אלון מצוי – עמוד השדרה של החורש (Quercus calliprinos)
אם כליל החורש הוא “הוורוד של החגיגה”, אלון מצוי הוא מארח האירוע. זה העץ הדומיננטי בחורשי הגליל – ירוק־עד, עם גזע מסוקס וקבוצות עבות של עלים ירוקים קוצניים. כשהוא נותן צל – הוא נותן צל אמיתי, כזה שאתה נכנס תחתיו ומרגיש ירידה של כמה מעלות.
אלון מצוי יכול לחיות מאות שנים. פעם הוא היה מקור עיקרי לפחמי הסקה – יערות שלמים נכרתו בגליל ובכרמל בשביל לשרוף את העץ החזק שלו ולהפוך אותו לפחם. היום אנחנו מנסים לעזור ליער להתחדש, והאלונים הוותיקים שנשארו הפכו ל”עצים מייסדים” של חורשים חדשים.
הבלוטים של האלון הם בית גידול קטן בפני עצמם – מזון לחזירים, לצבאים, למכרסמים ולעופות שונים. אפשר להרים בלוט ולהראות לילדים איך ממנו היה אמור לצאת עץ ענק – ולהזמין אותם לדמיין איך ייראה החורש אם ייתנו לו מאה שנה בלי כריתה ובלי שריפות.
בטיולים בגליל האלון הוא “העוגן”: כשאתה עומד בצל שלו, מסביר על מבנה החורש, על הסיפור של כריתת היערות ועל מאבקי השימור – המטיילים יכולים להרגיש פיזית על מה אתה מדבר.
בקרוב נעשה טיול טבע בעקבות האלון המצוי להכירו מקרוב, נשמע עליו אגדות, פולקלור ושימושים.
