פרח הלוטם השעיר ואחיו הלוטם המרווני

 
הלוטם הוא שיח נמוך שנפוץ בכל אזורי ארץ ישראל מלבד הגולן. פרח הלוטם חי יום אחד בלבד ואז נושרים עלי הכותרת, אך מספר הפרחים בכל צמח גדול והפרחים נפתחים בזה אחר זה, כך שהפריחה נפרשת על-פני מספר חודשים. פרחי הלוטם עשירים באבקה ואינם מייצרים צוף. חרקים רבים כולל דבורי הדבש מבקרים בהם

שני מינים של לוטם נפוצים בישראל:

 לוטם שעיר הוא בעל עלים ירוקים-אפורים, מחוספסים מעט,  עלי כותרת ורודים ומקומטים, הצלקת נישאת על עמוד עלי, ופריו שעיר ומעוגל.

לוטם מרווני הוא בעל עלים מחוספסים מאוד בצבע ירוק צהבהב, עלי כותרת לבנים וחלקים, הצלקת צמודה לשחלה, פרי קרח ופחוס

אגדת האחים לוטם:

בכל שנה, באביב, היה מזמין שר החורש את כל נתיניו, הפרחים, לנשף גדול ומפואר בקרחת היער. גם לאחים לוטם נשלחה הזמנה. ביום המסיבה, קם אחד האחים בבוקר מוקדם, גיהץ את חולצתו הלבנה בתשומת לב רבה, התרחץ, התגלח, התבסם, לבש את חולצתו הצחורה ויצא בזמן למסיבה.

האח השני, שהיה עצל מטבעו, המשיך לישון עד מאוחר. כשקם, ראה כי מאוחר ואין לו זמן להתקלח, להתגלח וכמובן שלא להתבשם. איך שהוא, חטף בחיפזון חולצה מקומטת, לבש אותה בחטף ורץ בכל כוחו למסיבה. כשהגיע, באיחור רב, מיוזע, לא מגולח ועם חולצתו המקומטת, ההילולה היתה כבר בעיצומה.

שר החורש, רתח מזעם, גער בו והטיף בו מוסר לפני כל המוזמנים עד שהלוטם הסמיק מרוב בושה. ואז, קם שר החורש והכריז: "עונשך הוא להישאר כך כל ימי חייך". וכך היה.

מאז ועד עצם היום הזה, ללוטם המרווני יש עלי כותרת צחורים ו"מגוהצים", ריחו נעים ופריו חלק ואילו ללוטם השעיר יש עלי כותרת מקומטים, צבעם ורוד- סגלגל (לזכר אותה הסמקה), כמעט ללא ריח ופריו עטור שערות.