אלה ארצישראלית – מלכת החורש שמחליפה צבעים

Pistacia palaestina

האלה הארצישראלית היא מהעצים שעושים לך “וואו” פעמיים בשנה: בסתיו, כשהעלים שלה מקבלים גוונים אדומים־צהובים מדהימים על רקע החורש הירוק־עד, ושוב באביב, כשהכתר שלה מלא עלווה צעירה ומבריקה. זה עץ בינוני–גדול, נשיר־למחצה, שמלווה את החורש הגלילי כמעט בכל גובה.

היא קרובת משפחה של אלת המסטיק, אבל גבוהה ממנה, עם עלים מורכבים ארוכים יותר, וגזע עבה ומרשים. בגליל היא צומחת על מדרונות, בערוצים, סביב מעיינות ובשולי טרסות. הרבה פעמים תמצא אלה בודדת להפליא באמצע מרעה פתוח – עץ צל אחד לכולם.

האלה חשובה גם מבחינת מערכות אקולוגיות: הפירות הקטנים שלה (דמויי ענבים זעירים) הם מזון לציפורים רבות, השורשים שלה מעגנים את הקרקע, והכתר שלה נותן מיקרו־אקלים מוצל שמתחתיו צומחים צמחים אחרים שלא היו שורדים בפתוח.

בסיפורי ארץ־ישראל, האלה מופיעה לא מעט: עצים עתיקים בגליל ובשומרון הופכים למוקדי עליה לרגל קטנים – “עץ ענק ליד המעיין”, “עץ בן מאות שנים ליד קבר צדיק”. זה נותן אחלה הזדמנות בטיול לעצור ליד אלה ששווה צילום, לספר על הערך של עצים עתיקים, ולדבר על איך מגנים על עץ אחד כאתר מורשת שלם.

🌳 סיכום: האלה הארצישראלית – פרי, בריאות ומסורת

האלה הארצישראלית היא עץ או שיח נשיר הנפוץ בחורש הים-תיכוני (מצפון הארץ עד מדבר יהודה), ומהווה חלק בלתי נפרד מהצמחייה המקומית, לעיתים מלווה את האלון המצוי.

🌿 מאפיינים וזיהוי

מראה: עץ או שיח בגובה 2–10 מטרים, נשיר, בעל שרף וריח אופייני.
עלים: מנוצים, עם זוגות עלעלים מחודדים, כאשר מספר העלעלים בעלה בוגר הוא זוגי. ציר העלה גלילי (אינו מכונף).
עפצים: מוארכים ושטוחים, דומים לחרוב.
פרי: מבשיל בספטמבר-אוקטובר, בקוטר של כ-5 מ"מ.
- זיהוי בשלות: שימו לב! פירות ירוק כהה הנוטה לסגול-כחלחל הם הפירות הבשלים והמכילים זרע. פירות אדומים הם לרוב עקרים (חסרי זרע).

🍽 שימושים וצריכה

אכילה: ניתן לאכול את הפירות נאים או קלויים. יש להיזהר לא לנשוך את השכבה הקשה המגינה על הזרע.
תבלין: הפירות משמשים כתבלין, לדוגמה בתערובת הזעתר.
שרף: את השרף ניתן ללעוס כמסטיק מרענן.
שימור: יש לייבש את הפרי אם לא משתמשים בו מיד כדי למנוע התעפשות.

💪 סגולות בריאותיות ותזונתיות

עושר תזונתי: הפירות עשירים בוויטמין E, מינרלים (נחושת, מנגן, אשלגן, סידן, ברזל, מגנזיום, אבץ וסלניום) ובנוגדי חמצון חזקים.
חומצות שומן: הפירות עשירים בחומצות שומן חיוניות (חומצה אולאית וחומצה לינולאית) וחלבון איכותי.
פעילות רפואית: הצמח נחשב אנטי-דלקתי ואנטי-אלרגני.
אנתוציאנינים: הפירות האדומים (העקרים) מכילים אנתוציאנינים – נוגדי חמצון חזקים במיוחד המגנים מפני טרשת עורקים, סיבוכי סוכרת ויכולים לגרום להיפוך בפגמים עצביים תלויי גיל.