צבר מצוי (סברס) – קקטוס ישראלי עם לב דרום-אמריקאי

צבר מצוי (סברס) – קקטוס ישראלי עם לב דרום-אמריקאי

צבר מצוי – Opuntia ficus-indica

הצבר המצוי הוא עץ־קקטוס שהפך ל”קקטוס הלאומי”:
לוחות ירוקים ובשרניים (ענפים שטוחים), מכוסים קוצים וקוציצים זעירים, ועליהם בקיץ פירות “סברס” צהובים־כתומים או סגולים, מלאי גרעינים. מקורו בכלל במקסיקו, אבל הובא לאגן הים התיכון ונטמע כל־כך חזק בנוף, עד שכבר קשה לדמיין חורבה בלי גדר סברס מסביבה.

שימושים קולינריים ותעשייתיים

• פירות (“סברס”) – נאכלים טריים, הופכים לריבות, מיצים, יינות, ליקרים וגלידות.

• לוחות צעירים (“נופאלס”) – במטבח המקסיקני ובעוד תרבויות, אוכלים אותם כירק מבושל/מוקפץ, בסלטים ותבשילים.

• משמשים גם כחומר גלם למוצרים קוסמטיים, שמנים, ותוספי מזון שונים.

ברפואה עממית ובמחקר המודרני:

• משתמשים בקקטוס לטיפול מסורתי בסוכרת, השמנת יתר, כולסטרול גבוה ותהליכים דלקתיים, אם כי הראיות המדעיות עדיין בבדיקה, והמינונים הרפואיים צריכים פיקוח.

הצבר משפיע גם על הקרקע: שורשיו עוזרים לייצב מדרונות, והוא משמש כגדר חיה דוקרנית לשמירה על בוסתנים ושדות.

כמובן, בארץ הוא הפך לסמל “הצבר הישראלי” – קוצני מבחוץ, רך ומתוק מבפנים.

בקרוב נעשה טיול טבע בעקבות הצבר המצוי – נטייל בין גדרות קקטוסים, נשמע על שימושיו במקסיקו ובארץ, וניזהר מאוד מהקוציצים הקטנים.