שני האחים לוטם חיו בחורש. יום אחד ערך שר היער המכובד מסיבה לכל שוכני היער והחורש. בין שאר המוזמנים היו גם האחים לוטם. האח האחד, בקבלו את ההזמנה התרגש מאוד, הכין לעצמו מראש חולצה
לבנה ומגוהצת, התקלח, התגלח והתבשם כדי להופיע במסיבה במלוא הדרו. לעומתו, אחיו, היה מפוזר ורשלן. הוא קם ממיטתו ברגע האחרון והגיע למסיבה באותה חולצה מקומטת שבה ישן ובפנים מכוסי זיפים. כשנכנס לקרחת היער המקושטת בה נערכה המסיבה, זכה האח הראשון לקריאות שלום ונפנופים, התקרב לכיסא הכבוד שבו ישב שר היער וקיבל את ברכתו. כשנכנס האח השני באיחור, קידם את פניו פרץ צחוק של כל המשתתפים, שר היער כעס למראהו וגער בו. האח הסמיק מרוב בושה. כעונש – גזר שר היער על שני האחים שייראו כך תמיד: האחד – לא מגולח ומסמיק, ורוד ומקומט. ואילו האח השני – מגולח ולבן, מגוהץ וריחני. וכך נראים האחים לוטם עד היום! השעיר – שעיר, עלי הכותרת שלו ורודים ומקומטים. והמרווני – לבן וחלק משערות בעלי
