25 נחלים זורמים באיזור הגולן במורדות החרמון, אך נחל עורבים נבדל מאחרים במפליו הגדולים ובכמות מימיו. מקור שם הנחל הוא בעורבים החגים מעל מימיו לאחר השיטפונות לתור אחר פגרי חיות שנסחפו בזרם האדיר. רסיסי מים ניתזים על הפוסעים בשביל צר מאד ומרעננים אותם. באביב הפריחה מדהימה, ובחורף המקום מתמלא הוד.
שמורת הטבע נחל עורבים היא מהיפות והעשירות בארץ: יש בה בית גידול לחי לצומח ופינת חמד למטייל. הנחל חצב במדרון קניון תלול ויפה הפותח "חלון" אל שכבות הסלע הקדומות של צפון הגולן. ברוב המקרים השכבות הללו מכוסות בבזלת, ואילו כאן נחשפות שכבות הגיר המצויות בחלקים מסוימים ברמת הגולן.
כדאי לדעת שמדובר בנחל אכזב הזורם רק בחודשי החורף והאביב, זאת משום שמקורותיו הם שלגי החרמון ואין מעיינות בתחום השמורה. באפיק הנחל ארבעה מפלים: שני העליונים מוקפים בזלת שחורה ושני התחתונים בגיר הלבן. ניתן ללכת מעל הקניון, או בתוכו.
מעל המפל הגדול ניצב מצוק המשמש כחלון ראווה להבנת המבנה הגיאולוגי הייחודי לרמת הגולן. הקרקע הבזלתית האופיינית לאיזור נחשפת, ומתגלות כעשר שכבות של התפרצויות געשיות שונות המופרדות זו מזו. בחלקו התחתון של הנחל ניתן למצוא מאובנים רבים, ובכלל, רמת הגולן נחשבת לאחד האזורים הרחבים בעולם המכוסים ברציפות בזלת.
במצוק עורבים תיהנו מנוף נדיר של הרי הגליל, עמק החולה והחרמון, מזג אוויר אירופי, שקט הנשמע למרחוק, אבן בזלת וטבע פראי בפתח שמורת נחל עורבים. המסלול עובר בשטח חשוף ויורד מהמצוק במורד תלול אל תחתית המפל, ומהמצוק יש תצפית מרהיבה
בצד המסלול צמחייה מגוונת ומרהיבה, במיוחד באביב. המסלול עובר מספר מפלונים, ובסופו ניתן לצפות אל עמק החולה והרי הגליל. המסלול במגמת ירידה ומסתיים במפגש עם דרך עפר מיד לאחר היציאה מהקניון של הנחל. מדובר בדרך היסטורית – דרך הפטרולים הישראלית, הגבול עם סוריה עד מלחמת ששת הימים. מדרום לאיזור המפל ניתן להבחין בריכוז איקליפטוסים, המהווים שרידי מוצב סורי שהיה מופקד להטיל אימתו על קיבוץ להבות הבשן.
קהילת העורבים בישראל הולכת ומתרבה, ובתחומי השמורה שוהים גם עופות דורסים, ביניהם נשרים. בעבר ראינו את הנשר כמלך העופות, אך כיום אפשר בקלות להכתיר תחתיו את העורב. לא משום שהוא חכם יותר, אלא בשל העובדה המצערת שאוכלוסיית נשרי ישראל מדלדלת בגלל הרעלות. החקלאים מרעילים את החולדות, הציפורים והנחשים המשמשים מזון לנשרים, והרעל שבגופם מועבר בשרשרת המזון ומכלה את קהילת הדורסים.
העורבים מוזכרים ומתוארים בסיפורי אגדות ובמיתולוגיות רבות. אצל הסינים העורב מסמל התבודדות, ובמסורת הקלטית הוא מסמל כח המקושר לבריאה. במיתולוגיה היוונית הוא מייצג את האל אפולו, ביפן נחשב העורב סמל לחיבה משפחתית וכשליח האלים לניצחונות שיבואו, אך בהודו העתיקה הוא נחשב לשליח המוות.
גם ביהדות העורב מככב: לפי הסיפור המקראי, לאחר שאליהו הטיל בצורת על העם בשל עבודת האלילים, שלח אותו אלוהים לנחל כרית, שם הוא שתה ממי הנחל והעורבים הביאו לו לחם ובשר בבוקר ובערב להציל את נפשו. גם בסיפור החסידי של הבעל שם טוב "המכשף והמלחמה הגדולה נגדו" מופיעים עורבים שניקרו את עיניו של המכשף וגרמו לו לאבד את יכולת הכישוף.
ידוע לכל שהעורבים חכמים ומהירי למידה הם, וגם ידוע שהם נמשכים לנוצץ ולמבריק. סיפורים רבים יש על עורבים שאספו לקיניהם תכשיטים יקרים או סתם פחיות נוצצות. תכונות אלה של העורבים מובילה לסיפור אותו מספרים זקני הגליל עד היום. חדורי התלהבות ומרץ הגיעו העולים מאירופה והתיישבו בגליל. בחזונם ראו עצמם הופכים מתלמידי ישיבה לאיכרים חסונים, מיישבים את הארץ, סוללים כבישים ומייבשים ביצות. אך חזון לחוד ומציאות לחוד, והאיכרים כרעו תחת עומס החום הנורא, היתושים והקדחת ובעיקר תחת דרישת גובי המיסים לשלם במיטב תוצרתם שכר דירה לאפנדי בעל השטח.













