האגדה על ישו ועץ כליל החורש

האגדה על כליל החורש:

סומק הבושה, ישו הנוצרי ומטבעות הכסף

על פי המסורת הנוצרית, פריחתו המרהיבה של עץ כליל החורש אינה קשורה רק לאביב, אלא לסיפור טרגי של בגידה וחרטה – סיפורו של יהודה איש קריות.

האגדה מספרת כי יהודה, אחד משנים-עשר תלמידיו של ישו, בגד ברבו והסגיר אותו לידי הכוהנים הגדולים בתמורה ל-30 מטבעות כסף. אולם, מיד לאחר המעשה, תקפו את יהודה ייסורי מצפון קשים מנשוא. הוא הבין את גודל חטאו, חזר אל הכוהנים והשליך את "שכר המלשינות" על רצפת ההיכל.

בייאושו ובצערו, רץ יהודה אל היער כדי לשים קץ לחייו. הוא בחר בעץ שעמד באותה עת בשלכת, עירום ועריה, ותלה את עצמו על אחד מענפיו.

העץ, שהיה כליל החורש, הזדעזע מהמעשה. הוא חש בושה עמוקה על כך שדווקא על ענפיו סיים את חייו הבוגד הגדול בהיסטוריה. מרוב כלימה, הצבע האדום-ורוד פשט בכל גזעו וענפיו – העץ פשוט "הסמיק" מבושה.

מאז ועד היום, בכל שנה באביב, כשהעץ מתעורר משנת החורף שלו, הוא נזכר שוב באותו קלון שהמיט עליו יהודה. לפני שהוא מוציא את עליו הירוקים, הוא מתכסה כולו באלפי פרחים ורודים-אדמדם הצומחים ישירות מתוך הגזע והענפים (תופעה בוטנית ייחודית הנקראת "קאוליפלוריה"), כסמל לאותה בושה עתיקה.

סימני הזיהוי של האגדה בטבע:

• הפריחה הוורודה: סומק הבושה של העץ על בגידתו של יהודה איש קריות.

• הזרעים: אם תסתכלו על תרמילי העץ, תמצאו בתוכם זרעים חומים, שטוחים ועגולים. על פי האגדה, אלו הם הזיכרון הנצחי למטבעות הכסף שקיבל יהודה בשכר מלשינותו.

• השם הלועזי: בשל אגדה זו, העץ מכונה באנגלית ובשפות אירופאיות נוספות בשם "Judas Tree" (עץ יהודה).