עצי הדובדבן בגולן – חג פריחה קצר כמו ביפן
שם עברי: דובדבן (עצי פרי מתורבתים)
שמות מדעיים שכיחים: בעיקר Prunus avium וזנים תרבותיים קרובים
משפחה: ורדיים
אזורי תפוצה בארץ: מטעי רמת הגולן, אזורים גבוהים וקרים.
תקופת פריחה: סוף חורף–תחילת אביב (סביב מרץ–אפריל, תלוי בשנה).
מי שמטייל בגולן בעונה הנכונה מרגיש לפעמים שנחת בטעות ביפן. שורות של עצי דובדבן, עומדים ערומים בחורף – ופתאום בתוך ימים ספורים מתכסים בפריחה לבנה־ורודה עדינה, כאילו מישהו צייר עננים על ענפים.
זה לא פרח בר קלאסי, אלא נוף תרבות – אבל אצל המטייל זו חוויה טבעית לכל דבר. הדובדבן זקוק לחורף קר ולטמפרטורות נמוכות כדי לפרוח היטב, ולכן גובה הגולן (800–1,100 מטר) מושלם עבורו. הכפרים, המושבים והמטעים באזור הפכו את פריחת הדובדבן לחגיגה: טיולי פריחה, קטיף עצמי בקיץ, סיורי חקלאות ותיירות יין.
שימושים וסמליות
-
הפירות – תענוג. אוכלים טרי, ריבות, ליקרים, עוגות.
-
העץ – חלק מנוף הבוסתן הצפוני הישראלי: יחד עם תפוחים, אגסים ומשמשים.
-
הפריחה – “סאקורה” מקומית:
-
מסמלת יופי קצר־ימים,
-
מזכירה לנו שהטבע עובד לפי לוחות זמנים משלו – לא לפי ימי חופשה.
-
אגדת מדריך נחמדה: מספרים על חקלאי בגולן שהיה אומר “מי שלא ראה את המטע שלי בשבוע של הפריחה – לא באמת יודע איך נראה גן עדן קטן על פני האדמה.”
בקרוב נעשה טיול טבע בעקבות פריחת הדובדבן בגולן – נלך בין שדרות פריחה, נשמע על עבודת החקלאים, נדבר על הדימוי ליפן ולסאקורה, ונבין למה חלון של שבוע יכול להיות הסיפור של שנה שלמה.
