חמציץ נטוי – השטיח הצהוב שהוא בעצם פולש

חמציץ נטוי – השטיח הצהוב שהוא בעצם פולש

Oxalis pes-caprae – חמציץ נטוי

החמציץ הוא כנראה הפרח היחיד בארץ שזוכה גם ל”וואו איזה יפה” וגם ל”אוף, שוב הוא השתלט לי על הגינה”.
מרבדים צהובים מטורפים בחורף ובאביב, במיוחד בגינות, בשולי ישובים, בפרדסים ובשדות בור – זה כמעט תמיד חמציץ נטוי.

זהו צמח רב־שנתי בעל בצלונים קטנים, שמוצאם בכלל מדרום אפריקה. הוא הובא לעולם (ובסוף גם לישראל) כצמח נוי לפני מאות שנים, ולאט־לאט “ברח” מגינות לשטח הפתוח. הבצלונים הזעירים שלו מתרבים בקצב גבוה מאוד, וכל עיבוד קרקע כמעט רק מעיף אותם הלאה.

העלים שלו בצורת לבבות קטנים ברביעיות/שלישיות, וטעמם חמוץ (רוב הילדים בארץ טעמו פעם “חמציץ” בטיול). הפרחים בצהוב חזק, נפתחים בשמש ונסגרים בעננות. אין ספק – הוא יפה.

אבל כאן נכנסת הדרמה האקולוגית:
החמציץ יוצר שטיחים צפופים שמדכאים פריחת בר מקומית – הוא נחשב מין פולש בעייתי, במיוחד באזורים ים־תיכוניים. לכן כמדריכים חשוב להסביר:

• מותר לטעום עלה אחד,

• אסור להעתיק בצלונים / לזרוע אותו בשטח חדש,

• עדיף להשאיר אותו במקומות שכבר “נכבשו”, ולא לעזור לו להתפשט.

זה פרח מעולה לדבר דרכו על ההבדל בין פרח יפה לבין צמח מועיל לטבע, ועל האחריות של המטייל כלפי המערכת שהוא צועד בתוכה.

בקרוב נעשה טיול טבע בעקבות החמציץ הנטוי להכיר אותו מקרוב, נשמע עליו אגדות, פולקלור ושימושים, ונבין למה לא כל מה שצהוב – זהב אקולוגי.