מרווה משולשת – חליטת התה של הגליל (Salvia fruticosa)
אפשר לזהות אותה בעיניים עצומות: מספיק למעוך עלה קטן בין האצבעות, והריח של “תה מרווה” ממלא את האוויר. מרווה משולשת – או מרווה יוונית – היא אחד מצמחי התבלין והרפואה החשובים של אגן הים התיכון, וגם אחד הסמלים הריחניים של החורש בגליל.
זהו בן־שיח ממשפחת השפתניים, עם עלים מפוצלים לשלוש אונות (מכאן השם “משולשת”), מכוסים פלומה עדינה שמגינה עליהם מיובש, ופריחה סגולה מרשימה על עמודי־תפרחת גבוהים באביב. בגליל היא נפוצה מאוד בחורשים, גריגות ושולי שבילים.
ברפואה העממית משמשת המרווה כ”צמח המוח”, משקה שמרגיע, מסייע לעיכול, מחמם בחורף ואפילו נחשב כמסייע לריכוז וזיכרון.
לא פלא שסירים עם מים רותחים ועליהם חופן עלים טריים עומדים על פלטות בכל בית כפרי מסורתי.
במחקרי אתנובוטניקה בישראל נמצא שהמרווה המשולשת היא אחד מצמחי התה הנפוצים ביותר בקרב יהודים וערבים כאחד.
בשטח זה צמח מעולה ללימוד “שילוש החורש”: מרווה, זעתר וזוטה – שלושה צמחי תבלין ריחניים, שלכל אחד ריח ואופי משלו.
תוך כדי אנחנו מדברים על הגנת צומח, על ההבדל בין קטיף מסורתי לקטיף מסחרי, ועל איך לשמור על החורש שגם הילדים שלנו יוכלו לשתות ממנו תה.
בקרוב נעשה טיול טבע בעקבות צמחי התה בגליל להכירם מקרוב, נשמע אגדות, פולקלור ושימושים.
