חוטמית זיפנית – החתונה הוורודה של הגליל

חוטמית זיפנית – החתונה הוורודה של הגליל

חוטמית זיפנית – Alcea setosa

החוטמית הזיפנית היא ה”כלה בגובה שני מטר” של נופי הגליל, הכרמל, הגלבוע ושולי כפרים. צמח מרשים ממשפחת החלמיתיים: בחורף – שושנת עלים קרובים לקרקע; באביב – עמוד פריחה גבוה, מכוסה שערות “זיפניות”, ועליו שורה ארוכה של פרחים ורודים–סגלגלים גדולים.

היא אוהבת שולי דרכים, קווי בתים, חורבות ובוסתנים – ולכן הפכה לסמל של כפרים בגליל, לבנון וסוריה.

שימושים ברפואה עממית ובמטבח

במסורת הים־תיכונית השתמשו וממשיכים להשתמש בחוטמית כצמח מרפא עדין:

• משרים חלקי צמח/פרחים לקבלת נוזל רירי (מוקילגי) שמשמש להרגעת שיעול, דלקות גרון וגירויי מערכת הנשימה.

• קומפרסים מעלי חוטמית – לטיפול בכוויות קלות, פצעים שטחיים ודלקות עור.

• ניצני פריחה צעירים נאכלים טריים או מבושלים, במיוחד בכפרים בלבנון ובסוריה, כחלק מתערובות צמחי בר לתבשילי ירק.

מחקרים על מיני Alcea אחרים הראו פעילות אנטי־דלקתית ומרככת ריריות, מה שמתאים למסורת השימוש בצמח לשיעול וגירוי גרון.

אגדת מדריך: בכפרים מסוימים סיפרו שהחוטמית “שומרת על הכפר” – כשהיא פורחת, הכפר שופע; כשהיא נעלמת – סימן שהאדמה זועקת להזנחה.

בקרוב נעשה טיול טבע בעקבות החוטמית הזיפנית – נטייל בין דרכי כפר וטרסות, נעמוד מתחת לעמודי הפריחה ונבין למה כל כפר בגליל נראה כמו חתונה ורודה.