בולבוסים במדבר: אגדת גולות הענקים

בולבוסים במדבר: אגדת גולות הענקים

המשחק שמעולם לא נגמר

לפני עידן ועידנים, הרבה לפני שבני האדם למדו להדליק אש או לבנות אוהלים, חיו בנגב ענקים עצומים. באותם ימים המדבר לא היה יבש כל כך; היו בו אגמים גדולים ויערות של עצי ענק. הענקים האלו, שהיו חזקים כמו הצוקים וגבוהים כמו העננים, אהבו מאוד לשחק. אבל למי שיש ידיים בגודל של מערה, גולות זכוכית רגילות פשוט לא מספיקות.

האגדה מספרת על שני ענקים, צוק וסלע, שהתערבו ביניהם מי הצלף הטוב ביותר במדבר. הם לקחו גושי סלע עצומים מהרי אדום ומהמכתשים, ובתנועות סיבוביות בין כפות ידיהם האדירות, הם שייפו אותם עד שהפכו לכדורים חלקים ועגולים להפליא.

כל יום בין-ערביים, כשהשמש צבעה את הנגב בזהב, הם היו מתיישבים משני צידי נחל צין או מכתש רמון ומתחילים במשחק. הם גלגלו את כדורי האבן העצומים אלו לעבר אלו, והרעש שהפיקו האבנים המתנגשות היה כל כך חזק, שעד היום אנחנו שומעים אותו כהדים של רעמים בשיטפונות החורף.

יום אחד, פרץ ויכוח סוער בין צוק לסלע על אחת הקליעות. הם עזבו את המשחק בכעס והלכו איש לדרכו, כשהם משאירים את ה"גולות" שלהם מפוזרות על פני המדבר. האגדה לוחשת שבלילות של ירח מלא, האבנים האלו עדיין מתגלגלות מעט מעצמן, מחכות שהענקים יחזרו לסיים את המשחק.

הקשר הישראלי: שדה הבולבוסים והמכתשים

בישראל יש לנו כמה "מגרשי משחקים" כאלו של ענקים שפשוט חובה לבקר בהם:

• שדה הבולבוסים לרגלי הר צין: זהו האתר המפורסם ביותר. מאות סלעים עגולים בקוטר של עשרות סנטימטרים מפוזרים שם בשטח, נראים ממש כמו תפוחי אדמה (ומכאן שמם – "בולבוסים").

• המכתש הגדול: באזור "העיר האבודה" במכתש הגדול (ירוחם), אפשר למצוא ריכוזים מדהימים של אבני חול צבעוניות וסלעים בצורות משונות שנראים כאילו נלקחו מכוכב אחר.

• חוויית הטיול: עבור חוגי "מיטיבי לכת", העלייה להר צין והתצפית על שדה הבולבוסים היא רגע שיא. השקט של המדבר בשילוב עם הצורות הגאומטריות המוזרות יוצר תחושה של מסתורין שאין בשום מקום אחר בארץ.

קצת ידע אמיתי: מהם הבולבוסים (Boluses)?

למרות האגדה היפה, המציאות המדעית מרתקת לא פחות:

• איך הם נוצרו? הבולבוסים הם תופעה גאולוגית שנקראת "קונקרציה" (התלכדות). לפני כ-70 מיליון שנה, האזור שלנו היה מכוסה בים עתיק (ים טתיס). כשבעלי חיים ימיים מתו ושקעו בבוץ בקרקעית הים, סביב השאריות האורגניים שלהם התגבשו מינרלים (בעיקר קלציט).

• מרכז הגרעין: אם חוצים בולבוס (אל תעשו את זה! זה ערך טבע מוגן), לעיתים קרובות מוצאים במרכזו מאובן של דג, סרטן או אפילו שריד של צמח שסביבו "נבנתה" האבן.

• הצורה העגולה: הגיבוש התרחש באופן שווה מכל הצדדים בתוך הבוץ הרך, מה שיצר את הצורה הכדורית המושלמת. במשך מיליוני שנים האבן סביבם נשחקה, והבולבוסים הקשים נותרו חשופים על פני השטח.

• שמירת טבע: הבולבוסים הם ערכי טבע מוגנים על פי חוק. אסור לקחת אותם או להזיז אותם ממקומם, כדי שגם הדורות הבאים יוכלו לדמיין את משחקי הענקים של הנגב.