ברוש מצוי – שומר הסף של ההר
Cupressus sempervirens – ברוש מצוי
הברוש הוא הקו האנכי של הנוף. כשאתה מסתכל על הר בגליל, בכרמל או בהרי ירושלים – בין כל הירוק הרחב, תמיד קופצים כמה ברושים דקים, גבוהים, כאילו מישהו תקע דגלים ירוקים לאורך הרכסים, בתי העלמין והכבישים.
הברוש המצוי הוא מחטני ירוק־עד ממשפחת הברושיים, עץ גבוה וצר (בזן ה”איטלקי”), או רחב יותר בזן ה”הוריזונטלי”. בארץ הוא צומח בר במוקדים מעטים, אבל הפך לעץ נוי וייעור נפוץ מאוד – סביב יישובים, מצפים, בתי קברות, ואפילו כחלק מ”קווי רוח” שמסמנים גבולות שדה ובוסתן.
המחטים הקטנות והענפים הצפופים יוצרים חומה כמעט אטומה – מסך רוח, רעש וציץ. לכן הברוש הפך ל”שומר הסף” של הכפרים והיישובים – שורות ברושים בכניסה, לאורך דרך הגישה, סביב בית העלמין. מראה של כמה ברושים בודדים על גבעה הפך לסמל נופי ישראלי קלאסי, ומקבל גם מקום של כבוד בשירים (“ברושים”, “הברוש”) ובציורים.
בטיולים, הברוש מאפשר לדבר על ההבדל בין יער טבעי לבין יער נטוע, על השפעת מחטניים זרים על החורש המקומי, ועל האופן שבו צמח אחד הופך לסמל תרבות שלם.
בקרוב נעשה טיול טבע בעקבות הברוש המצוי להכירו מקרוב, נשמע עליו אגדות, פולקלור ושימושים.
