שלהבית המדבר – מדורת פריחה צהובה בנגב
שם עברי: שלהבית המדבר
שם לטיני (כללי לסוג): Phlomis
משפחה: שפתניים
צורת חיים: בן־שיח מדברי רב־שנתי
שלהבית המדבר היא אחד השיחים היפים של אזורי הצחיחות בישראל. העלים שלה מכוסים פלומה אפורה רכה, המפחיתה התאדות ומגנה עליה מן השמש והרוח. הגבעול נושא “קומות” של פרחים – טבעות עגולות של פרחים צהובים סביב הגבעול, הנראות מרחוק כמו מדורה קפואה.
בית גידול ועונת פריחה
שלהבית המדבר נפוצה במדרונות סלעיים, בערוצי נחלים ובאזורים מדבריים והרריים – בנגב, במדבר שומרון ובאזורים צחיחים נוספים.
היא פורחת באביב, לפעמים כשהנוף סביב כבר מתחיל להצהיב, והצבע הצהוב־זהוב שלה בולט מאוד.
שימושים מסורתיים
בסוג שלהבית השתמשו בחלק מארצות המזרח הים־תיכוני כצמח חליטה: עלים ופרחים מיובשים שהוכנו מהם משקאות מרירים־עדינים, ונחשבו מחזקים ומחממים, לעיתים גם מקלים על הצטננות קלה או כאבי גרון. זהו עולם של רפואת צמחים מסורתית, שעובר מאם לבת ומרועה לרועה, פחות מעולם המדע המודרני.
בנוסף, השיח מושך דבורים וחרקים אחרים, ולכן הוא מהווה צמח צוף חשוב לנחילי דבורים במדבר.
פינת מדריך – מה לספר בשטח
זה צמח נהדר לדבר דרכו על “חכמת המדבר”:
למה העלים שעירים ואפורים? איך הצמח שורד חודשים בלי גשם?
אפשר גם לשלב הסבר על חליטות צמחי בר – עם הדגשה ברורה: לא מלקטים ולא מכינים בלי מומחה.
בקרוב נעשה טיול טבע בעקבות שלהבית המדבר, נרד לערוצי נחל במדבר, נריח עלים מעוכים, נסתכל על קומות הפריחה ונגלה איך גם שיח אחד מצליח לצבוע מדרון שלם בזהב.
