוגיה היונית מסופר על הארכיטקט הגאון דדלוס ובנו איקרוס. מינוס, מלך האי כרתים, הזמין את דדלוס לבנות עבורו את המבוך המסובך ביותר בעולם שאין אדם שיצליח למצוא בו את דרכו  - הלבירינט המפורסם.

לאחר השלמת הבנייה חשש המלך שהארכיטקט יגלה את תוכנית המבוך לאויביו ועל כן כלא את דדלוס ובנו איקרוס במבוך שבנו עבורו ושם עליהם למשמר את המינוטאורוס - מפלצת שחציה שור וראשה אדם.

דדלוס ואיקרוס לא השלימו עם גורלם והחליטו לברוח אבל פחדו מהמינוטאורוס אשר חסם את דרכם החוצה מהמבוך. הדרך היחידה החוצה הייתה בדרך האויר. על כן במשך זמן רב אספו נוצות של ציפורים, אותם הדביקו בשעווה בצורת כנפיים לריתמה על כתיפהם.

איקרוס שהיה צעיר ומלא חדווה ושימחה והתלהב מכשרון התעופה שגילה. הוא  המריא יותר ויותר גבוה, על אף אזהרותיו של אביו, עד שהתקרב קרוב מידי לשמש. החום הרב גרם לדונג שעימו חוברו הנוצות לגופו של איקרוס להינמס. בזאת אחר זאת נשרו הנוצות מהכנפיים ואיקרוס צנח אל הים ונהרג.

דדלוס האבל חיפש את גופת בנו וקבר אותה באי אשר מאז נקרא על שמו - איקרייה.

הצעה למסלול רגלי קל:

נתחיל בחניון העליון בהר הטייסים ונרד בשביל המסומן שחור, לאורכו של צינור מים גדול עד לעין טייסים. שימו לב שהירידה בזוית חדה יחסית וחובה לנעול נעלי הליכה. ממולנו תצפית על הר איתן ושרידי כפר ערבי בשם חירבת אל-לוז. במבצע "מרבד הקסמים" בנתה הסוכנות לעולים התימניים כאן מעברת פחונים בשם לוזים. זקני העדה עוד מספרים כי הם ישנו על "מיזרוני סוכנות" אותם הכינו מבד ברזנט הממולא בשיחי סירה קוצנית קפיצית המצויים בשפע סביבנו. בסוף הירידה נגיע למעיין שם ניתן לרחוץ לאכול ולנוח ושם יחכה לנו הרכב ששלחנו קודם מהחניון העליון. לבעלי הכושר ביננו ניתן לטפס חזרה לחניון העליון בדרך שבאנו.