יום חמישי 5/8: קומזיץ הפלמח - עם ותיקי חבורת האש, להקת המחול ענבל, חוג זמיר

אנו עורכים ערב הצדעה לחבורת האש ולותיקי להקת המחול ענבל וחוג זמיר. יחד איתם נשב מסביב למדורה על בטטות ואבטיחים, המיקרופון יעבור מיד ליד בסיפור צ'יזבאטים מתקופת הפלמ"ח, אליהו גמליאל בוודאי ירקיד אותנו בשירי רועים כמו אז וביחד נזיל דמעה על חברים שהיו ואינם.

חבורת האש היא קבוצה של לוחמי הפלמ"ח, מרביתם אנשי המחלקה הערבית, "המסתערבים" הראשונים, שאנשיה עסקו בחבלה ובריגול בקרב ערביי א"י ושכנותיה ובהברחת עולים. בערבים נהגו אנשי החבורה לשיר שירי רועים ורעות מסביב למדורה, ומכאן גם בא שמם – "חבורת האש".

 בין מקימיה וחבריה ניתן למנות את: יוסק'ה יפת, שהיה ידוע בכינויו "יוסק'ה כל הארץ" על שום שהכיר את כל הארץ, וכל הארץ הכירה אותו, ואשר במשך תקופה ארוכה שימש כמושל ברצועת עזה, פרופ' מנשק'ה הראל-בביוף, חתן פרס ישראל לידע ארץ ישראל, אליהו גמליאל - בוגר להקת "ענבל" ומהותיקים שביוצרי ריקודי-עם בישראל, וכמובן שלמה כהן, הלוא הוא "סולימן הגדול", אביהם של יזהר, ורדינה, פיני וחופני כהן.

גם לאחר פירוק הפלמ"ח והקמת המדינה המשיכה החבורה להתקבץ ולהופיע ברחבי הארץ, ואליה הצטרפו מעת לעת בשנות ה-50 עמנואל זמיר, אילקה ואביבה רווה, הפרברים ואחרים.

החבורה שרה ופרסמה רבים גם משיריו של עמנואל זמיר, כגון "עלי האש" ו"דבקת החמור". שירים נוספים המזוהים עם חבורת האש הם "אייל אייל בן קרניים", "מה יפים הלילות בכנען", "סורו מני", "גדליה רבע איש", "שושנת תימן" ואחרים. "חבורת האש" המקורית פעילה  גם כיום ואיתם נעשה לנו קומזיץ בהשתתפות הקהל.

זאת אולי ההזדמנות האחרונה לחגוג עם דור הנפילים מקימי מדינת ישראל. אנו נאסוף תרומה מכל אורח בסך 30 ש"ח אשר תימסר לידיו של מקים חבורת האש - פרופסור מנשקה הראל (בן 82!) לשימור מורשת חבורת האש.

מתי: יום חמישי 5/8 בשעה 21:00

מיקום: הקומזיץ יערך על המצוק בחוף סידני עלי (אפולוניה) הרצליה. חניה חינם.

כיצד להגיע: בצומת כפר שמריהו פונים לכיוון הרצליה פיתוח (שילוט חום "גן לאומי אפולוניה" ילווה אתכם כל הדרך), בכיכר השניה פונים ימינה לרח' ווינגיט וממשיכים ישר עד לכניסה לגן לאומי אפולוניה. השער סגור בשעות אלו, המשיכו כמאה מטרים לכיוון החוף ותמצאו אותנו :)

מה להביא: נשמח שכל אחד יביא מנה טעימה או שתייה לשולחן המרכזי לחלוק עם כולם

עלויות: מכל אורח 30 ש"ח תרומה לשימור מורשת חבורת האש.

עמנואל זמיר הוא אבי השירה בציבור ואחד מאבות הזמר הישראלי העממי: הוא היה הראשון בארץ שהנהיג את מועדוני וחוגי הזמר, שהם כה עממיים ונפוצים וכל כך מקרבים בין האנשים עד היום. כליו היו כתיבה, שירה, הלחנה, נגינה, ניצוח, הוראה, קיום פעילויות ארגוניות תרבותיות ענפות ועריכת תכניות רדיו והקלטות, ובכל אלה הוא עסק ללא לאות כדי לקרב את הזמר הישראלי לכמה שיותר אנשים.

 במלחמת השחרור ייסד את "להקת השרון", הקים חוליות נגינה וזמר ואת התזמורת החזיתית (שכמה מחבריה היוו את הגרעין של תזמורת צה"ל), היה מפקדו הראשון של הבסיס הארצי לאמנויות (אשר שימש מטה להסברה ומרכז של הלהקות הצבאיות), ולבסוף, עם הקמת הנח"ל, היה קצין האמנות הראשון של פיקוד הנח"ל. אז כתב והלחין את המנון הנח"ל "מגל וחרב" ועוד שירים מוכרים רבים, ביניהם "ליל זהב", "לי צחוקך נערה" ו"צליל זוגים". בעת שירותו בצה"ל ארגן כנסים למחול ולזמר, שאליהם קרב את החיילים הדרוזים.

כמו כן, ערך עמנואל סימפוזיונים של זמר וערבי הווי. המפורסמים בהם היו אלה של חבורת האש, שבגרעינה היו אנשי המחלקה הערבית של הפלמ"ח ואשר אליה חבר עמנואל בראשית שנות ה-50 בשילוב מוזיקאים - יעקב אורלנד ויוסף הדר - וזמרים נוספים - אילקה ואביבה, הפרברים ואחרים. עמנואל היה דומיננטי מאוד בחבורת האש, והחבורה שרה ופרסמה רבים משיריו, כגון "עלי האש" ו"דבקת החמור".