משל הצפרדע והסיר הרותח

המשל על הקרפדה וסיר הנחושת הגלילי

בליל קיץ חם, בחצר בית אבן ישן בראש פינה, התגנבה קרפדה ירוקה ומנוקדת אל עבר המטבח החיצוני. ליד הטאבון הכבוי למחצה, עמד סיר נחושת גדול ומבריק שהשאירה בעלת הבית. הסיר היה מלא במים צלולים וקרירים שנשאבו באותו בוקר מהמעיין הסמוך.

הקרפדה, שחיפשה קצת הקלה מהחמסין הישראלי המעיק, זינקה פנימה בתנופה. "אחח, איזה תענוג," היא קרקרה לעצמה, מתמתחת בתוך המים הנעימים. היא צפה לה בנחת, עוצמת עיניים וחולמת על זבובים עסיסיים.

באותו זמן, בעלת הבית חזרה כדי להכין את המרק לארוחת החג. היא הדליקה אש קטנה וחלשה מתחת לסיר. המים החלו להתחמם, אבל לא בבת אחת. לאט, לאט מאוד.

הקרפדה הרגישה שהמים הופכים מ"קרירים" ל"נעימים". "זה כמו בבריכות החמות של חמת גדר," היא חשבה לעצמה בסיפוק, ולא חשבה אפילו לנסות לצאת. כעבור עשר דקות, המים הפכו ל"חמימים". הקרפדה הרגישה קצת עייפה, מין נמנום מתקתק של אמצע הקיץ, והחליטה להישאר עוד רגע אחד.

היא לא שמה לב שהחום מטפס. היא התרגלה לכל מעלה ומעלה. כשהמים הגיעו לסף רתיחה, השרירים שלה כבר היו רפויים מדי, וההכרה שלה הייתה מעורפלת מהחום. בניגוד לצפרדע שנופלת למים רותחים וקופצת החוצה מיד בבהלה – הקרפדה שלנו נשארה במקומה, עד שהיה מאוחר מדי.

המשל מלמד אותנו שלפעמים הסכנות הגדולות ביותר הן אלו שמתגנבות אלינו לאט, בצעדים קטנים שאנחנו מתרגלים אליהם, עד שאנחנו שוכחים לקפוץ החוצה בזמן.

קצת ידע אמיתי: הדו-חיים של ארץ ישראל

האגדה הזו אולי מלמדת שיעור לחיים, אבל מבחינה מדעית – הצפרדעים שלנו הרבה יותר חכמות!

• האם המשל נכון? במציאות, אם תנסו לחמם צפרדע במים, ברגע שיהיה לה קצת לא נעים היא פשוט תצא. דו-חיים הם יצורים בעלי "דם קר" (פויקילותרמיים), מה שאומר שהם רגישים מאוד לשינויי טמפרטורה ותלויים בסביבה כדי לווסת את חום גופם. הם לא יחכו עד שיתבשלו.

• העגולשון שחור-הגחון: אי אפשר לדבר על צפרדעים בארץ בלי להזכיר את ה"מאובן החי" שלנו. העגולשון הוא מין של צפרדע הייחודי לעמק החולה. במשך עשרות שנים חשבו שהוא נכחד בגלל ייבוש האגם, עד שבשנת 2011 הוא התגלה מחדש בתוך שמורת החולה! זהו אחד מסיפורי ההצלחה וההישרדות המרגשים של הטבע הישראלי.

• האילנית המצויה: זוהי הצפרדע הקטנה והירוקה שאנחנו רואים (ושומעים) לעיתים קרובות ליד מקורות מים. יש לה "כריות הצמדה" בקצות האצבעות שמאפשרות לה לטפס על עצים ואפילו על חלונות של בתים. אם שמעתם קרקור חזק בלילה ליד הממטרה – כנראה שזו היא.