אדמונית החורש – מלכת היער האדומה

אדמונית החורש – מלכת היער האדומה

שם עברי: אדמונית החורש
שם מדעי: Paeonia mascula
משפחה: אדמוניתיים
אזורי תפוצה בארץ: גליל עליון, הר מירון, אזורים גבוהים קרירים, לעיתים גם בחרמון.
תקופת פריחה: בערך אפריל – חלון של כשבועיים־שלושה בלבד בכל שנה.

אדמונית החורש היא אחד מפרחי הבר הכי נחשקים בארץ וגדל רק לזמן קצר בשמורה מוגנת בהר מירון.

זהו גיאופיט רב־שנתי – צמח בעל קנה שורש עבה החבוי באדמה. רוב השנה לא תראה אותה בכלל. ואז, בחורש קריר ולח, בין אלונים, אלות וערמות עלים רטובים – פתאום צצים גבעולים חזקים הנושאים פרחים ורודים־ארגמניים גדולים, כבדים, שכאילו נותנים ליער תו של גן בוטני אירופאי.

העלים גדולים, מורכבים, ויוצרים שיח שופע. הפרח עצמו – כותרת גדולה עם עלי כותרת עבים, מרשימים, ומרכז מלא אבקנים צהובים. כל פרח כזה יכול להגיע לגודל כף יד ואף יותר.

למה היא כל־כך נדירה?

• היא דורשת חורש מפותח, קריר ולח – לא מסתפקת בסתם בתה פתוחה.

• יש לה חלון פריחה קצר מאוד. אם שבוע חם הגיע מוקדם או מאוחר – הפריחות “בורחות” לנו.

• בעבר, לצערנו, נקטפו אדמוניות רבות, חלקן נעקרו, ורק בשנים האחרונות ההגנה והמודעות באמת עזרו לה להתאושש.

היום היא צמח מוגן, וכל מדריך טוב יעמוד ליד אדמונית, יעצור את הקבוצה ויאמר:
“מצטלמים – לא קוטפים. זה לא פרח, זו פגישה חד־פעמית עם מלכה.”

אגדות וסיפורים

בעולם הקדום, האדמונית הייתה צמח רפואה חשוב. מספרים שהיפוקרטס ייחס לה סגולות נגד עוויתות ומחלות עצבים, ושבימי קדם תלו חלקים מהצמח על צוואר ילדים כדי להגן עליהם מרוחות רעות. היו אגדה על רופא בשם פאון (Paion) שטיפל באלים בעזרת הצמח – ומכאן השם המדעי Paeonia.

כמובן, בימינו לא משתמשים באדמונית החורש בארץ כרפואת סבתא – היא בעיקר פרח לתצפית, כבוד ויראת יער.

בקרוב נעשה טיול טבע בעקבות אדמונית החורש – נחפש אותה בין גזעי האלונים, נזכה לראות את הפריחה הקצרה והמרגשת, ונשמע סיפורי רפואה עתיקה ויערות קסומים.