המאמר בנוי עם חלוקה ברורה לתקופות, סיפורי פולקלור ("פיקנטריה") ומידע היסטורי מוצק. מיועד למדריכי טיולים, חובבי היסטוריה וכל מי שרוצה להבין את ה-DNA של המקום הזה דרך האנשים שיצרו אותו.

היכל התהילה של ארץ ישראל:

הדמויות שעיצבו את ההיסטוריה, המיתוס והאגדה

גיבורי ישראל לדורותיהם | דמויות מופת בתנ"ך ובציונות | אגדות חז"ל וסיפורי פלמ"ח | מנהיגים, לוחמים ומשוררים | מדריך למטייל בעקבות אנשים

מבוא: האבנים שותקות, האנשים מדברים

ארץ ישראל היא לא רק גיאוגרפיה של הרים ועמקים; היא גיאוגרפיה אנושית. ההיסטוריה שלה נכתבה על ידי אנשים שסירבו לקבל את המציאות כפי שהיא. הם חלמו, נלחמו, כתבו שירים, עשו טעויות נוראיות וחוללו ניסים גלויים.

בטיול בארץ, כל חורבה וכל רחוב נושאים שם של אדם. אבל מי הם היו באמת? מעבר לתאריכים היבשים ולספרי הלימוד, מסתתרים סיפורים עסיסיים של אהבות, בגידות, אומץ לב מטורף וחוכמת חיים.

במאמר זה קיבצנו את 40 הדמויות המשפיעות ביותר בתולדות הארץ – מהאבות המייסדים בתנ"ך ועד לגיבורי התרבות של ימינו – וחשפנו את האגדה שמסתתרת מאחורי האיש.

חלק א': העת העתיקה והתנ"ך – יסודות האומה

הדמויות הללו הן הבסיס לזהות היהודית והישראלית. האגדות סביבן הן תערובת של מדרשי חז"ל, מיסטיקה ופרשנות עממית.

1. אברהם אבינו: הנווד הראשון והמהפכן

אבי האומה, שעזב הכל בגיל 75 והלך אל הלא נודע בעקבות קול אלוהי.

הסיפור: אברהם היה המונותאיסט הראשון בעולם של עובדי אלילים.
האגדה: מסופר שאוהלו היה פתוח ל-4 רוחות השמיים כדי לא לפספס אף אורח. הייתה לו אבן טובה תלויה בצווארו, שכל חולה שהביט בה נרפא מיד. כשמת אברהם, אלוהים תלה את האבן בגלגל החמה (השמש) – ולכן השמש מרפאה.

2. משה רבנו: המנהיג המגמגם

גדול הנביאים, שהוציא עם מעבדות לחירות אך לא זכה להיכנס לארץ המובטחת.

הסיפור: מנהיג עניו ("עניו מכל אדם") שנאלץ להתמודד עם עם קשה עורף במדבר במשך 40 שנה.
האגדה: למה משה היה "כבד פה" (מגמגם)? כתינוק בארמון פרעה, הוא נבחן: הציבו מולו קערת זהב וקערת גחלים לוהטות. הוא הושיט יד לזהב, אך מלאך דחף את ידו לגחלים. משה הכניס את היד הבוערת לפיו כדי לקרר אותה, וכך נכווה בלשונו.

3. יהושע בן נון: הכובש עוצר הזמן

יורשו של משה, המצביא הצבאי הראשון שכבש את הארץ וחילק אותה לשבטים.

הסיפור: אסטרטג מבריק שהפיל את חומות יריחו והוביל את העם בכניסה לארץ.
האגדה: בקרב במעלה בית חורון (עמק איילון), כשהלילה כמעט ירד והוא היה זקוק לעוד שעות אור כדי לנצח, הוא צעק לשמיים: "שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון!". גרמי השמיים צייתו, והשמש לא שקעה עד שהושג הניצחון.

4. דבורה הנביאה: אשת הברזל התנ"כית

שופטת, מנהיגה ומשוררת שיצאה למלחמה כשגברים פחדו.

הסיפור: הובילה את המרד בכנענים (יחד עם ברק בן אבינועם) וחיברה את "שירת דבורה" – מהטקסטים העתיקים והחזקים בתנ"ך.
האגדה: למה היא נקראה "אשת לפידות"? כי הייתה מכינה פתילות (לפידים) למשכן בשילה. היא שפטה את העם תחת עץ דקל ("תומר דבורה") ולא בתוך בית, כדי להימנע מ"ייחוד" (שהייה לבד) עם גברים שבאו למשפט.

5. שמשון הגיבור: הסופר-הירו הטרגי

שופט שנולד בנס, בעל כוח על-אנושי וחולשה לנשים פלשתיות.

הסיפור: גיבור בודד שנלחם בפלשתים בעזרת לחי חמור ודלתות עזה, עד שנבגד על ידי דלילה.
האגדה: כוחו היה תלוי בנזירותו ובשיערו הארוך. האגדה מספרת שכשהיה הולך, ההרים היו מתחככים זה בזה מרוב פחד (מכאן השם "צרעה ואשתאול" – מלשון שני הרים המקישים זה בזה).

6. דוד המלך: הג'ינג'י עם הכינור והרוגטקה

מלך ישראל הנצחי, המאחד בין הגבורה לרוח (ספר תהילים).

הסיפור: הרועה הקטן שניצח את גוליית הענק, איחד את השבטים וכבש את ירושלים.
האגדה: דוד ביקש לדעת מתי ימות. אלוהים גילה לו שזה יקרה בשבת. מאז, בכל שבת היה דוד לומד תורה ללא הפסקה כדי שמלאך המוות לא יוכל לגעת בו. המלאך עשה רעש בעץ בגינה, דוד יצא לבדוק, המדרגה נשברה, לימודו פסק לרגע – והוא מת.

7. שלמה המלך: החכם באדם

בנה של בת-שבע, המלך שבנה את בית המקדש הראשון והפך את ירושלים לאימפריה.

הסיפור: שופט חכם ("משפט שלמה"), סוחר בינלאומי ומשורר (שיר השירים, קהלת).
האגדה: שלמה ידע את שפת החיות והעופות. מסופר שהיה לו שטיח מעופף עשוי משי ירוק, ועליו היה טס לארוחת בוקר בדמשק וחוזר לארוחת צהריים בירושלים. הוא שלט בשדים וכלא אותם בבקבוקים חתומים בטבעתו.

8. ישעיהו הנביא: נביא הנחמה והזעם

נביא החצר בירושלים, איש חזון השלום העולמי ("וגר זאב עם כבש").

הסיפור: יועץ למלכים, שהזהיר מפני שחיתות מוסרית כסיבה לחורבן.
האגדה: האגדה מספרת שכשמנשה המלך רדף אחריו להורגו, ישעיהו ברח והתחבא בתוך גזע של עץ ארז שנפתח לקראתו. המלך ניסר את העץ, וכך מת הנביא.

9. ירמיהו הנביא: האיש שראה את החורבן

נביא טרגי שניבא את חורבן בית ראשון, נרדף על ידי עמו וראה את נבואתו מתגשמת.

הסיפור: דמות של סבל ("מעיים, מעיים אוחילה"), אך גם של תקווה לנצח ישראל.
האגדה: מסופר שירמיהו יצא מירושלים וראה אישה בוכייה ושחוחה. זו הייתה דמותה של "רחל אימנו" המבכה על בניה. הוא זה שהסתיר את ארון הברית במערה בהר נבו (או בהר הבית) לפני שהבבלים נכנסו.

10. עזרא הסופר: משה השני

מנהיג שיבת ציון, שהחזיר את העם לארצו ולתורתו בתחילת ימי בית שני.

הסיפור: עלה מבבל, נלחם בנישואי התערובת וקבע את קריאת התורה בימי שני וחמישי.
האגדה: חז"ל אמרו: "ראוי היה עזרא שתינתן תורה על ידו לישראל, אילמלא קדמו משה". הוא נחשב למי שכתב את ספרי דברי הימים ושינה את הכתב העברי לכתב שאנו מכירים כיום ("כתב אשורי").

11. יהודה המכבי: הפטיש העברי

המצביא שהוביל את מרד החשמונאים נגד האימפריה הסלווקית (יוונים).

הסיפור: טיהר את המקדש וחידש את עבודת הקודש (חנוכה).
האגדה: שמו "מכבי" מוסבר כראשי תיבות של "מי כמוך באלים ה'" (קריאת הקרב שלו), או בגלל שראשו היה בצורת "מקבת" (פטיש). בקרבות, חרבו הייתה נראית כלפיד אש מסתובב, והוא השרה אימה על היוונים.

12. הורדוס הגדול: הבנאי המטורף

מלך יהודה מטעם רומא. גאון ארכיטקטוני ורודן פרנואיד.

הסיפור: בנה את מצדה, קיסריה, ההרודיון והפך את בית המקדש למבנה המפואר בעולם.
הרכילות: רצח את אשתו האהובה, מרים החשמונאית, בהתקף קנאה. האגדה מספרת ששימר את גופתה בדבש במשך 7 שנים כי לא יכול היה לשאת את הפרידה ממנה, והיה מדבר אליה כאילו היא חיה.

חלק ב': חכמים, מורדים והיסטוריונים (תקופת המשנה והתלמוד)

13. הלל הזקן: סמל הסבלנות

נשיא הסנהדרין, מייסד שושלת הנשיאים ומורה הדרך של היהדות המתונה.

הסיפור: "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך" – תמצית היהדות על רגל אחת.
האגדה: בצעירותו היה עני מרוד. יום אחד לא היה לו כסף להיכנס לבית המדרש, אז הוא טיפס לגג כדי להקשיב מהארובה. ירד שלג, והלל כוסה בשלג וכמעט קפא למוות, עד ששמעיה ואבטליון ראו דמות אדם חוסמת את האור מהתקרה.

14. רבן יוחנן בן זכאי: המציל הלאומי

המנהיג שהבין שירושלים אבודה והציל את היהדות מהכחדה.

הסיפור: בזמן המצור הרומאי על ירושלים, הוא התחזה למת כדי לצאת מהעיר בארון קבורה.
האגדה: כשהגיע למצביא הרומאי אספסיאנוס, ניבא לו שיהיה קיסר. כשזה התגשם, אספסיאנוס אמר לו "בקש כל שתרצה". בן זכאי ביקש: "תן לי את יבנה וחכמיה". כך יצר אלטרנטיבה למקדש החרב.

15. יוסף בן מתתיהו (פלאביוס): הבוגד שתיעד

מפקד המרד בגליל שהפך להיסטוריון בחצר הקיסר הרומאי.

הסיפור: האיש שבזכותו אנחנו יודעים את סיפור מצדה, בית שני והמרד הגדול.
הפיקנטריה: היהודים ראו בו בוגד נתעב. ביודפת, הוא שכנע את חבריו הלוחמים להתאבד במעגל (כל אחד הורג את חברו), ודאג להישאר האחרון – ואז נכנע לרומאים.

16. רבי עקיבא: הרועה שהפך לענק הדור

גדול התנאים, המנהיג הרוחני של מרד בר כוכבא.

הסיפור: החל ללמוד בגיל 40 בזכות אשתו רחל.
האגדה: כשהוצא להורג על ידי הרומאים (שסרקו את בשרו במסרקות ברזל), הוא חייך. כשהתלמידים שאלו למה, ענה: "כל ימי חיכיתי לקיים את הפסוק 'ואהבת את ה' בכל נפשך' – אפילו נוטל את נפשך. עכשיו שבא לידי, לא אקיימנו?". יצאה נשמתו ב"אחד".

17. שמעון בר כוכבא: המשיח הכושל

מנהיג המרד השני ברומאים, לוחם כריזמטי ואכזר.

הסיפור: הקים מדינה יהודית עצמאית למשך 3 שנים, עד שדוכא באכזריות.
האגדה: היה בעל כוח פיזי עצום. מסופר שהיה מחזיר את אבני הבליסטרה של הרומאים אליהם בבעיטה ("ארכובותיו"). כדי לבחון את אומץ חייליו, דרש מהם לקטוע לעצמם אצבע בשיניים, עד שחכמים אמרו לו להפסיק.

18. רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י): המיסטיקן

תלמידו של רבי עקיבא, מיוחס לו ספר הזוהר (תורת הקבלה).

הסיפור: התנגד לרומאים וברח למערה עם בנו אלעזר.
האגדה: חי במערה 12 שנה, ניזון מעץ חרוב ומעיין מים שנבראו בנס. כשיצא מהמערה, עיניו שרפו כל מקום שבו ראה אנשים עוסקים בחול (חרישה/זריעה) במקום בתורה, עד שנאלץ לחזור למערה ל"צינון" של שנה נוספת.

19. רבי יהודה הנשיא: עורך המשנה

המנהיג שחתם את התורה שבעל פה וניהל קשרים עם השלטון הרומאי.

הסיפור: חי חיי פאר ועושר בציפורי ובבית שערים, אך סבל מייסורים גופניים קשים.
האגדה: הייתה לו מנהרה סודית מביתו לבית הקיסר הרומאי (אנטונינוס) כדי ללמוד יחד בסתר. ביום מותו, הרים את עשר אצבעותיו לשמיים ואמר: "יגעתי בתורה בעשר אצבעותיי, ולא נהניתי מהעולם הזה אפילו באצבע קטנה".

חלק ג': העת המודרנית – חולמים, חלוצים ומשוררים

20. בנימין זאב הרצל: חוזה המדינה

עיתונאי ומחזאי שהפך את החלום הציוני לתוכנית עבודה מדינית.

הסיפור: לאחר משפט דרייפוס הבין שהפתרון היחיד הוא מדינה.
האגדה: כשביקר בארץ נטע עץ ברוש במוצא. העם הפך את זה לאגדה על "ארז הרצל". העץ נגדע על ידי פורעים, אך הגדמים נשמרו כקמעות. הוא מת משברון לב בגיל 44, לאחר שנתן את כל חייו וכספו לרעיון.

21. אליעזר בן-יהודה: מחייה השפה

האיש המשוגע לדבר שהפך שפת קודש לשפת יומיום.

הסיפור: יצר מילים חדשות (גלידה, בובה, אופניים) וערך את המילון העברי.
הפיקנטריה: היה קנאי קיצוני. לא הרשה לאשתו ולבנו לשמוע צליל של שפה זרה. החרדים בירושלים החרימו אותו ואף הכריזו על "פולסא דנורא" נגדו, אך הוא המשיך בשלו.

22. הברון רוטשילד ("הנדיב הידוע"): הכספומט הציוני

הפילנתרופ שהציל את המושבות הראשונות (ראשון לציון, זכרון יעקב) מקריסה.

הסיפור: השקיע הון עתק, יותר מכל נדבן אחר בהיסטוריה היהודית.
האגדה: ניהל את המושבות ביד קשה. כשהגיע לביקור, פרשו לו שטיחים אדומים והאיכרים רעדו מפחד. הוא ביקש להיקבר בארץ ישראל, וקבור בגני הנדיב בזכרון יעקב – במערה החצובה בסלע.

23. אחד העם (אשר צבי גינצברג): הנביא החילוני

הוגה "הציונות הרוחנית". האמין שישראל צריכה להיות "מרכז רוחני" ולא רק מקלט פיזי.

הסיפור: המבקר הגדול של הרצל. טען שמדינה בלי תרבות יהודית היא סתם עוד מדינה.
הפיקנטריה: היה פרפקציוניסט. כתב מעט מאוד כי שקל כל מילה ומילה. רחוב "אחד העם" בתל אביב נקרא על שמו עוד בחייו.

24. חיים נחמן ביאליק: המשורר הלאומי

האיש שניסח את הרגשות של העם היהודי בזמן הפרעות ובתקופת התחייה.

הסיפור: כתב את "בעיר ההריגה" שזעזע את העולם, וגם שירי ילדים אהובים.
הרכילות: אהב את החיים הטובים, אהב לאכול וסבל מצרבת. כשעלה לארץ, בנה בית מפואר בתל אביב והפך ל"סלב" הראשון של העיר. כולם רצו עצה ממנו, והוא רק רצה שקט.

25. א.ד. גורדון: נביא העבודה

האיש שהפך את עבודת האדמה לדת.

הסיפור: עלה לארץ בגיל 48, עם חליפה וזקן לבן, והתעקש לעבוד בטורייה בחום הקופח.
האגדה: בלילות, אחרי יום עבודה מפרך, היה רוקד עם החלוצים הצעירים עד אור הבוקר כשהוא באקסטזה. הוא האמין שהמגע עם האדמה מרפא את הנפש היהודית החולה.

26. רחל המשוררת: קול הגעגוע

המשוררת של הכנרת, סמל העלייה השנייה.

הסיפור: עבדה בחקלאות בדגניה, אך חלתה בשחפת וגורשה מהקיבוץ מחשש להדבקה.
האגדה: אהבתה הנכזבת לזלמן שז"ר (לימים הנשיא) הולידה שירים כמו "גן נעול". היא מתה בבדידות בתל אביב, אך נקברה כבקשתה מול הכנרת ("שם הרי גולן").

27. יוסף טרומפלדור: הגיבור הגידם

סמל הגבורה והחלוציות.

הסיפור: קצין מצטיין בצבא הרוסי שאיבד יד, ציוני סוציאליסט ומפקד הגנת תל חי.
המיתוס: מילותיו האחרונות "אין דבר, טוב למות בעד ארצנו" הפכו לצוואה לאומית. הפולקלור טוען שאולי קילל ברוסית, אבל העדויות ההיסטוריות תומכות במשפט המיתולוגי.

28. שרה אהרנסון: שרה גיבורת ניל"י

מראשי מחתרת ניל"י שריגלה למען הבריטים נגד הטורקים.

הסיפור: נתפסה ועונתה בביתה בזכרון יעקב.
האגדה: ביקשה להתקלח ולהחליף בגדים לפני המאסר, ובחדר האמבטיה שלפה אקדח שהוסתר בסליק וירתה בעצמה. מותה הציל את חבריה ומשפחתה מעינויים נוספים.

29. אבשלום פיינברג: הצבר הראשון

מייסד ניל"י, דמות רומנטית ונועזת.

הסיפור: ניסה לחצות את המדבר למצרים כדי לחדש את הקשר עם הבריטים ונרצח.
האגדה: מקום קבורתו לא נודע במשך 50 שנה. לאחר מלחמת ששת הימים, נמצא שלד שצמח מתוכו דקל תמרים. התמרים שהיו בכיסו נבטו וציינו את קברו. הדקל הפך לאנדרטה חיה.

30. חנה סנש: הצנחנית המשוררת

לוחמת שיצאה להציל יהודים וכתבה שירים שנכנסו לנצח.

הסיפור: צנחה בהונגריה, נתפסה, נחקרה והוצאה להורג בגיל 23.
האגדה: הפתק שנמצא בבגדיה "אשרי הגפרור שנשרף והצית להבות" הפך לנבואה על חייה הקצרים שהציתו את רוח המרד.

31. זאב ז'בוטינסקי: הנסיך והמצביא

מנהיג התנועה הרוויזיוניסטית, סופר, משורר ונואם בחסד.

הסיפור: הקים את הגדודים העבריים ואת האצ"ל. חזה את השואה ("חסלו את הגולה לפני שהיא תחסל אתכם").
הפיקנטריה: היה איש תרבות אירופאי מעודן, שתירגם את "העורב" של אדגר אלן פו לעברית, אך נחשב על ידי השמאל ל"פשיסט" מסוכן.

32. ש"י עגנון: מספר הסיפורים הלאומי

הסופר הישראלי היחיד שזכה בפרס נובל לספרות.

הסיפור: תיאר את העולם היהודי הישן ואת המעבר לארץ ישראל בשפה ייחודית ("עגנונית").
הרכילות: כשקיבל את הנובל, בטקס בשבדיה, הציג את עצמו כמי שנולד בירושלים (למרות שנולד בגליציה), כי הרגיש שנשמתו תמיד הייתה שם. דמותו מופיעה על שטר ה-50 שקלים הישן.

33. נחום גוטמן: הצייר של תל אביב הקטנה

צייר וסופר ילדים שתיעד את ימיה הראשונים של העיר הלבנה.

הסיפור: בנו של הסופר ש. בן ציון.
האגדה: ציוריו התמימים וספריו ("לובנגולו מלך זולו") יצרו את המיתוס של תל אביב כעיר של חולות, גמלים וילדים יחפים ומאושרים.

חלק ד': המדינה שבדרך ואחריה (מנהיגים וגיבורי תרבות)

34. דוד בן-גוריון: הקים מדינה ועמד על הראש

ראש הממשלה הראשון, האיש שהכריז על המדינה.

הסיפור: מנהיג פרגמטי שקיבל החלטות קשות (הסכם השילומים, אלטלנה).
האגדה: בגיל מבוגר ירד לנגב לצריף בשדה בוקר כדי לתת דוגמה אישית. תמונתו עומד על הראש בחוף הים (תרגיל פלדנקרייז) הפכה לאייקונית, ומסמלת את היכולת שלו לראות את העולם הפוך מכולם.

35. מנחם בגין: המפקד שהפך לשלום

מפקד האצ"ל וראש הממשלה שעשה שלום עם מצרים.

הסיפור: חי במחתרת בתל אביב מחופש לרב ("רבי ססובר").
האגדה: הנואם הגדול בהיסטוריה הישראלית. היה אדם צנוע ביותר. לאחר מות אשתו עליזה, נכנס לדיכאון, הסתגר בביתו ואמר "איני יכול עוד". ביקש להיקבר בהר הזיתים ליד עולי הגרדום, ולא בחלקת גדולי האומה.

36. גולדה מאיר: אשת הברזל עם נעלי "גולדה"

האישה הראשונה (והיחידה) בראשות הממשלה.

הסיפור: מנהיגה חזקה וכריזמטית בעולם, אך שנויה במחלוקת בארץ בגלל מלחמת יום כיפור.
המיתוס: "המטבחון של גולדה" – המקום שבו נסגרו העניינים האמיתיים בביתה על עוגה וקפה. המשפט "הם לא נחמדים" (על הפנתרים השחורים) רדף אותה שנים.

37. משה דיין: האיש והרטייה

רמטכ"ל הניצחון ושר הביטחון של המחדל.

הסיפור: איבד את עינו בקרב בלבנון כשצפה במשקפת שחטפה כדור.
הפיקנטריה: היה ארכיאולוג חובב ושודד עתיקות מדופלם. היה מגיע לאתרים עם מסוק צבאי ולוקח כדים הביתה. הציבור סלח לו על הכל ("נתן עין למדינה"), עד מלחמת יום כיפור.

38. מאיר הר-ציון: הלוחם המושלם

לוחם ה-101 וסיירת מטכ"ל, מודל לחיקוי לדורות של חיילים.

הסיפור: סייר שאין שני לו, שלא ידע פחד.
האגדה: כששחטו את אחותו שושנה במדבר יהודה, הוא לא חיכה למשטרה. הוא יצא עם חברים למסע נקמה פרטי בשבט הבדואי, רצח את הרוצחים ונכלא לזמן קצר (בן גוריון העלים עין). חי באחוזת "שושנה" המבודדת בכוכב הירדן.

39. אפרים קישון: ההונגרי שלימד אותנו עברית

הסאטיריקן הגדול ביותר של ישראל.

הסיפור: ניצול שואה שלמד עברית מקריאת מילון.
הפולקלור: המציא את ה"ישראבלוף", את "סלאח שבתי" ואת "השוטר אזולאי". הוא חשף את הבירוקרטיה והצביעות הישראלית דרך הומור מבריק. הרגיש נרדף על ידי הממסד השמאלני-תרבותי עד יום מותו.

40. נעמי שמר: הכוהנת הגדולה של הזמר

המשוררת והמלחינה ששיריה הם ה-DNA של המדינה.

הסיפור: בת קיבוץ כנרת.
האגדה: כתבה את "ירושלים של זהב" שלושה שבועות לפני מלחמת ששת הימים. כששמעה ברדיו שהצנחנים בכותל, היא הוסיפה בית חדש ("חזרנו אל בורות המים"). רבים האמינו שהשיר שלה הוא זה שפתח את השערים לעיר העתיקה ברמה המיסטית.

סיכום: לטייל עם רוחות רפאים

ארץ ישראל מלאה ברוחות רפאים ידידותיות. הן יושבות איתנו בבתי הקפה בתל אביב (ביאליק), שומרות עלינו בגבול הצפון (טרומפלדור) ומתפללות איתנו בכותל (דוד המלך).

הכרת הסיפורים האלו הופכת את הטיול בארץ ממסע בין אבנים למסע בין נשמות. האנשים האלו היו, ברובם, "משוגעים לדבר". בזכות השיגעון שלהם – אנחנו כאן.

שאלות ותשובות (FAQ) – שאלות נפוצות של מטיילים

שאלה: מי הדמות החשובה ביותר בתולדות הציונות?

תשובה: קשה לבחור, אבל המשולש הקדוש הוא הרצל (החזון), בן-גוריון (הביצוע) וחיים ויצמן (הדיפלומטיה). בלי אחד מהם, זה לא היה קורה.

שאלה: האם אליהו הנביא קבור במערת אליהו בחיפה?

תשובה: לא. לפי המסורת, אליהו עלה בסערה השמיימה ולא מת. המערה היא המקום שבו הסתתר ובו התבודד לפני העימות עם נביאי הבעל.

שאלה: איפה נמצא הקבר של משה רבנו?

תשובה: לא ידוע. התורה אומרת במפורש "ולא ידע איש את קבורתו עד היום הזה", כדי למנוע פולחן אישיות והפיכת הקבר למקום עבודה זרה. הוא משקיף על הארץ מהר נבו (ירדן), אך לא נכנס אליה.

שאלה: האם דוד המלך באמת היה ג'ינג'י?

תשובה: התנ"ך מתאר אותו כ"אדמוני עם יפה עיניים". רוב הפרשנים מסבירים "אדמוני" כג'ינג'י או בעל עור אדמדם, מה שמעיד על אופי סוער ומלא תשוקה.

מבחן למטייל המתמיד: האם הקשבתם לסיפורים?

(נסו לענות בלי להציץ למעלה)

מי מהדמויות עמד על הראש בחוף הים כדי לשמור על בריאות?
מתוך גופו של איזה גיבור צמח עץ דקל במדבר?
מי ביקש להיקבר ליד לוחמיו ולא בחלקת גדולי האומה?
למי הייתה אבן טובה שריפאה חולים?
מי כתב את שיריו בעמידה ליד שולחן גבוה (סטנדר)?
מי גירש את בנו מהבית כי שמע אותו מקשיב לשיר ברוסית?

(תשובות: 1. בן גוריון 2. אבשלום פיינברג 3. מנחם בגין 4. אברהם אבינו 5. ש"י עגנון 6. אליעזר בן יהודה)

אגדות על דמויות מתולדות ארץ ישראל: גיבורים, משוררים, חולמים ולוחמים