יקינתון מזרחי – ריח של אגדה בהרי הארץ
שם עברי: יקינתון מזרחי
שם לטיני: Hyacinthus orientalis
משפחה: אספרגיים
צורת חיים: בצל (גיאופיט רב־שנתי)
היקינתון המזרחי הוא אחד הפרחים האציליים ביותר בפריחת האביב. זהו בצל החבוי באדמה רוב השנה, ובחורף המאוחר הוא מוציא מספר עלים ירוקים, מוארכים וצרים. מבין העלים מתרומם עמוד תפרחת קצר אך מרשים, שעליו אשכול צפוף של פרחים פעמוניים.
הצבעים יכולים להיות כחול כהה, סגול, ורוד או לבן – ובכולם יש מכנה משותף אחד: ריח חזק ומתוק שנישא באוויר ומודיע שהאביב כאן.
בית גידול ועונת פריחה
בטבע הוא גדל באזור המזרח־התיכוני – גם בישראל, בעיקר במדרונות סלעיים, במקומות קרירים יחסית, לעיתים בקרבת חורש.
עיקר פריחתו בסוף החורף ובראשית האביב, בהתאם לגובה ולכמות הגשמים.
אגדות ושימושים
היקינתון מלווה באגדה יוונית עתיקה על נער יפה תואר שאפולו אהב, ועל קנאה שהביאה למותו ולצמיחת הפרח מדמו – מכאן האופי הרומנטי והטרגי שיוחס לו באירופה.
בעולם המודרני הפך היקינתון לצמח גן אהוב, והבצל שלו עבר טיפוח אינטנסיבי. אלפי זנים פותחו, בעיקר בהולנד, והם נמכרים כפרחי נוי ועציצים ריחניים. הבצל עצמו אינו למאכל, ותפקידו אצלנו הוא בעיקר בנוף – ריח, צבע, ותחושת חג באביב.
פינת מדריך – מה לספר בשטח
אם פוגשים יקינתון בר, אפשר לספר:
על ההבדל בין צמח בר לבין זנים תרבותיים,
על הריח כמנגנון משיכת מאביקים,
ועל האגדה על נער שהפך לפרח.
בקרוב נעשה טיול טבע בעקבות היקינתון המזרחי, נחפש כתמי פריחה ריחניים, ונראה איך אגדה יוונית התחברה לנופי הגליל וההרים שלנו.
