פשתה שעירה – השטיח הוורוד של הגבעות

פשתה שעירה – השטיח הוורוד של הגבעות

Linum pubescens – פשתה שעירה

פשתה שעירה היא אחד מפרחי השדה הכי אלגנטיים שיש לנו: צמח חד־שנתי, נמוך יחסית (סביב 20 ס"מ), עם גבעול זקוף ובהיר, קצת שעיר, ומעליו פרחים ורודים חזקים, עם גוון סגלגל במרכז ופסים עדינים על עלי הכותרת – כמו שמלה עם קווי תפר דקים.

היא אוהבת קרקעות גיר, חורש פתוח ובתות באזורים הרריים – בעיקר בגליל ובמרכז, ופורחת מאמצע החורף ועד אמצע האביב (פברואר–מאי). בשנים גשומות היא יוצרת מרבדים ורודים ממש על מדרונות, לצד כלניות, תורמוסים וחרציות – מי שמטייל ולא שם לב אליה, פשוט מפספס.

הפשתה השעירה שייכת למשפחת הפשתיים – אותה משפחה של הפשתן התרבותי (Linum usitatissimum) שמגדלים בשביל הסיבים ושמן הפשתן. כך שבשדה, יש לך בעצם בת־דודה בריטית של אחד הגידולים החקלאיים העתיקים בעולם.

מה הקשר בין פרח הפשתה לשמן פשתן בסופר?

פשתה שעירה עצמה היא צמח בר שברוב המקרים אנחנו פשוט נהנים ממנו ויזואלית ולא משתמשים בו. אבל כדאי לדעת, שלקרובתה התרבותית – הפשתן (Linum usitatissimum) – יש מסורת שימוש ארוכה מאוד:

• זרעי פשתן שימשו כמאכל וכמקור לשמן עשיר באומגה 3.

• ברפואה המסורתית באירופה והודו השתמשו בזרעים (של הפשתן התרבותי) להקלה על עצירות, גירוי במערכת העיכול ושיעול – בזכות הסיבים והריר (מוקילג’ים) שהזרעים מפרישים במים.

מחקרים מודרניים ממשיכים לבדוק את תרומת זרעי הפשתן לכולסטרול, דלקות ומחלות לב, אבל כל זה קשור לגידול התרבותי – לא לפשתה השעירה שבשדה.

בטיול, פשתה שעירה היא אחלה הזדמנות להסביר למטיילים:
איך מפרח בר יפה ועדין אפשר להגיע לשדה פשתן, ליריעת בד, ולשמן שמופיע היום כמעט בכל חנות טבע.

בקרוב נעשה טיול טבע בעקבות פשתה שעירה – נאתר את המרבדים הוורודים בגבעות, נדבר על הקשר לפשתן ושמן פשתן, ונראה איך פרח קטן מחבר בין טבע, חקלאות ובריאות.