החרוב
גרעיני החרוב נקראים באנגלית KERET (קרט) והם שווים במשקלם לקראט אחד. בימים עתיקים, גרעיני החרוב שמשו לשקילת תבלינים ושאר דברים יקרים וסמלו אמת מידה קבועה למשקל.
אצל יהודי מרוקו מקובל להרתיח את זרעי החרוב במשך לילה שלם, עד שמתקבלת שכבת ג'לטין סמיכה בחלקו העליון של הסיר. מהשכבה הזו היו מגישים לבני-זוג מיד אחרי החתונה, כדי שיהיה להם מרץ וכוח לירח דבש פורה. האמונה מבטיחה שהג'לטין המתוק יעזור גם לפריון האשה
האגדה על חוני המעגל:
אגדה נוספת: כאשר זקן המלך שלמה ובא בימים התקשה בהליכה ובעיקר בעלייה על מדרגות ארמונו, החליט להתקין מקל שיהיה לו לעזר. ראה ענף חרוב הנראה מוצק וחזק והקציעו למקל. אולם ענפי החרוב חלשים הם ונשברים בנקל, וכאשר נשען המלך על המקל החדש, נשבר זה מכובד משקלו, והמלך נפל מן המדרגות ושבר את מפרקתו. עד היום ניתן לראות את דמו של המלך שהשתמר בעורקי העלים האדמדמים של החרוב…
החרוב – אמת ושקר
1. שמו של החרוב נגזר מתכונות פירותיו שהם יבשים וחרבים. משום כך בתקופות קדומות שמשו כצידה לדרך ארוכה ונשמרו זמן רב . (שקר)
2. המסורת מספרת על רבי שמעון בר יוחאי ובנו שהסתתרו בהר מירון, במערה, מפני הרומאים. הם קוננו על חורבן בית המקדש ובדרך נס צמח להם בפתח המערה עץ חרוב. (שקר)
3. שם החרוב נגזר בשפות שונות מצורת פריו המזכיר חרב. . (אמת)
4. החרוב גדל רק באיזורים הררים. (שקר)
5. החרוב גדל באזורים נרחבים של ארץ ישראל, בגליל, הרי ירושלים ורכסי הכורכר. (אמת)
6. לחרוב אין פירות למאכל. הם קשים ויבשים (שקר) – פרי החרוב משמש בראש ובראשונה למאכל בהמה.
7. מכינים מפרי החרוב שוקולד (אמת) – כיום קולים וטוחנים את פרי החרוב, ויוצרים ממנו אבקת חרובים, שמכינים ממנה מוצרים שונים בתעשיית המזון כמו למשל שוקולד חרובים שנחשב לחטיף בריאותי.
8. זרעי עץ החרוב בעלי משקל זהה בדיוק (אמת).
9. מקורה של מידת המשקל הסטנדרטית לזהב ואבני חן, הקראט, שערכה 200 מיליגרם, גם הוא בזרעי חרוב, והיא קיבלה את שמה משם העץ ביוונית – קרטוניה.(אמת)
10. החרוב לא מוזכר בתנ"ך וכלול בין הפירות שארץ ישראל נשתבחה בהם (שקר). החרוב אינו עץ ארצישראלי מקורי, אלא הובא ארצה על ידי הרומאים רק לפני כ-2000 שנה.
11. גומי המופק מפרי החרוב משמש בתעשיות שונות בהם טקסטיל, מזון, תרופות, עור וקוסמטיקה. (אמת)
