|
הצטרפות לרשימת החברים רשת חברתית ללא תשלום: |
תולדות האומנות המערבית - קורס מדריכי טיולים 2010 - תמר בן נפתלי אומנות פרהיסטורית: הפרהיסטוריה היא התקופה הקדומה ביותר בתלדות האנושות אשר קדמה להמצאת הכתב. כל הידיעות על תקופה זו הן מ-ממצאים ארכיאולוגיים בלבד. את הפרהיסטוריה מונים מהופעת ההומוספיאנס בערך 100,000 או 200,000 לפנה"ס. אחרים מתחילים למנות אותה מהופעת הכלים( בערךלפני 2.5 מיליון שנה). יש המונים אותה מהופעת האדם הזקוף (הומו ארקטוס) בערך לפני 1.5 מיליון שנה. התקופה הפרהיסטורית נמשכת עד להופעת הכתב בשומר. התרבויות שבהן נוצרה האמנות לראשונה הן תרבויות לא מפותחות של ליקוט מזון וציד, שאנשיהן ידעו להתקין להם כלי עבודה וכלי נשק עשויים אבן, עץ או עצם. האדם הקדמון היה נווד ואמצעי מזונו היחידי היה ציד. השבטים הנודדים חיו מציד והם האמינו שטקסי פולחן יעזרו להם להצליח בציד. אמנות האדם הקדמון מכונה אמנות פרהיסטורית וזמנה מוערך בין 10,000 ל-30,000 שנים לפני הספירה. מערות האדם הקדמון נתגלו במקרה לפני כ-150 שנה.נמצאו מערות ובהן שרידים של האדם הקדמון במקומות שונים בעולם: ברחבי אירופה ישנן מערות ובהן ציורי האדם הקדמון, נמצו שרידי ארכיטקטורה – מנהירים ודולמנים. ישנן מערות גם בארץ ישראל ובאפריקה. המערות החשובות הן לסקו בדרום צרפת ואלטמירה בדרום ספרד. אמנות האדם הקדמון היא אמנות מגויסת.. האמנות היא אמנות פולחנית ונעשתה מתוך אמונה מאגית. האמנות הפרהיסטורית היא אומנות פונקציונאלית – אומנות למען מטרה ברורה ומדויקת. הפולחן והמאגיה הם שני המניעים הנמצאים מאחורי האמנות הפרהיסטורית. ציור פרהיסטורי ציורי הפרהיסטוריה נקראו ציורי מערות. הציורים צוירו על קירות המערה במעבה האדמה מה שמרמז שמטרתם לא הייתה לקישוט. הדעה הרווחת היא שהציורים צוירו לקראת צאתם לציד כיוון שהציורים מתארים חיות בר אותם רצו לצוד. האדם הקדמון האמין אמונה מאגית בכוחם של הציורים האלה להשפיע על המציאות, כלומר, יכולת הציורים להשפיע על הצלחה בציד או על ריבוי הולדת חיות. לפני היציאה לציד היה טקס פולחן וציורי המערות היו חלק ממנו.לאחר ההצלחה בציד אבדו הציורים מערכם המאגי והיה צורך לציר על גבם ציורים חדשים על מנת שהציד הבא גם הוא יהיה מוצלח. השערה זו מסבירה את התופעה שהציורים צוירו זה על גבי זה. ציורי המערות היו יותר רישומיים. הצבעים בהם השתמשו היו צבעי אדמה ולכן הם נשתמרו עד היום.סיבה נוספת להשתמרות הציורים היא שהם נתגלו זמן רב לאחר יצירתם. הפרטים והדקויות בציורי האדם הקדמון אינם חשובים כמו הצגת החיה באופן אמיתי ומשכנע ככל האפשר. החיות היו מצוירות באופן ריאליסטי בעוד שהאנשים צוירו באופן לא ריאליסטי. למרות שמות האדם הייתה סכמתית, דמות החיה הייתה אמיתית . היה מאוד חשוב בגלל האפקט המאגי. פני הקיר הטבעיים שימשו בתוך הציורים החיות המצוירות הן חיות בר של אותה תקופה, לדוגמה ביזונים, חזירי בר ואיילות.
פיסול פרהיסטורי ישנם מעט מאוד פסלים מהתקופה הפרהיסטורית. הפסלונים קטנים מאוד ונוצרו מחומרים שונים: חלוקי נחל, בוץ, גרניט ואף עצמות. הפסלונים שיצר האדם הקדמון נעשו אף הם מתוך אמונה מאגית. היו אלה פסלוני נשים (אלות פיריון) אשר מכונים "פסלי ונוס" בהם הוגדלו והודגשו האברים הנשיים לדוגמת החזה, הבטן והירכיים.הפסלון טופל באופן כללי בלבד ללא התייחסות יתרה לאברי בגוף האחרים כגון הראש, הידיים והרגליים. ההדגשה בפסלון היא על אברי הרבייה היא כיוון שתפקיד האישה ויעודה, על פי האמונה הפרהיסטורית, הוא ללדת ילדים. כיוון שהאברים האחרים אינם חיוניים אינם חיוניים למטרה זאת אין האדם הקדמון טורח לתארם.לפי אמנותו האגית של האדם הקדמון פסלים אלה יגרמו להגברת הפוריות. אחד הפסלוני המפורסמים ביותר שנשתמרו הוא "ונוס מוילנדורף"העשוי אבן גיר ונמצא במוזיאון לתולדות האומנות בוינה אמצעים אומנותיים בציורי המערות קו- הוא האמצעי הבולט ביותר בציורי המערות. רוב ציורי החיות נעשו בעיקר בקו או רק בקו. הקו הוא מאוג אורגני (ההפך מגאומטרי) – קו מתפתל המשנה את עוביו לצורך הצללה ולתחושת עומק.ו אור וצל- הקו מתפקד כאור וצל – היכן שהקו עבה יותר הוא יותר צל. כך גם עם הצבע – היכן שהצבע כהה יותר זהו הצל ולהפך – היכן שהקו דק יותר או נעלם לגמרי זהו אור. תנועה - החיות צוירו בתנועה – אלכסונים צבע- הצבעים היו צבעים חמים כיוון שהם היו צבעי אדמה. הפלטה הצבעונית היתה מאוד מצומצמת דרכי ביטוי- נטורליסטי הציורים היו טבעיים – תאורי טבע סכמטיות ציור המתאר בצורה תבניתית וכללית את המאפיינים העיקריים, ללא פרטים מיותרים ו/או ספציפיים
אומנות המזרח התיכון הקדום מסופוטמיה ,פרס , פיניקיה, ארץ ישראל ,אסייה הקטנה ומצרים.
אומנות מצריים:
המאפיין העיקרי של אמונה מצרית – אמונה בהישארות הנפש , מצרים חנטו את הגופות ובנו מבני קבורה מפוארים ומקושטים כדי לספק לנפש תנאים לחזרה ולהישארות לנצח.
2. הממלכה העתיקה 3000 – 2155 לפנה''ס הממלכה התיכונה 2134 – 1785 לפנה''ס הממלכה החדשה 1554 – 1000 לפנה''ס בין הממלכות שנים של כיבוש זר, שפל כלכלי ותרבותי. כל הממלכות מתחלקות לשושלות ( משפחות של פרעונים).
3. המאפיינים הכלליים של הסגנון: סדר, היררכיה, הפגנת כוח וסמכות, נצחיות בלתי-ניתנת לשינוי. אמנות מצריים הינה אמנות מגויסת, משרתת דת ושלטון.
מטרות האדריכלות המצרית : קבורה, הנצחה, פולחן וארמונות המלכים. הממלכה העתיקה : שלושה סוגים עיקריים של מבנה אדריכלי : מסטבה, פירמידה מדורגת, פירמידה. מסטבה – מבנה קבורה עתיק בצורת פירמידה קטועה. פירמידה מדורגת (של פרעה צ'וסר) נוצרה על-ידי הצבת מסטבה על מסטבה. פירמידה עם דפנות חלקות נוצרה כשלב התפתחות הבאה אחרי הפירמידה המדורגת . היא נבנתה מאבנים חצובים בצורה גיאומטרית מדהימה בדיוקה. בתוך הפירמידה היה מעבר צר המוביל אל החדר הפנימי בו הוצב סרקופג – ארון קבורה עשוי עץ מפואר בקישוטים.
1300-1000 לפנה"ס – שלב של מלחמות וכיבושים 100-750 לפנה"ס –התקופה הגיאומטרית 700- 750- התקופה הארכאית 700-500 – התקופה הקדם קלאסית 500-330 – התקופה הקלאסית 300-330 – התקופה ההלניסטית
התרבות היוונית צומחת מתוך התרבות של קבוצת האיים הקטנים במזרח הים האגאי ( האיים הקיקלדיים ), התרבות המינואית והתרבותהמיקנית. התרבות היוונית גם מושפעת מתרביות מצרים ומסופוטמיה .אמנות יוון היא ללא ספק אחד השיאים שלהציוויליזציה האנושית. מקורות כתובים מתארים את יצירות האמנות כחלק מחיי התרבות. אחד המקורות המפורסמים – שני אפוסים של הומרוס : "איליאדה" ו"אודיסיה", שחוברו קרוב לשנת 750 לפנה''ס. יוון העתיקה נתנה לעולם יסודות פילוסופיה, ספרות, תיאטרון, מדעים. בפילוסופיה יוונית עולים רעיונות שלמות העולם, דיאלקטיקה ראשונית, השקפה אתיאיסטית ( לא דתית ). בתוך פילוסופיה עצמה אין אחידות, ישנן תורות, אסכולות ( בית ספר של מורה אחד שתלמידיו מפתחים את התיאוריות שלו ). התפתחות הפילוסופיה משפיעה רבות על אמנות, ביוון עולה לראשונה רעיון היופי כערך עצמאי.
אומנות טרום- אומנות יונית סמוך ל 2700 לפני הספירה – לערך בתקופה שבה הוקמו פירמידות בממלכה העתיקה במצריים – פרחה ושגשגה תרבות בקבוצת האיים הקטנים בים האגאי, הנקראים קיקלדים. על התרבות הזו אנחנו יודעים מעט מאוד, היא לא השאירה תעודות כתובות, התיעוד היחיד כמעט – פסלי השיש הקטנים המתארים דמות אדם ( קרוב לוודאי אישה ) ללא פנים או עם אף בלבד. מאפייני האמנות הטרום-יוונית : ארכיטקטורה ארמון בקנוסוס – חללים מורכבים, חוסר תכנון מדויק, שימוש בעמודים בעיצוב שונה. שימוש נרחב בצבע ובקישוטים ( ציורי פרסקו על הקירות ). פיסול חציבה ויציקה,מימדים זעירים, חיוניות, דקדקנות ואיזון. קווים חופשיים, צורות ביומורפיות. תבליט בעיקר יציקות ברונזה וזהב. מימדים זעירים, חיוניות. קישוט כלי נשק. ציור ציורי קיר – פרסקו. דמויות אנושיות ודמויות בעלי חיים, מוטיבים צמחיים. קווים ספונטאניים, קומפוזיציות דינאמיות, שילוב עם אורנמנטים גיאומטריים וצמחיים.
אומנות יוונית –
פיסול פיסול חופשי פסלים ביוון נוצרו בעיקר בטכניקת חציבה ( באבן, בשיש ) וביציקה ( ברונזה ). לעתים נעשו פסלים מלוחיות זהב ושנהב על שלד עץ. הפסלים היו צבועים ומשובצים ( עיניים בעיקר ) באבנים צבעוניות. שכבות הצבע לא נשתמרו והעבדה שהן היו קיימות התגלתה רק במאה ה18 . התפתחות הסגנון בדומה לאדריכלות – מסטטיות לדינאמיות, ממאסיביות ופשטות לאקספרסיה וגמישות. פיסול ארכאי ( המאה ה6 לפנה''ס). בפסלים היווניים המוקדמים ניכרת השפעה אוריינטליסטית – מצרית. קורוס המתאר נער בעירום וקורה - נערה לבושה – אלה הדימויים החשובים ביותר בתקופה הארכאית. עדיין לא ברור אם הפסלים האלה מתארים אלים או בני תמותה. חלק מהם היו ממוקמים מעל קברים אבל בטח לא היוו דיוקן של המת ( בגלל חוסר האינדיווידואליות הבולט ). הפסלים נוצרו בסגנון סכמטי. הצורות מאוד מזכירות את הצורות המצריות : ניכרת גיאומטריה, סטטיות, הפסל כביכול לא נפרד לגמרי מבלוק האבן שממנו יצא. תנוחת הגוף גם מעתיקה תנוחות של פסלים מצריים. יחד עם זאת מרגישים בפסלים האלה רפיון מסוים, אולי הודות לחללים בין הרגליים או צורות מעגלות יותר שמוסיפות דינאמיקה לדמות. הבעות הפינים של הדמויות חיוניות קצת יותר לעומת פסלים המצריים, ניכר בהם חיוך מטופש במקצת שנקרא "חיוך ארכאי". בגדים של קורה מכסים אך לא מסתירים את הצורות העגולות של גופה. פיסול קלאסי (המאה ה5 לפנה''ס). פיסול קלאסי שואב נושאים מהמיתולוגיה יוונית עשירה ומתאר אלים, גיבורים וקרבות שלהם עם מפלצות. פיסול קלאסי מעיד על בקיאותם המדהימה של היוצרים באנטומיה של גוף האדם ויכולת ליצור אווירה של אצילות שלווה, סמכות אלוהית, תחושת נגיעה בנשגב. הפסלים הקלאסיים משדרים הרמוניה צורנית תיאור הדמות משתנה לעומת התקופה הארכאית, בראש ובראשונה מבחינת דרך הביטוי, קיים מעבר מדרך ביטוי סכמאטית לדרך ביטוי נטורליסטית, הדמות מתוארת בצורה מציאותית (אנטומיה, פרופורציות),אך ישנה אידיאליזציה בתיאורה – התיאור מדגיש רק את הצדדים היפים, אין אינדיווידואליזציה . מבחינת תנוחת הגוף הפיסול עובר שינוי דרסטי: הדמות משתחררת, היא מתכופפת, כורעת ברך, עושה פעולות ספורטיביות. בעמידה כובד הגוף עובר לרגל אחת, הרגל השנייה בולטת קדימה, קו האגן מקבל נטייה, אלכסוניות שמוסיפה לאשליית תנועה. התנוחה הזאת נקראת "קונטראפוסטו" . גם הראש והידיים משוחררים אך עדיין אלה לא תנוחות ריאליסטיות, הן תנוחות נטורליסטיות ואידיאליות.
פיסול חופשי הוא מתרכז ביופי האידיאלי ולא במראה ריאליסטי. הבעות הפנים של הדמויות חסרות תכונות אינדיווידואליות. הדמויות מביעות אחת משני דברים : שלווה או פתוס (התלהבות והתרגשות יתרה). הפסלים מתארים הרבה קרבות, מאבקים, סיטואציות טרגיות אך התיאור אף פעם לא מעבד הרמוניה. מבחינת הלבוש המגמה של התקופה הארכאית ממשיכה ומתפתחת : עירום שולט גם בתיאור גברים וגם בתיאור נשים (כזכור, קורה ארכאית תמיד הייתה לבושה ). בליבוש גובר גם "המראה הרטוב" – התחושה שהבגדים נדבקו לגוף. האמנים משתמשים באביזרים של הדמויות על מנת להעביר -------------------------------
אומנות רומא- מאה 1 לספירה – ועד מאה חמישית – האומנות הרומית התפשטה מגבול סקוטלנד, אנגליה, צרפת,צפון אפריקה אסיה, מצריים . הרומים נהגו לבנות ערים והקימו מבנים טיפוסיים.
האפיון הכללי : אמנות האימפריה הרומית היא אמנות מגויסת לצרכי האימפריה, משדרת כוח וסמכות, פונה אל ההמונים. היא גורמת להם להרגיש שייכות וגאווה לאומית, מנציחה מנהיגים וסופגת השפעות מקומיות מתרבות הפרובינציות ובעיקר מאמנות היוונית. היא מאמצת ומפתחת את הסגנון ההלניסטי בכל תחומי האמנות.
אדריכלות
אדריכלות רומית אמנם מושפעת מסגנונות אחרים ( אטרוסקי, מיצרי , יווני ) אך בתחום הזה יצירות רומיות בעלות תדמית ייחודית בולטת, רומית ללא ספק , לעומת פיסול וציור שלא תמיד ניתנים למיון חד-משמעי. שתי ההמצאות הרומיות – קשת ובטון – מעניקים ליצירות אדריכלות מימדים, מאסיביות, עוצמה. האורדרים היווניים ובעיקר האורדר הקורינתי, מקבלים תוספת משמעותית – קמור שמשנה את מראה האורדר ומאפשרת בניית קונסטרוקציה חזקה יותר המסוגלת לשאת הרבה קומות. אימפריה בונה הרבה ומהר : כבישים, ערים, מקדשים ובניינים ציבוריים, פורומים, שערי ניצחון, שכונות מגורים, תיאטרונים, קרקסים, מרצחות, גשרים, אמות מים ומערכות ביוב. אדריכלות היא כלי תעמולה, הנצחה, סיבה לגאווה לאומית, הבטחת שייכות לחברה משגשגת.
הנצרות הקדומה סרקופגים וציורי קיר נבקטקומבות הנצרות הקדומה מתחילה ברומא במאה הראשונה לספירה. השילטונות ראו בה איום והיא נאסרה. ציורי הקיר והתבליטים הראשונים היו עד המאה השלישית- בקטקומבות. מאפיינים : פשטות, אופי תמציתי –סיפורי ,נושאים של תחיית המתים ,
ביזנט – 313 לספירה במאה רביעית- הנצרות דת רישמית מאפייני הציורים : נטורליסטים יותר ,סימליים, שטוחים ,מוזייקות. אופי האומנות – נושאים מהברית החדשה והתנ"ך , רקע מוזהב, קומפוזיציה סימטרית, סימליות ,דו מימד דגש על פרה- פיגורציה ,חזרתו של ישו לארץ.
ציורי קיר מכנסיות באיטליה
ימי הביניים במערב מאה 5 – עד מאה 9 הרס האימפריה הרומית, הכנסיה הקטולית ככוח הא-פוליטי הגדול באירופה, שלטון פאודאלי, הרס דרכי המסחר- כלכלה בסחר חליפין. השכלה- בעלי מלאכה ומינזרים.
סגנון רומנסקי- מאה 11 קתדרלות כנסיות ענק, כובד, מבצרים,
עד המאה ה-12, רוב הקתדרלות נבנו בסגנון הרומנסק. הקתדרלות הרומאנסקיות הכבדות התאימו לאירופה המתפתחת, שהחלה לצאת מימי החשיכה אל עבר ימי הביניים מאחר שהן דרשו מעט כשרון וסיפקו הגנה בעת שהעיר הותקפה (בתקופה זו, רבים מן החומות והמבצרים באירופה היו מעץ(
הסגנון הגותי- מאות 12-14 צרפת עמק הלואר
דגש על השער והחזית ,תמוכות חיצוניות, ביטול החלונות ,וויטראז’ים,אדריכלות –פיסולית ,עושר קישוטי
ר נ ס נ ס – לידה מחדש מאה 15 רנסנס – לידה מחדש. התקופה נמשכת בין 1300 – 1600. תקופה זו מתאפיינת בשינוי הגישה של האדם אל החיים, המדע, האמונה והאמנות. אירועים ומאפיינים של התקופה: האדם מגלה התעניינות בתחומים רבים ומגוונים – א. המצאת הדפוס במהלך התקופה הופכת את הספר למצרך זול ונגיש המתורגם לשפות רבות ומאפשר לאדם הפשוט להחשף לידע רב בקלות וזה מעודד חופש מחשבה ויצירה ורצון לגילויים וחקר. ב. התעניינות בעת העתיקה והחייאתה מבחינות רבות ובהן פילוסופיה, מיתולוגיה, אמנות, גילויים ארכיאולוגיים של פסלים ומבנים עתיקים השפיעו מאוד על נושאים וסגנון באמנות הפיסול הציור והאדריכלות. ג. התעניינות בחיים- האדם בתקופה הקודמת ראה את חייו בעולם הזה לצינור שבסופו יוכל להגיע לגן עדן או גיהינום ולכן עליו לכוון את מעשיו בעולם לכיוון שיבחר ולציית לחוקי הדת המחמירים ולא להתעסק בהנאות החיים. ברנסנס החל האדם להנות מחייו ולהכיר בחשיבותו וביכולתו לגלות דברים חדשים מבלי להרגיש חוטא. ד. התפתחות תחומי מחקר מגוונים כמו הנדסה, מתמטיקה, אנטומיה(=חקר גוף האדם), בוטניקה (=חקר הצמחים) וחקר הטבע. ה. יצר ההרפתקנות והמחקר מביא לגילויים גיאוגרפיים חדשים וכך בחיפוש אחר דרכי מסחר מקוצרות להודו מגלה קולומבוס את אמריקה.
2. האדם משנה גישתו לדת- 3. האמנות עוברת מהפך בהשוואה לתקופה הקודמת בכמה מישורים:
א. הומניזם: תפיסת העולם כי האדם חשוב וחייו משמעותיים בעולם הזה מובילים לגישה הומניסטית בכל תחומי החיים ובאמנות בפרט. 1. אמנים מכירים בכשרונם וחותמים על יצירתם כהצהרה של מעמד , יוקרה והערכה עצמית. בימי הביניים הקודמים לרנסנס כמעט ולא ידועים שמות אמנים כיוון שמעמדם היה זהה לזה של בעלי מלאכה פשוטים כנגר ואופה והם היו כפופים לחלוטין לפטרוניהם הן בבחירת נושא היצירה והן באופן עיצובו החזותי ולכן לא נדרשו ולא העזו לחתום אז על היצירות. 2. נושאי היצירות הופכים חילוניים
חזרה לעת העתיקה: האהבה המחודשת לעת העתיקה הביאה לשינויים בציור בפיסול ובאדריכלות. השינוי התבטא בנושאי היצירה ובדרכי עיצובה. חפירות ארכיאולוגיות ברומא העלו אל פני השטח פסלים עתיקים של אלים קיסרים ומכובדים אחרים וכן של מבנים ציבוריים חשובים כמו שערי הניצחון, הפנתיאון, גשרים הבנויים על קשתות וכדומה התעניינות בפילוסופיה היוונית והרומית חושפת את אמני הרנסנס לתפיסות עולם חדשות המשפיעות מאוד על הרנסנס- ניאו פלטוניזם: זוהי אסכולה פילוסופית שחיברה בין שיטות פילוסופיות של אריסטו, אפלטון ופיתגורס. האסכולה התפתחה בימי רומא העתיקה אך בימי הרנסנס עברה התאמה לאמנות הנוצרית. לפי הניאו פלטוניזם לאידאות מקום חשוב מאשר לדברים ביקום. הניאו פלטוניסטים האמינו כי לנשמת האדם יכולת לעלות במדרגות הקירבה לאלוהים וכי האל הוא היישות השלמה והמלאה מכולם ולעומתו העולם החומרי – עולם החושים והחומרים הוא הנמוך והריקני ביותר. לפי תפיסה זו האדם נמצא באמצע בין האל והחומר ולכן הוא מתווך בין החומרי לרוחני. הניאו פלטוניזם ראה לכן את כל הדתות כפנים שונות לאותה אמונה, ביופי החיצוני ראי ליופי הפנימי של האדם. כמו כן הטהור והבתולי נשאר צעיר ואינו מזדקן. כך ציורים של ישו ומריה יכלו להידמות לדמויות מיתולוגיות ללא חשש של בגידה בדת ודמות של קדוש נראית יפה כעדות ליופייה הפנימי ואישיותה הנערצת.
רנסנס בשיאו- איטליה:- מאה 16- 15
מיכאל אנגלו , לאונרדו דה ווינצי ,- פירנצה כמרכז. גרמניה וארצות השפלה- מאות 15-16 דירר, ברויגל היירוניימוס בוש.
תקופת הבארוק- 1600-1750 סגנון אומנותי חדש מאופיין בעושר גדול,זהב וברונזה, חלל דינאמי,תנועה חריפה שפע של פריטים. -------------------- -------------- --- הולנד – מאה 17 תור הזהב של האומנים ההולנדים : הובמה, פרנץ האלס, ורמיר,
רמברנדט
מאה 19- ניאו קלאסיקה -- רומנטיקה --- וריאליזם
פרנצסקו גויה 1828-1746 ז'ק לואי דוויד (1748 - 1825), צייר צרפתי, מן החשובים שבאמני הציור הניאו-קלאסי הזרם הרומנטי באומנות התחיל באנגליה- ריאקציה נגד הסיגנון הקלאסי- הצגת החיים... באופן ריאלי ובוטה... קורבה . ,קאספר ד. פרידריך , דומייה , זריקו – "הספינה מדוזה "
א י מ ר ס י ו נ י ס ט י ם סוף מאה 19 –מאנה ,מונה ,רנואר ,דגה פיסארו רודן
קלוד מונה
ניאו אימפרסיוניסטים גורג סירא- פוסט ימפרסיוניסטים - מהפכה תעשייתית, תיאוריית הצבע של שברויי ,חיתוכי עץ יפניים ..
ערכה תמר בן נפתלי – לקורס מוריי דרך- מכללת תמר-ה 2010 | תולדות האומנות המערבית _ קורס מדריכי טיולים 2010 _ תמר בן נפתלי | |
אדריכלות
אומנות יוון – תקופות: 
ארץ ישראל הינו שמו העברי של חבל ארץ הממוקם בדרום מערב אסיה בחלקה המזרח תיכוני. מקום נהדר לטיולים. משנת 1948 הוקמה בארץ ישראל מדינת ישראל. חלק ניכר מההיסטוריה של העם היהודי התחולל בארץ ישראל. ארץ ישראל משמשת כמרכז דתי חשוב גם לדתות הנצרות והאיסלם. וכמובן לאוהבי ההסטוריה, הטיולים, הטבע והיופי. ולפיכך ארץ ישראל נחשבת למרכז חשוב לדתות אלו ולדתות אחרות שיצאו מהן. כמו כן, התברכה ארץ ישראל באתרי טיולים שאין דומה להם בכל העולם.