עולש מצוי – הקפה המר של השדה

עולש מצוי – הקפה המר של השדה

Cichorium pumilum / Cichorium intybus – עולש

העולש הוא הצמח הכחלחל־פרוע שאתה רואה הרבה בשולי שדות ובדרכי עפר:
גבעולים דקים, מעט גסים, עלים משוננים בבסיס, ופרחים תכלת־כחול בהירים, שנפתחים בבוקר ונסגרים לקראת צהריים.

הוא קרוב משפחה ישיר של העולש התרבותי – זה שמשמש בעולם לייצור תחליף קפה מסורתי ומצוי גם בסלטים (צ’יקורי, אנדיב).

שימושים לאדם ולרפואה העממית

• עלים צעירים – נקטפים כליקוט אביבי, נשטפים היטב, ולעתים מעורבבים עם חוביזה, סלק בר ושאר ירוקים פראיים לתבשיל עלים (במטבח הערבי והכפרי).

• שורש העולש – בעולם, ובעבר גם קצת אצלנו, נקלה ונטחן כתוספת או כתחליף קפה; הטעם מריר ובעל “עומק” אופייני.

• ברפואה העממית:

  • משקה מעולש קושר ל”חיזוק כבד”,

  • תמיכה בעיכול,

  • ואיזון סוכר (כחלק מתזונה מסורתית, לא כתרופה רשמית).

גם כאן – מספרים על המסורת, אבל לא ממליצים לאף אחד לטפל בעצמו בלי איש מקצוע.

אגדות וסיפורים

בעולם הנוצרי, העולש נחשב לפעמים כ”עשב מלנכולי” – המרירות שלו קושרה למצבי רוח; מנגד, מי שאכל אותו נחשב למי שנפתח ל”טיהור הגוף”.

בכפרים ערבים בארץ יספרו לא פעם שהעולש הוא “פרי עוני שמכבד את הדייכה” – משהו שאוכלים כשאין הרבה, אבל עושים ממנו מאכל עשיר וגאה.

בקרוב נעשה טיול טבע בעקבות העולש המצוי להכיר אותו מקרוב, נשמע עליו אגדות, פולקלור ושימושים.