הנשימה של ההר: אגדת המעיין הפועם בנחל פרת

הנשימה של ההר: אגדת המעיין הפועם בנחל פרת

בלב הקניונים העמוקים של מדבר יהודה, במקום שבו המצוקים צבועים בצהוב ובחום, מסתתר סוד עתיק. המקומיים מספרים שההר הוא לא סתם גוש סלע, אלא יצור חי ועצום שזמניו אינם זמנינו.

האגדה מספרת על "שומר המעיין" – ענק שקט שחי בבטן האדמה. תפקידו של הענק הוא לאסוף את דמעות הגשם היורדות על הרי ירושלים ולשמור אותן בתוך כד ענקי ונסתר מתחת למצוקים.

הענק צמא מאוד, ובכל פעם שהכד מתמלא, הוא לוקח לגימה ארוכה ועמוקה. כשהוא שותה – המעיין בחוץ מתייבש. הבריכה הופכת ריקה, והאבנים נותרות חשופות ושוממות.

אך לענק יש לב טוב. הוא יודע שהרועים והיעלים במדבר זקוקים למים כדי לשרוד.

לכן, ברגע שהכד שלו מתמלא עד שפתו, הוא נושף נשיפה חזקה ומשחרר את כל המים בבת אחת דרך סדקי הסלע. פתאום, משום מקום, נשמע קול "גלו-גלו" עמוק מתוך האדמה. המים פורצים בזרם אדיר, ממלאים את הבריכה בדקות ספורות, ומחזירים את הירוק והחיים לוואדי.

המטיילים שמגיעים למקום עומדים נפעמים: ברגע אחד הם דורכים על קרקעית יבשה, וברגע השני המים מגיעים עד המותניים. אומרים שמי שזוכה לראות את המעיין מתמלא, שומע למעשה את פעימת הלב של המדבר.

הקשר הישראלי: עין מבוע (עין פוואר)

בישראל יש לנו את אחת הדוגמאות היפות והמרשימות בעולם לתופעה הזו: עין מבוע (המכונה בערבית "עין פוואר" – המעיין המבעבע), שנמצא בנחל פרת (ואדי קלט).

• חוויית הטיול: זהו אחד המקומות האהובים על קבוצות "מיטיבי לכת" ומשפחות כאחד. לשבת בתוך הבריכה העגולה והיפה ולחכות ל"פעימה" זו חוויה שאין לה תחליף. פתאום רואים את המים עולים ועולים, והתחושה היא שהטבע עושה לך קסם מול העיניים.

• התעלה הבריטית: מהמעיין יוצאת אמת מים (תעלה) שנבנתה בתקופת המנדט הבריטי כדי להוביל מים לעיר יריחו. המים זורמים בתעלה בקצב ה"נשימות" של המעיין – פעם היא מלאה ושוצפת ופעם היא רדודה.

• המנזרים שבאזור: הקדושה והמסתורין של המעיין משכו לאזור נזירים מתבודדים כבר מהתקופה הביזנטית. הם ראו ב"דופק" של המים סימן לכוח עליון שמזרים חיים לעולם.

קצת ידע אמיתי: איך עובד "מעיין סיפון"?

למרות שהאגדה מדברת על ענק נושם, המציאות היא פיזיקה טהורה ומרתקת של מערכות קארסט:

1. חלל תת-קרקעי: מתחת לפני השטח קיים חלל גדול בסלע הגיר (מערה נסתרת) שאליו מחלחלים מי הגשמים והתהום.

2. צינור בצורת U הפוכה: מהחלל הזה יוצא פתח אל פני השטח, אבל הוא לא יוצא ישר. הצינור עולה למעלה ואז יורד למטה, בדיוק כמו הצינור שמתחת לכיור בבית (סיפון).

3. פעולת השאיבה: המים ממשיכים למלא את החלל התת-קרקעי. ברגע שהם מגיעים לנקודה הגבוהה ביותר ב"ברך" של הצינור, נוצר לחץ שדוחף את האוויר החוצה ושואב את כל המים מהמערה בבת אחת (כמו ששואבים דלק עם צינור).

4. ההפסקה: המעיין יזרום בעוצמה עד שהחלל התת-קרקעי יתרוקן לחלוטין. ברגע שנכנס אוויר לצינור, הזרימה נפסקת בפתאומיות. עכשיו צריך לחכות שהחלל יתמלא מחדש – וזהו משך ה"פעימה".

5. זמנים משתנים: אורך הפעימה תלוי בכמות הגשמים. בחורף גשום, המעיין יכול לפעום בכל כמה דקות. בקיץ, זמן המילוי ארוך יותר, והפעימות יכולות להתרחש בהפרש של שעות.