אגדה: מדוע צהובה החלמונית?
כתבה רותי יצחקי ריכטר ©
לפני שנים רבות מאוד צמחה בשולי שביל הפסגה בהר מירון קבוצת פרחים קטנה. הפרחים היו בעלי צבע צהבהב חיוור שאינו בולט לעין ולא היה בהם צוף, לכן הצופית, הפוקדת צמחים רבים בחורש, מעולם לא באה לבקר אותם, ואף הרבתה ללגלג על צבעם החיוור וקומתם הנמוכה. היא בנתה לה קן בצמרתו של אלון גבוה שסכך על קבוצת הפרחים, הטילה בקן את ביציה, ולא הרבתה לשוחח עם שכניה הפורחים.
יום אחד חג בשמים עיט גדול. כל העופות בחורש חרדו לנפשם ומיהרו להסתתר כדי שלא יהיו לו לטרף, ורק הצופית התבוננה בו בפחד, ולא ברחה כדי למצוא לה מסתור.
"מהרי, צופית, ומצאי לך מחסה, כי העיט הדורס נוחת באחת, והוא עלול לטרוף אותך ולאכול את ביצייך!" יעצו הפרחים לשכנתם.
"לא אוכל לברוח ולנטוש את הביצים שלי. עוד היום עומדים לבקוע מהן גוזלים רכים, ואינני רוצה להפקירם למאכל לעיט הנורא," ענתה הצופית בבכי.
"אנחנו נעזור לך," ענו לה הפרחים. "קחי ושימי בגביעים שלנו את הביצים. אנחנו נכופף פנימה את עלי הכותרת ונסתיר אותן, ואת תוכלי להימלט ולהתחבא."
שמעה הצופית לעצת הפרחים, הכניסה בכל פרח ביצה אחת, ומיהרה להתחבא בסבך קוצי קידה שעירה שהעיט אינו יכול לחדור אליו.
כשהסתתרו הביצים בתוך גביעי הפרחים, בקעו מהן בזה אחר זה הגוזלים הרכים. הם צייצו וקולם הגיע לאוזני העיט, אבל הוא לא הצליח לגלות את מחבואם, ולבסוף התייאש, נסק באוויר השקוף ונעלם.
ר שבקעו הגוזלים ועפו להם, שאריות החלמון שנותרו בביצים לאחר הבקיעה נשפכו על עלי הכותרת של הפרחים החיוורים וצבעו אותן בצבע חלמוני, ומאז הם פורחים כל שנה בצבע צהוב עז וזוהרים למרחוק.
אגדת החלמונית והילדה העצובה:
לפני שנים רבות נולדה ילדה יפיפייה ומאושרת, צוחקת ומדלגת, אוהבת את הציפורים והפרחים, מטיילת ומשחקת איתם כל הזמן.
אבל כל שנה, בזמן שהקיץ תם והעננים חזרו הפכה הילדה לעצובה יותר ויותר.
עם הזמן ההורים קישרו את תקופת הדיכאון של הילדה לעונות השנה ושאלו אותה למה, מה קורה והיא פשוט הייתה עונה: אני מתגעגעת לשמש והייתה מתבודדת ושקטה וסגורה בחדרה.
ההורים התחילו לפחד מהסתיו, מה עושים, איך משמחים את הילדה הנהדרת שלהם….
לילה אחד חלמו ההורים כי אליהו הנביא פגש אותם וסיפר להם על מקום מיוחד, בו השמש נמצאת גם בחורף, מסתתרת בין עלי הכותרת של פרח מרהיב.
בארוחת הבוקר סיפרו האמא ואבא אחד לשני על החלום המוזר, וגילו ששניהם חלמו את אותו חלום !
אספו את הילדה ונסעו למקום בו אנו נטייל היום, שמורת החלמוניות, ואכן, השמש חייכה לילדה המאושרת מכל פרח ופרח בשמורת הטבע היפה.
