זוטה לבנה – ריח של תה על השביל (Micromeria fruticosa)
אין כמעט ספל תה צמחים בארץ שלא פגש זוטה לבנה. בן־שיח קטן ממשפחת השפתניים, עם עלים קטנים וריחניים מאוד ופרחים לבנבנים עדינים. שברגע שתמוללים אותו באצבעות – האוויר מתמלא בריח מנטה־לימוני חזק, שמעלה לראש ישר פינג’אן על מדורה.
הזוטה גדלה במדרונות גיר, חריצי סלע ובשולי שבילים מוצלים למחצה ברחבי הגליל, השומרון והרי המרכז. היא מסוג הצמחים שאתה עובר לידם עשרות פעמים בלי לשים לב – עד שמישהו אומר “רגע, תעצרו, תריחו את זה” – ומאותו רגע אי אפשר להפסיק לזהות אותה.
ברפואה העממית מייחסים לה יכולות “לפתוח את החזה”, לעזור לשיעול, להרגיע בטן עצבנית ולסייע לשינה. תה זוטה חם אחרי טיול לילי בגליל הוא אחד הדברים הכי מפנקים שיש. יחד עם זה, חשוב ללמד לקצור בחוכמה: לקחת מעט מכל שיח ולא לעקור, כדי להשאיר מספיק צמח גם לשנה הבאה וגם לבעלי החיים.
בקרוב נעשה טיול טבע בעקבות צמחי התה בחורש הישראלי, להכירם מקרוב, נשמע עליה אגדות, פולקלור ושימושים.
