חלמונית גדולה – שמש צהובה באמצע הסתיו
Sternbergia clusiana – חלמונית גדולה
כשהשטח עוד חום, כמעט בלי כתם ירוק, וכולם בטוחים שעונת הפריחה עדיין רחוקה – פתאום, על מדרון סלעי, נדלקים “פנסים” צהובים. זה הרגע של החלמונית הגדולה: גיאופיט מרשים ממשפחת הנרקיסיים (אמארילידיים), שמוציא פרחים גדולים דמויי כרכום בצהוב לימוני עז – בלי עלים, ישר מתוך האדמה.
החלמונית גדלה במדרונות סלעיים מוארים, בדרך כלל באזורים הרריים ומדבריים־הרריים – בגליל ובשומרון במספרים קטנים, סביב הרי ירושלים, בהר הנגב ובשולי המדבר. היא נחשבת מין נדיר ומוגן, חלק מה”רשימה האדומה” של צמחי ישראל, וחלק מאוכלוסיותיה מצוי בסכנת הכחדה מקומית – בעיקר בגלל פיתוח ותשתיות. ידועה שמורת החלמוניות ברכס בוקר בנגב, ושמורת החלמוניות בגולן, ועוד.
מעבר ליופי, יש לה גם סיפור אקולוגי מעניין: זרעי החלמונית מצוידים בנספח שומני קטן – “אילאוסום” – שמושך נמלים. הנמלים לוקחות את הזרעים לקן, אוכלות את החלק השומני, ומשליכות את הזרע למקום מוגן ועשיר בחומר אורגני – שירות משלוחים חינם לצמח.
בטיולים החלמונית היא תירוץ מעולה לצאת דווקא בסתיו, לפני “העונה הרשמית” של הפריחה. זה הזמן לדבר על גיאופיטים סתוויים, על התמודדות עם חום ויובש, ועל איך פרח אחד יכול להכריז: “החורף בדרך”.
מה מקור שם החלמונית? הפרח כולו זוהר בצהוב המזכיר חלמון של ביצה ועל כך מסופרות כמה וכמה אגדות…
בקרוב נעשה טיול טבע בעקבות החלמונית הגדולה להכיר אותה מקרוב, נשמע עליה אגדות, פולקלור ושימושים.
