החמור שהגיע לספר השיאים של גינס וגם הצעה לטיול ליל ירח במדבר

שלומציון – הנמרה האחרונה במדבר יהודה

גיורא אילני ז"ל, איש שמורות הטבע, היה זואולוג ואב מאמץ לחבורת נמרים. לאחר שעקב ואיתר את כל התשעה, הצמיד להם משדר והחל לעקוב אחר אורח חייהם. כל נמר קיבל גם שם מלכותי מתקופת החשמונאים כמו ינאי, הורדוס, שלומציון או מהמיתולוגיה הבבלית: חומיבבה ואחרים. גיורא טען כי לכל נמר אישיות מרתקת המאפיינת רק אותו.

הנמרים ניזונים מיעלים ושפני סלע, אך לא נמנעים להיכנס גם לאזורים בהם חי האדם. המטיילים בשמורת הטבע באזור מתבקשים לנוע בקבוצות ולא להישאר ללון בשטח. לעיתים חודרים הנמרים גם ליישובים באזור.

הנמרה של צ'רלי מקיבוץ עין גדי – אני נשבע לכם, זאת אגדה שהייתה באמת

צ'רלי הוא חבר קיבוץ עין גדי כל חייו ואוהב את המדבר. מכיר כל שביל וכל נחל, כל חיה וכל פינה. מתרוצץ היה במדבר, מצויד רק בסנדליו ובשפמו הענקי ומתנדב לכל חילוץ של טיילים אבודים. בקיבוץ הכיר גם את אשתו, מתנדבת משבדיה, וחתונתם הייתה בגן הקקטוסים הנפלא שבקיבוץ.

צ'רלי אהב לצלם ומצא לו מצלמה רוסית גדולה, ישנה ומרעישה. הוא ומצלמתו תיעדו את הוד המדבר על שלל הצוקים והנחלים ואת מגוון חיי הבר. במיוחד אהב לצלם את נמרי מדבר יהודה. לא היה נמר שלא הכיר את צ'רלי ואת טרטור המצלמה שלו. הנמרים נסו בבהלה אל פינות המסתור שלהם כל פעם ששמעו את צ'רלי מתקרב. אבל צ'רלי לא היה פראייר והיה זוחל בעקבותיהם לכל סבך ומצוק כדי להשיג את התמונה שלו.

גם בעלי החיים במדבר אהבו את קיבוץ עין גדי ובמיוחד שלומציון הנמרה. מדי לילה הייתה קופצת חיש קל מעבר לגדרות הקיבוץ ונוברת באשפה אחר שאריות בשר עסיסיות. לעיתים הייתה מעזה לפרוץ ללול או לדיר לטרוף טלה צעיר ולהביא את בשרו לשני גוריה. לאחר שנמצאו חורים בגדרות הקיבוץ פרצה מהומה בין החברים המודאגים ובמיוחד ההורים לילדים קטנים. במשק ארגנו תורנות שמירה כנגד הפגע והשומרים קיבלו הוראה לירות בנמרה הפולשנית.

הגיע תורו של צ'רלי לשמור והוא יצא אל הלילה, רובה עתיק מאיזה סליק פלמ"ח על כתפו והמצלמה בידו. לפתע שמע נעירות וחבטות מכיוון האורוות. בלי לחשוב על הסכנה רץ הצלם האמיץ לכיוון הרעשים. צ'רלי הבחין בצללית הנמרה גוחנת על גג האורווה, עצר והחל לצלם.

החמורים השתוללו בהיסטריה מפחד הנמרה, פרצו את שער האורווה ושעטו לכיוונו של צ'רלי המצלם. אתון אחת, עצבנית ומבוהלת, בעטה כהוגן בצ'רלי. רצועת הרובה נקרעה. הנשק עף וביצע כמה סלטות באוויר, נחת על האספלט והבריח נשבר. צרורות כדורים נפלטו לכל עבר ושניים מהם חדרו היישר לירכו של צ'רלי המסכן שנפל מיד ארצה.

כוחות הביטחון הוזנקו לאזור ומצאו את צ'רלי הפצוע מתפתל על הרצפה, נאנק ומקלל. בתחקיר שנערך כמה ימים לאחר מכן צ'רלי התעקש שהחמור ירה בו. החוקרים לא האמינו לו והציגו כעובדה את סוג הרובה העתיק המאפשר רק יריה בודדת. בחקירה הבליסטית אכן הוכח שמנגנון הבריח נשבר ולכן הרובה ירה בצרורות.

צ'רלי עבר ניתוח וברגלו הושתלו ברגי פלטינה. בקיבוץ כבר לא סומכים עליו שישמור, והוא קיבל תפקיד חדש: צ'רלי הצולע ושפמו הענקי עובדים כעת בקיוסק המטיילים בכניסה לשמורת נחל דוד. אין דבר המשמח אותו יותר מאשר לספר שוב ושוב לכל מטייל את סיפור החמור שירה בו בגלל הנמר, ולהוכחה מציג את אוסף תמונות הנמרה על קירות הקיוסק. אתם מוזמנים.

והחמור הגיע לספר השיאים של גינס כהמקרה היחיד בעולם בו חמור ירה באדם…..

היום, כשאנחנו צועדים בשבילי המדבר, אנחנו כבר לא רואים את חברבורותיה של שלומציון, אבל התחושה שהיא שם, צופה בנו מלמעלה, מזכירה לנו את הטבע שפעם מילא את הארץ הזו.

קצת ידע אמיתי: נמרי המדבר בישראל

האגדה על הנמרה מבוססת על מציאות דרמטית שהתרחשה כאן ממש לא מזמן:

• נמר המדבר (Arabian Leopard): זהו תת-מין של נמר, קטן ובהיר יותר מהנמר האפריקאי, שהיה נפוץ מאוד בדרום הארץ. הנמרים הללו היו מותאמים באופן מושלם לחיים בתנאי יובש וחום קיצוניים.

• גיורא אילני ו"עין גדי": החוקר האגדי גיורא אילני הקדיש את חייו למעקב אחרי נמרי מדבר יהודה בשנות ה-70 וה-80. הוא נתן להם שמות של מלכי ומלכות ישראל: הורדוס, חומבבה, שלומציון ובבתא. בזכותו אנחנו יודעים כל כך הרבה על חייהם המרתקים.

• הפלישה לקיבוץ: אחד הסיפורים המפורסמים ביותר (והאמיתיים!) הוא על נמרים שהיו נכנסים לתוך בתי קיבוץ עין גדי כדי לצוד חתולים או פשוט לנוח על הספה בסלון. באחד המקרים, חבר קיבוץ התעורר וגילה נמרה בחדר השינה שלו!

• המצב כיום: למרבה הצער, נמר המדבר נחשב כיום לנכחד מהטבע בישראל. הפרט האחרון נצפה לפני יותר מעשור. הסיבות להכחדה הן ציד (בעבר הרחוק), צמצום שטחי מחיה, ומחסור במגוון גנטי.

• איך מזהים נמר? אם תראו פעם "ציור" של עיגולים שחורים פתוחים (חברבורות) על סלע או עץ במדבר יהודה, דעו שפעם זה היה הבית של הטורף המרשים ביותר בישראל.

• גם בגליל חיו נמרים ונכחדו. הכפריים בגליל קראו לקצין בריטי שיעזור להם להתמודד מול נמר שהיה טורף את עדריהם. הקצין אכן איתר את הנמר ברכס בצת וירה בו. הנחל והמערה זה קרה נקראים היום נחל נמר ומערת נמר.