תורמוס ההרים – הכחול שמכסה את הגבעות (Lupinus pilosus)
תורמוס ההרים הוא הפס הכחול של האביב. שדה יבש ובור קיבל קצת גשם? פתאום הוא נצבע בכחול־סגול, שורות של פרחים דמויי־פרפר העולים על עמוד תפרחת גבוה. קשה לפספס, קל להתאהב.
זהו צמח חד־שנתי ממשפחת הקטניות, יליד אזורנו, הגדל בחורש ובתות ים־תיכוניות, במיוחד על מדרונות טרשיים ובקרקעות בזלת וגיר. הוא נפוץ ברכס הרי הגליל והרי המרכז, וגם באזורים נוספים לאורך המזרח הים־תיכוני.
הזרעים שלו, בעלי תכולת חלבון גבוהה, שימשו במשך דורות כמזון: מרתיחים שוב ושוב במים, שופכים את המים המרירים, ובסוף נשארת “חטיפת תורמוס” מפורסמת. גם מחוץ לארץ־ישראל מיני תורמוס שונים מגודלים כמזון וכגידול מספוא לבעלי־חיים, וכיום מחקרים בישראל בוחנים את תורמוס ההרים כמועמד לגידול עתידי, בזכות זרעים גדולים ושפע חלבון.
עם זאת, זהו צמח מוגן בישראל, בעיקר בשל מרבדי הפריחה היפים שהוא יוצר. בטיול נעים בין תורמוסים אפשר לדבר גם על אקולוגיה: איך קטניות קושרות חנקן לקרקע, איך זה משפיע על קהילה צמחית שלמה, ולמה כדאי לנו לשמור על המרבדים ולא להפוך אותם לחניות מאולתרות.
בקרוב נעשה טיול טבע בעקבות תורמוס ההרים להכירו מקרוב, נשמע עליו אגדות, פולקלור ושימושים.
