כל מלחמות ישראל והמבצעים הגדולים מקום המדינה ועד היום

כל מלחמות ישראל והמבצעים הגדולים

מן העצמאות ועד ימינו

מבוא

ההיסטוריה של מדינת ישראל היא במידה רבה גם היסטוריה של מאבק מתמשך על קיום, גבולות, הרתעה, מים, מודיעין, בני ערובה, עורף אזרחי ויכולת להכות רחוק ומדויק. כבר מראשית דרכה נאלצה ישראל להגן על עצם קיומה מול פלישות, חדירות, טרור, צבאות סדירים ואיומים אסטרטגיים רחוקים. עם השנים הלך והתפתח גם אופי הלחימה. ממלחמות שריון ואוויר גדולות עבר מרכז הכובד גם למבצעי קומנדו, למבצעי חילוץ נועזים, לפעולות סיכול ממוקד, למערכות חשאיות של המוסד והשב"כ ולמלחמות מול ארגונים לא מדינתיים.

הסיפור הזה איננו רק סיפור של קרבות. זהו סיפור על תפיסת ביטחון שלמה. על אמונה בכך שאין למדינת ישראל פריבילגיה להפסיד, שאין לה עומק אסטרטגי גדול, ושלעתים עליה להקדים תרופה למכה, לפעול הרחק מן הגבול, ולשלב בין צבא, מודיעין, טכנולוגיה והכרעה תודעתית. ברשימה שלפניכם מובא ציר זמן מסודר לפי שנים, ובו המלחמות, המבצעים והפעולות הבולטות ביותר שעיצבו את ההיסטוריה הביטחונית של ישראל.

1948 עד 1949, מלחמת העצמאות

מלחמת העצמאות הייתה מלחמת הקיום הראשונה של ישראל, ובמובנים רבים גם המכוננת מכולן. הרקע למלחמה היה החלטת החלוקה של האו"ם, הקרע ההולך ומחריף בין היישוב היהודי לאוכלוסייה הערבית בארץ, ובהמשך הכרזת העצמאות של ישראל במאי 1948. עוד לפני פלישת צבאות ערב התנהלה מלחמה קשה על הדרכים, על השכונות המעורבות, על הנגב, על הגליל ועל ירושלים. לאחר הכרזת המדינה פלשו צבאות מצרים, ירדן, סוריה, עיראק ולבנון, והמערכה הפכה למלחמה כוללת על עצם קיומה של המדינה החדשה.

המלחמה כללה פרקים קשים במיוחד כגון הקרבות על הדרך לירושלים, הקרבות בלטרון, בלימת הצבא המצרי בדרום, המערכות בגליל והמאבק על הנגב. צה"ל, שזה עתה קם מתוך ארגוני המחתרת וההגנה, עבר תוך כדי לחימה תהליך מואץ של התארגנות, התחמשות והפיכה לצבא סדיר. תוצאת המלחמה הייתה הישרדותה של ישראל, חתימה על הסכמי שביתת הנשק בשנת 1949, ועיצוב גבולות המדינה הראשונים. מעבר לכך, המלחמה קבעה את התודעה הישראלית הבסיסית, שלפיה כל חולשה עלולה להיות קיומית, וכל ניצחון הוא לא מותרות אלא תנאי לחיים.

1953, הקמת יחידה 101 ופעולת קיביה

בשנותיה הראשונות של המדינה סבלה ישראל מחדירות, רציחות, גניבות ופעולות פדאיון מן הגבולות. המענה לצורך בהרתעה יצר את יחידה 101, כוח קטן, התקפי ונועז שנועד לבצע פעולות תגמול מעבר לגבול. הקמת היחידה סימנה מעבר מגישה מגננתית בלבד לגישה יוזמת, שמטרתה להמחיש לאויב כי מחיר החדירות לא יהיה מקומי וזניח, אלא כואב ומיידי.

הפעולה המזוהה ביותר עם רוח התקופה הייתה פעולת קיביה. הרקע הישראלי היה פיגוע קשה ביהוד שבו נרצחו אישה ושני ילדיה. כוח ישראלי תקף את הכפר קיביה, פוצץ מבנים רבים והותיר חותם עמוק בזירה הבין לאומית. מבחינת ישראל, הפעולה נועדה להרתיע ולהמחיש נחישות. מבחינת תדמיתה בעולם, היא עוררה ביקורת חריפה מאוד בשל הפגיעה הקשה באזרחים. התוצאה ארוכת הטווח הייתה כפולה. מצד אחד, יחידה 101 הפכה לבית יוצר של תעוזה, יוזמה ופשיטה התקפית בצה"ל. מצד שני, כבר כאן הובהר כי במזרח התיכון אין כמעט פעולה צבאית בלי מחיר מדיני ומוסרי נלווה.

1955, מבצע חץ שחור ומבצע עלי זית

אמצע שנות החמישים עמד בסימן החרפה בגבולות רצועת עזה והגבול הסורי. מבצע חץ שחור בוצע נגד כוחות מצריים ברצועת עזה לאחר גל פיגועים והתקפות. ישראל ביקשה לפגוע בכוח המארגן והמאפשר של הטרור, ולא רק במבצעים עצמם. הפעולה הייתה רחבה יחסית לתקופתה והמחישה עליונות ישראלית ברמת התכנון והפשיטה.

באותה שנה בוצע גם מבצע עלי זית, המוכר כפעולת כנרת, מול מוצבים סוריים שפגעו שוב ושוב בדייגים וביישובים בצפון הכנרת. הרקע היה מאבק יומיומי על ריבונות, חקלאות ושיט במרחב הגבול. הפעולה נועדה להסיר את האיום המיידי ולהמחיש כי ישראל לא תשלים עם מציאות של ירי מתמשך לעבר אזרחיה. התוצאה בשני המבצעים הייתה חיזוק מדיניות התגמול והתרומה לבניית דימויו של צה"ל ככוח יוזם ונועז.

1956, מבצע קדש, מלחמת סיני

מבצע קדש נולד מתוך הצטברות של כמה איומים במקביל. חדירות ופיגועי פדאיון מרצועת עזה, סגירת מצרי טיראן, והתחזקותו של הצבא המצרי בעזרת נשק סובייטי יצרו בישראל תחושת לחץ אסטרטגי גובר. המלחמה בוצעה בתיאום עם בריטניה וצרפת, על רקע המשבר סביב תעלת סואץ.

במהלך המערכה פעל צה"ל במהירות רבה בחצי האי סיני. צניחת הכוחות באזור מעבר המיתלה וההתקדמות המהירה אל עומק סיני המחישו יכולת תמרון גבוהה. מבחינה צבאית, ישראל השיגה הישג מרשים. אולם מבחינה מדינית נאלצה לסגת בעקבות לחץ בין לאומי. התוצאה הכוללת הייתה שיפור זמני במצב הביטחוני, פתיחת מצרי טיראן והצבת כוח או"ם, אבל גם לימוד חשוב על הפער שבין הצלחה בשדה הקרב לבין מגבלות המערכת הבין לאומית.

1960, מבצע פינאלה, לכידת אדולף אייכמן

לא כל מערכה ישראלית הייתה צבאית במובן הקלאסי. לכידת אדולף אייכמן בארגנטינה הייתה מבצע מודיעיני בעל משמעות היסטורית, מוסרית ולאומית מן המעלה הראשונה. אייכמן היה אחד מאדריכלי השמדת יהודי אירופה, וישראל ראתה בהבאתו לדין לא רק משימה של צדק, אלא גם ביטוי לריבונות יהודית חדשה.

סוכני המוסד איתרו את אייכמן בארגנטינה, חטפו אותו והבריחו אותו לישראל במבצע חשאי נועז. התוצאה הייתה משפט אייכמן, שהפך לאחד האירועים המעצבים של זיכרון השואה בישראל ובעולם. המבצע המחיש כי מדינת ישראל לא תוותר על רדיפת מי שפגע בעם היהודי, גם שנים רבות לאחר מעשה, וגם אם הוא מסתתר בקצה אחר של העולם.

1961 עד 1965, אלי כהן בדמשק

אחת מפרשות הריגול המפורסמות ביותר בתולדות ישראל היא הפעלתו של אלי כהן בסוריה. הרקע היה הצורך הישראלי במודיעין איכותי על הצבא הסורי, על ההנהגה בדמשק ועל המערך ברמת הגולן. כהן פעל בזהות בדויה, השתלב בחברה הסורית והצליח להגיע לקרבה מדהימה לצמרת השלטון.

המידע שהעביר סייע לישראל להבין לעומק את המרחב הסורי ואת האיומים הצבאיים שמולו. מבחינת ישראל, זו הייתה הוכחה לעוצמתו של מודיעין אנושי נועז ומדויק. אולם המבצע הסתיים בטרגדיה. כהן נחשף, נשפט והוצא להורג. התוצאה הייתה יצירת מיתוס לאומי של שליח שפעל לבדו בלב האויב, והבנה עמוקה שמודיעין איכותי יכול להשפיע על המערכה לא פחות מטנקים ומטוסים.

1962, מבצע דמוקלס

תחילת שנות השישים עמדה גם בסימן חשש גובר מהתחמשות מצרית בתחומי הטילים. במצרים פעלו מדענים גרמנים שפיתחו פרויקטים שנתפסו בישראל כאיום אסטרטגי עתידי. ישראל החליטה לפעול באופן חשאי כדי לשבש את המאמץ המצרי עוד לפני הבשלתו.

מבצע דמוקלס כלל אמצעי לחץ, איומים, פעולות חשאיות ומאמץ רחב להרתיע את המעורבים בפרויקט. התוצאה הייתה פגיעה במאמץ ההתעצמות המצרי והפנמת עיקרון יסוד במדיניות הביטחונית של ישראל. אם מתגבש איום אסטרטגי רחוק, מנסים לסכל אותו בשלב מוקדם, ולעתים הרבה לפני שהוא הופך לאיום מיידי בשדה הקרב.

1964 עד 1966, הקרב על המים והסרת איום תעלת ההטיה הסורית

זהו אחד הפרקים הפחות מוכרים לציבור הרחב, אך הוא חשוב מאוד להבנת ההיסטוריה הביטחונית של ישראל. באמצע שנות השישים ניסו סוריה ומדינות ערב לקדם פרויקט להטיית מקורות הירדן, בעיקר החצבאני והבניאס, במטרה לפגוע במוביל הארצי ובמשק המים הישראלי. מבחינת ישראל, זה לא היה רק עניין הנדסי או חקלאי, אלא איום אסטרטגי מובהק על מקור חיים לאומי.

ישראל הגיבה בסדרת פעולות אש מדויקות נגד כלי ההנדסה ותוואי ההטיה. הצבא פגע שוב ושוב בעבודות ההקמה ומנע בפועל את השלמת המיזם. התוצאה הייתה הסרת האיום, שימור משטר המים הקיים, וחידוד ההבנה שבמזרח התיכון גם מים הם חזית. הקרב הזה לא התנהל רק על תעלה ועל צינורות, אלא על עצם היכולת של ישראל להתקיים, לצמוח ולהשקות את אדמתה.

1967, מלחמת ששת הימים

מלחמת ששת הימים נולדה מתוך תקופת המתנה טעונה ביותר. מצרים הכניסה כוחות לסיני, דרשה את יציאת כוח האו"ם, סגרה את מצרי טיראן, ונוצרה תחושת סכנה מוחשית של מלחמה כוללת. גם ירדן וסוריה הצטרפו למעגל המתיחות, והציבור בישראל חי בתחושת חרדה עמוקה.

ישראל פתחה במכה אווירית מקדימה על חילות האוויר הערביים, ובהמשך ניהלה מלחמה בשלוש חזיתות. בתוך שישה ימים כבשה ישראל את סיני, רצועת עזה, יהודה ושומרון, מזרח ירושלים ורמת הגולן. התוצאה הייתה ניצחון צבאי מסחרר ששינה את המזרח התיכון, אך גם יצר מציאות גיאו פוליטית חדשה ומורכבת מאוד. מצד אחד, תחושת ביטחון ועוצמה. מצד שני, פתיחתו של עידן חדש של שליטה בשטחים, חיכוך ממושך ושאלות מדיניות והיסטוריות שממשיכות להדהד עד היום.

1968, מבצע תשורה, הפשיטה על נמל התעופה בביירות

לאחר פיגועים וחטיפות נגד יעדים ישראליים, בחרה ישראל להגיב בפעולה נועזת בלבנון. כוח ישראלי פשט על שדה התעופה הבין לאומי של ביירות והשמיד מטוסים אזרחיים לבנוניים. הרקע הישראלי היה הרצון להעביר מסר מרתיע, שלפיו תשתיות אזרחיות של מדינה שאינה מונעת טרור עלולות לשלם מחיר.

הפעולה הצליחה מבחינה מבצעית והדהדה היטב מבחינה תודעתית, אך עוררה גינוי חריף בעולם. התוצאה הייתה המחשה נוספת לכך שישראל מסוגלת לפעול בעומק האויב, אך גם תזכורת שמבצע נועז איננו בהכרח מביא עמו לגיטימציה בין לאומית.

1969 עד 1970, מלחמת ההתשה

לאחר תבוסת 1967 ניסתה מצרים לשנות את המציאות באמצעות שחיקה מתמשכת לאורך תעלת סואץ. במקום מלחמה כוללת, היא בחרה במתכונת של הפגזות, פשיטות, חילופי אש וקרבות אוויר, בתקווה לשחוק את צה"ל, לערער את החברה הישראלית ולהמחיש שאין קיפאון בטוח לאורך התעלה.

ישראל ראתה במלחמה הזו ניסיון לכפות עליה מחיר בלתי פוסק על הישגי 1967, והגיבה בעוצמה רבה. התוצאה הייתה מלחמת שחיקה אמיתית, עם נפגעים רבים לשני הצדדים, תחושת עומס מתמשך על החיילים והעורף, ולמידה כואבת על חשיבות המודיעין, הנ"מ, כוחות האוויר והעמידות הלאומית. זו הייתה גם מעין חזרה גנרלית טראגית לקראת ההפתעה הגדולה של 1973.

1972, מבצע איזוטופ, חילוץ מטוס סבנה

כאשר נחטף מטוס סבנה והונחת בנתב"ג, עמדה ישראל בפני משבר בני ערובה מסוכן בלב המדינה. התגובה שנבחרה לא הייתה כניעה ולא משא ומתן ממושך בלבד, אלא תכנון הסתערות מדויק. לוחמי סיירת מטכ"ל התחפשו לטכנאים, התקרבו למטוס ופרצו פנימה בתוך שניות.

הפעולה הסתיימה בהצלת רוב הנוסעים ובחיסול המחבלים. התוצאה הייתה לא רק הצלחה טקטית, אלא לידה של מוניטין עולמי ישראלי בתחום חילוץ בני ערובה ולוחמה בטרור. המבצע הוכיח שלעתים נחישות, תחבולה ומהירות הן הכלים היחידים שיכולים להכריע מציאות של טרור אווירי.

1972 ואילך, זעם האל

לאחר טבח הספורטאים הישראלים במינכן החליטה ישראל שלא להסתפק באבל, זעם והצהרות. היא יצאה למערכה חשאית ממושכת שנועדה לאתר ולהכות באחראים ובמעורבים בטרור הפלסטיני הבין לאומי. המערכה כללה פעולות של המוסד וגורמים נוספים ברחבי אירופה והמזרח התיכון.

הרעיון המנחה היה ברור. מי שמתכנן, מממן או מאפשר טרור נגד ישראלים אינו חסין, גם אם הוא רחוק מאוד מן הזירה הישירה. התוצאה הייתה פגיעה בחלק מן הגורמים המעורבים, חיזוק ההרתעה הישראלית, וגם כמה פרשות שנויות במחלוקת. זוהי אחת הדוגמאות הבולטות למדיניות הישראלית שלפיה אירוע טרור איננו מסתיים בפיגוע עצמו, אלא ממשיך לרדיפה שיטתית של השרשרת כולה.

1973, מבצע אביב נעורים

באפריל 1973 פעלו כוחות מיוחדים ישראליים בלב ביירות נגד בכירי פת"ח ואש"ף. הרקע היה הרצון לפגוע בהנהגה הטרוריסטית עצמה, לא רק בתאי השטח או במבצעי הפיגועים. המבצע בוצע בשילוב נועז של מודיעין, חדירה, תחפושת, הפתעה והסתערות מהירה.

הפעולה הצליחה, ובכירי טרור חוסלו בדירותיהם ובלב עיר עוינת. התוצאה הייתה הדגמה מרשימה של יכולת ישראלית לפעול בעומק רב, במדויק, וללא צבא גדול מסביב. המבצע תרם למיתוס הכוחות המיוחדים של ישראל ולעיצוב תפיסת ההפתעה והתחבולה כיסוד מרכזי בלחימתה.

1973, מלחמת יום הכיפורים

מלחמת יום הכיפורים הייתה אחד השברים הגדולים בתולדות ישראל. ביום הכיפורים פתחו מצרים וסוריה במתקפת פתע רחבה על סיני ועל רמת הגולן. ההפתעה הייתה עמוקה, והימים הראשונים כללו נסיגות, אבדות כבדות ותחושת חרדה לאומית. ישראל, שהורגלה לאחר 1967 בתחושת עליונות, גילתה את המחיר של קיבעון, זחיחות והערכה מודיעינית שגויה.

בהמשך הצליח צה"ל לבלום את הסורים, לייצב את סיני, לעבור למתקפת נגד ולצלוח את תעלת סואץ. התוצאה הייתה התאוששות צבאית מרשימה, אך גם טראומה לאומית כבדה. המלחמה שינתה את החברה הישראלית, את הפוליטיקה, את היחס למודיעין ואת תפיסת הביטחון כולה. במובן הרחב, היא גם סללה את הדרך לתהליך מדיני שבסופו נחתם שלום עם מצרים.

1976, מבצע יונתן, אנטבה

חטיפת מטוס אייר פראנס לאוגנדה והפרדת הנוסעים היהודים והישראלים יצרו רגע דרמטי מאוד בתולדות המדינה. ישראל עמדה בפני דילמה קשה. האם להיכנע לטרור, או להמר על מבצע חילוץ במרחק עצום מגבולותיה. ההחלטה הייתה לצאת לפעולה.

הכוח הישראלי טס אלפי קילומטרים, נחת באנטבה, פרץ אל הטרמינל הישן, חיסל את המחבלים וחילץ את בני הערובה. התוצאה הייתה אחת מפעולות החילוץ המפורסמות בעולם, סמל לנחישות ישראלית ולאמונה שלא מפקירים חטופים כאשר יש דרך מבצעית להצילם. נפילתו של יוני נתניהו הוסיפה למבצע ממד רגשי ולאומי עמוק מאוד.

1978, מבצע ליטני

הפיגוע בכביש החוף היה אחד הפיגועים הקשים בתולדות ישראל, והוא היווה זרז ישיר למבצע ליטני. ישראל ביקשה להרחיק את תשתיות אש"ף מדרום לבנון, לפגוע בבסיסי הטרור ולשנות את המציאות הביטחונית בצפון. צה"ל נכנס ללבנון, פעל לאורך שטח רחב ופגע בכוחות הפלסטיניים.

התוצאה הייתה הישג צבאי נקודתי, אך לא פתרון קבוע. יוניפי"ל הוקם בדרום לבנון, וישראל הבינה בהדרגה שלבנון הולכת והופכת לזירת עימות קבועה ומסובכת, שבה ארגונים לא מדינתיים נהנים גם מעומק מרחבי וגם מחסות מדינתית חלקית.

1981, מבצע אופרה

בשלב זה כבר פעלה ישראל לא רק מול איום קונבנציונלי, אלא גם מול פוטנציאל גרעיני. מבצע אופרה נועד להשמיד את הכור העיראקי אוסיראק, שנתפס כאיום אסטרטגי חמור לעתיד. חיל האוויר יצא למשימה ארוכת טווח ומורכבת, ופגע בכור במכה מדויקת אחת.

התוצאה הייתה השמדת הפרויקט והטמעת עיקרון יסוד בביטחון הלאומי הישראלי. ישראל לא תשלים עם מצב שבו מדינה עוינת באזור מתקרבת ליכולת גרעינית מאיימת. זה היה מבצע קצר מאוד מבחינת זמן הביצוע, אך עצום מבחינת השפעתו האסטרטגית והפסיכולוגית.

1982, מלחמת שלום הגליל ומבצע ערצב 19

בשנות השבעים המאוחרות ותחילת שנות השמונים התבסס אש"ף בלבנון, ירה לעבר יישובי הצפון והפך את דרום לבנון לבסיס טרור פעיל. מלחמת שלום הגליל נפתחה במטרה מוצהרת להרחיק את האיום הזה. צה"ל התקדם צפונה, ניהל קרבות מול הצבא הסורי והגיע עד ביירות.

בתוך המלחמה בלט במיוחד מבצע ערצב 19, שבו הושמד מערך הנ"מ הסורי בבקעת הלבנון. ההישג האווירי והטכנולוגי היה אדיר והמחיש עליונות ישראלית מרשימה. אולם התוצאה הרחבה של המלחמה הייתה מורכבת יותר. הנהגת אש"ף אמנם גורשה מביירות, אך ישראל נשארה מסובכת בלבנון שנים ארוכות, ובתוך החלל שנוצר צמח חזבאללה, שיהפוך בעתיד לאויב מרכזי הרבה יותר.

1984, מבצע משה

מבצע משה היה מבצע חילוץ ועלייה חשאי של יהודי אתיופיה דרך סודן. הרקע היה מצבם הקשה של בני הקהילה, מסעות הרגל הקטלניים, וההכרה הישראלית במחויבות עמוקה להצילם. הפעולה בוצעה בחשאיות רבה, תוך שילוב מדיני, מודיעיני ולוגיסטי מורכב.

התוצאה הייתה הצלת אלפי יהודים והעברתם לישראל. זהו אחד המבצעים היפים ביותר בהיסטוריה הישראלית, משום שהוא מבטא את הצד השני של עוצמת המדינה. לא רק מלחמה באויב, אלא גם הושטת יד רחוקה לבניה ובנותיה.

1985, מבצע רגל עץ

לאחר רצח ישראלים בפיגוע בלרנקה החליטה ישראל לפגוע במפקדת אש"ף בטוניס. המבצע היה מסר ברור. מרחק גיאוגרפי איננו חסינות. חיל האוויר תקף את מפקדת הארגון הרחק מאוד מגבולות ישראל והוכיח טווח פעולה אסטרטגי מרשים.

התוצאה הייתה הדגמת יכולת מרתיעה מאוד, וחיזוק התפיסה שישראל יכולה לפעול גם במעגלים רחוקים. זהו אחד המבצעים שסימנו את המעבר מחשיבה ביטחונית גבולית לחשיבה אזורית רחבה הרבה יותר.

1988, חיסול אבו ג'יהאד

אבו ג'יהאד היה אחת הדמויות המרכזיות בפת"ח, ונחשב בישראל לאחד המתכננים הבולטים של טרור פלסטיני. ישראל החליטה לפגוע בו בביתו בתוניס, בפעולה של כוחות מיוחדים ששילבה מודיעין, חדירה וחיסול ממוקד.

התוצאה הייתה מכה קשה למנגנון הטרור של פת"ח, והמשך ביסוס מדיניות שלפיה הנהגה מבצעית בכירה איננה מוגנת רק מפני שהיא רחוקה פיזית. פעולה זו תרמה לעיצובו של עידן החיסולים הממוקדים המודרני.

1991, מלחמת המפרץ ומבצע שלמה

במלחמת המפרץ ירה עיראק טילי סקאד לעבר ישראל, במטרה לגרור אותה לעימות ולהקשות על הקואליציה הבין לאומית נגד סדאם חוסיין. ישראל ספגה את הפגיעות, נכנסה לכוננות גבוהה, חילקה מסכות אב"כ וחיה תחת איום מתמשך, אך נמנעה מתגובה גלויה. התוצאה הייתה חיזוק תפיסות מיגון, התגוננות אזרחית והבנה שלפעמים איפוק אסטרטגי משרת את האינטרס הלאומי לא פחות מתקיפה.

באותה שנה התבצע גם מבצע שלמה, רכבת אווירית יוצאת דופן להעלאת יהודי אתיופיה. בתוך זמן קצר הועלו לישראל אלפים רבים. התוצאה הייתה מבצע הצלה מרשים שממחיש שוב את ייחודה של מדינת ישראל. באותה שנה ממש היא ידעה גם לספוג איום כבד וגם להציל קהילה שלמה.

1993, מבצע דין וחשבון

העימות מול חזבאללה הלך והתעצם ברצועת הביטחון בלבנון. מבצע דין וחשבון נועד להפעיל לחץ על חזבאללה ועל הסביבה הלבנונית שמאפשרת לו לפעול. ישראל ניסתה ליצור משוואה חדשה, שבה ירי על הצפון יגרור תגובה קשה שתחייב את לבנון כולה להבין את המחיר.

התוצאה הייתה הפסקת אש זמנית והבנות חלקיות, אך לא הכרעה. המבצע המחיש שבלבנון ישראל פועלת מול אויב עקשן, אידאולוגי ומשובץ בתוך אוכלוסייה ומדינה חלשה, ולכן גם הישגים טקטיים משמעותיים אינם סוגרים בהכרח את הסיפור.

1994, ניסיון חילוץ נחשון וקסמן

חטיפת החייל נחשון וקסמן בידי חמאס הכניסה את ישראל לדרמה לאומית כבדה. לאחר מאמץ מודיעיני זוהה הבית שבו הוחזק, והוחלט על פריצה מהירה של סיירת מטכ"ל. ההסתערות הייתה אמיצה, אך נתקלה בקשיים מבצעיים והסתיימה במותו של וקסמן ובנפילת ניר פורז.

התוצאה הייתה כישלון כואב מאוד, אך גם שיעור עמוק באכזריותו של טרור בני הערובה ובמגבלות הכוח. לא כל מבצע חילוץ נועז מסתיים באנטבה. לעתים גם הביצוע המהיר והאמיץ ביותר מגיע מאוחר מדי.

1996, חיסול יחיא עיאש ומבצע ענבי זעם

יחיא עיאש, מהנדס הטרור של חמאס, נתפס בישראל כאחד ממחוללי גל פיגועי ההתאבדות הקטלניים. חיסולו באמצעות טלפון ממולכד היה אירוע מכונן בתולדות הסיכול הממוקד. הרקע היה רצון לשבור את יכולת התכנון, הייצור וההשראה של פיגועי ההתאבדות.

באותה שנה פתחה ישראל גם במבצע ענבי זעם נגד חזבאללה בדרום לבנון. הרקע היה המשך ירי ותקיפות נגד יישובי הצפון וכוחות צה"ל. התוצאה בשני המקרים הייתה המחשה ברורה לאסטרטגיה ישראלית כפולה. פגיעה כירורגית במתכננים מן הצד האחד, והפעלת כוח רחב נגד תשתיות אויב מן הצד האחר. ועדיין, לא בעזה ולא בלבנון נוצר פתרון סופי.

2000, היציאה מלבנון

אף שאינה מבצע התקפי במובן הקלאסי, היציאה מרצועת הביטחון בלבנון הייתה צעד אסטרטגי דרמטי. לאחר שנים של שחיקה, נפגעים ומלחמה זוחלת מול חזבאללה, החליטה ישראל לסגת מלבנון. הרקע היה עייפות ציבורית, שחיקה צבאית, והערכה שהישיבה המתמשכת בלבנון כבר אינה מייצרת ביטחון מספק.

התוצאה הייתה סיום פרק ארוך וכואב, אך גם עליית יוקרתו של חזבאללה, שהציג את הנסיגה כהישג שלו. מבחינה היסטורית, זהו אחד האירועים המשמעותיים ביותר להבנת העימות בצפון בראשית המאה העשרים ואחת.

2002, מבצע חומת מגן

האינתיפאדה השנייה יצרה גל אכזרי של פיגועי התאבדות, ירי וטרור בערי ישראל. לאחר פיגוע ליל הסדר במלון פארק בנתניה החליטה ישראל לשנות את הכללים. מבצע חומת מגן היה מהלך קרקעי רחב ביהודה ושומרון שנועד לפרק באופן שיטתי את תשתיות הטרור.

צה"ל נכנס לערים הפלסטיניות, ניהל קרבות קשים בג'נין, בשכם, ברמאללה ובמוקדים נוספים, ועצר אלפי פעילים. התוצאה הייתה ירידה דרמטית ביכולת הטרור לפעול כפי שפעל קודם לכן. חומת מגן לא רק שינתה את המצב בשטח, אלא גם ביססה מחדש את ההבנה שישראל, כאשר היא מחליטה, יודעת לעבור מהכלה לשבירה שיטתית של תשתית האיום.

2004, חיסולי אחמד יאסין ועבד אל עזיז רנטיסי

בשנת 2004 פגעה ישראל פעמיים בצמרת חמאס. תחילה חוסל השייח' אחמד יאסין, המנהיג הרוחני והפוליטי של הארגון, ולאחר מכן חוסל גם מחליפו הבולט רנטיסי. הרקע היה תפיסה ישראלית שלפיה לא ניתן להפריד בין הנהגה פוליטית של ארגון טרור לבין המערכת המבצעית שהוא מפעיל.

התוצאה הייתה זעזוע חמור בהנהגת חמאס והעמקה נוספת של מדיניות הסיכולים הממוקדים. מנגד, החיסולים חיזקו גם את דפוס ההסלמה והנקם. זהו אחד הפרקים שממחישים כיצד בישראל נתפסות הנהגות טרור לא רק כסמל, אלא כיעד מבצעי מובהק.

2006, מלחמת לבנון השנייה

המלחמה פרצה בעקבות חטיפת שני חיילי צה"ל בידי חזבאללה בגבול הצפון. ישראל בחרה להגיב בעוצמה רבה, מתוך רצון להשיב הרתעה ולשבור את כוחו של הארגון. המערכה כללה תקיפות אוויריות נרחבות, ירי רקטי כבד על העורף הישראלי ולחימה קרקעית בדרום לבנון.

התוצאה הייתה מורכבת. ישראל ספגה ביקורת קשה פנימית על ניהול המלחמה, על חוסר בהירות במטרות ועל קשיים בשדה הקרב. עם זאת, לאורך זמן נוצרה מציאות של הרתעה יחסית בגבול הצפון. המלחמה המחישה את הקושי להתמודד עם ארגון היברידי, שאיננו רק גרילה אלא גם צבא למחצה, עם טילים, משמעת, ומרחב פעולה אזרחי צפוף.

2007, מבצע מחוץ לקופסה

השמדת הכור הסורי בדיר א זור הייתה אחד המבצעים האסטרטגיים החשובים ביותר בתולדות ישראל. הרקע היה מודיעין שהצביע על הקמת כור גרעיני חשאי בסוריה. ישראל בחרה לפעול בחשאי, במהירות ובמכת פתע, כדי למנוע התבססות איום עתידי מסוכן מאוד.

התוצאה הייתה הסרת איום אסטרטגי לפני הבשלתו, והמשך ישיר לעקרון שהונח כבר באופרה. כאשר מתפתח במרחב איום גרעיני עוין, ישראל מעדיפה לפעול מוקדם, גם במחיר סיכון מדיני ומבצעי.

2008 עד 2009, חיסול עימאד מורנייה ומבצע עופרת יצוקה

מותו של עימאד מורנייה, אחד מבכירי חזבאללה, סימן פגיעה בדמות מפתח בעולם הטרור האזורי. זמן קצר לאחר מכן, יצאה ישראל למבצע עופרת יצוקה נגד חמאס ברצועת עזה, בעקבות ירי רקטות מתמשך על יישובי הדרום.

המבצע כלל מתקפה אווירית רחבה ולחימה קרקעית. התוצאה הייתה פגיעה קשה ביכולות חמאס, אך לא הפלת שלטונו. שוב התברר כי עזה היא זירה שבה ישראל יכולה להכות בעוצמה רבה, אך ללא הכרעה פשוטה ומהירה.

2012, מבצע עמוד ענן

מבצע עמוד ענן נועד לשחוק מחדש את יכולות חמאס והג'יהאד האסלאמי לאחר שנים של ירי וסבבים. פתיחתו בסיכולו של אחמד ג'עברי סימנה חזרה לדפוס של מבצע קצר יחסית, הנשען בעיקר על מודיעין, תקיפות מדויקות והגנת כיפת ברזל.

התוצאה הייתה פגיעה משמעותית בתשתיות טרור והפסקת אש לאחר ימים אחדים. המבצע המחיש את המעבר הישראלי אל מודל של סבבים קצרים יותר, מדויקים יותר, וכאלה הנשענים יותר על אש מנגד ופחות על כניסה קרקעית מיידית.

2014, מבצע שובו אחים וצוק איתן

לאחר חטיפת שלושת הנערים בגוש עציון פתחה ישראל במבצע שובו אחים ביהודה ושומרון, במטרה לאתר את החטופים ולפגוע בתשתיות חמאס. ההסלמה הובילה בהמשך למבצע צוק איתן ברצועת עזה. המערכה שם הייתה ארוכה, קשה ורבת נפגעים, וכללה ירי רקטות לעורף, לחימה קרקעית וחשיפה רחבה של איום המנהרות.

התוצאה הייתה פגיעה קשה בחמאס, ובעיקר במערך המנהרות ההתקפיות, אך לא הכרעה סופית. צוק איתן חידד את ההבנה כי האיום מעזה איננו רק רקטי, אלא גם תת קרקעי, וכי הזירה הזאת דורשת מענה רב ממדי.

2018, מבצע מגן צפוני

השנים שאחרי מלחמת לבנון השנייה התאפיינו בהתעצמות מסיבית של חזבאללה. אחד האיומים שנחשפו בהמשך היה איום המנהרות החוצות את הגבול. מבצע מגן צפוני נועד לאתר, לחשוף ולהשמיד מנהרות התקפיות שחזבאללה חפר לעבר שטח ישראל.

התוצאה הייתה הסרת איום אסטרטגי חדש יחסית, והוכחה לכך שגם פעילות הגנתית והנדסית יכולה להיות הישג מבצעי ראשון במעלה. המבצע המחיש את איכות המודיעין והטכנולוגיה של ישראל ואת היכולת לפגוע בתוכנית אויב עוד לפני מימושה.

2019, מבצע חגורה שחורה

מבצע חגורה שחורה כוון נגד הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, ובעיקר נגד בכיר הארגון בהאא אבו אל עטאא. הרקע היה איום מיידי וירי לעבר ישראל, לצד רצון להכות בארגון הסורר בלי להיגרר בהכרח למערכה מלאה מול חמאס.

התוצאה הייתה פגיעה קשה בגא"פ, שמירה יחסית על מסגרת עימות מוגבלת, וחיזוק תפיסה ישראלית המבחינה בין הארגונים השונים בעזה ומנסה לנהל את ההסלמה באופן מדוד ככל האפשר.

2021, מבצע שומר החומות

שומר החומות פרץ על רקע מתיחות בירושלים, התלקחות סביב הר הבית והסלמה מהירה לירי מצד חמאס על ירושלים והמרכז. ישראל הגיבה בתקיפות נרחבות על תשתיות הארגון, ובפרט נגד מנהרות, מפקדות, משגרים ויכולות ייצור.

התוצאה הייתה פגיעה ניכרת בחמאס, אך גם חשיפה של שבר פנימי בישראל, כאשר פרצו מהומות בערים מעורבות. מבחינה היסטורית, זהו אחד המבצעים שמדגישים כי האיומים על ישראל אינם רק חיצוניים, אלא גם משולבים לעתים במתח פנימי, אזרחי וחברתי.

2022, מבצע עלות השחר

מבצע עלות השחר היה עימות קצר וממוקד נגד הג'יהאד האסלאמי. הרקע היה התרעות על איום מיידי והחלטה ישראלית להקדים מכה. המבצע התבסס על סיכולים ממוקדים, פגיעה בשרשרת הפיקוד ותקיפות על תשתיות טרור, תוך ניסיון להימנע מהרחבת הלחימה.

התוצאה הייתה סבב קצר יחסית, עם פגיעה בבכירים וביכולות הארגון. המבצע המחיש שוב את העדפתה של ישראל, כאשר ניתן, למהלכים מהירים, מדויקים ומוגבלים בזמן.

2023, מבצע מגן וחץ

גם מבצע מגן וחץ התמקד בג'יהאד האסלאמי, לאחר הסלמה מחודשת. ישראל פתחה בסדרת סיכולים ממוקדים נגד בכירי הארגון, ובהמשך תקפה מטרות רקטיות ומבצעיות נוספות. הרקע היה רצון לחדש הרתעה, לקטוע את יכולת הירי ולפגוע בשרשרת הניהול והפיקוד.

התוצאה הייתה פגיעה משמעותית בארגון, אך לא שינוי יסודי במציאות ארוכת הטווח בעזה. שוב הובהר כי בזירה הזאת, גם הישג מבצעי מובהק הוא לרוב תחנה בתוך מאבק מחזורי מתמשך.

2023 עד ימינו, מלחמת חרבות ברזל

בבוקר 7 באוקטובר 2023 ביצע חמאס מתקפה חסרת תקדים על יישובי הדרום, על בסיסי צה"ל ועל אזרחים רבים. הטבח, החטיפות וההתמוטטות הראשונית של קו ההגנה יצרו את אחד המשברים החמורים בתולדות המדינה. ישראל הכריזה מלחמה ופתחה במערכה שנועדה לפרק את היכולות הצבאיות והשלטוניות של חמאס, להשיב את החטופים ולשקם את תחושת הביטחון הלאומי.

המלחמה כללה לחימה עצימה ברצועת עזה, עימות מתמשך בצפון מול חזבאללה, מתיחות גוברת מול איראן ושלוחיה, וגם מבצעי חילוץ, סיכולים ומאמץ מודיעיני כבד. מאחר שמדובר במערכה שהשלכותיה עוד ממשיכות להתברר, קשה לנסח לה תוצאה היסטורית סופית. אבל כבר כעת ברור שהיא שינתה לעומק את תפיסת הביטחון הישראלית, את היחס לגבולות, למודיעין, לכוננות, לחוסן האזרחי ולשאלת החטופים.

2024, מבצע ארנון

במהלך מלחמת חרבות ברזל בוצע מבצע חילוץ נועז במיוחד בלב מחנה נוסייראת. הרקע היה מאמץ מתמשך להשיב חטופים חיים, תוך שימוש במודיעין מדויק ובשילוב כוחות של צה"ל, שב"כ והימ"מ. המבצע כלל פריצה לשני מוקדים נפרדים תחת אש כבדה, והסתיים בחילוצם של ארבעה חטופים חיים.

התוצאה הייתה אחת ההצלחות הדרמטיות ביותר של ישראל בתחום חילוץ בני ערובה בשנים האחרונות. בד בבד, היה לכך גם מחיר כבד, ובהם נפילתו של פקד ארנון זמורה. המבצע המחיש שוב כי שאלת החטופים נמצאת בלב התודעה הלאומית הישראלית, וכי ישראל מוכנה לקחת סיכונים עצומים כדי להשיבם.

סיכום

סיפור המלחמות והמבצעים של ישראל הוא סיפור של מדינה קטנה שנאלצה לחשוב בגדול. לעתים להכות ראשונה, לעתים להגיב בעוצמה, לעתים לבלום, לעתים לסגת, ולעתים להגיע עד קצה העולם כדי לחלץ, לסכל או להביא לדין. אין כמעט תחום ביטחוני שישראל לא נאלצה לפתח. מלחמות שריון ואוויר, פשיטות תגמול, מלחמות התשה, לוחמה בטרור, מבצעים חשאיים, חיסולים ממוקדים, חילוצי בני ערובה, סיכול איומים גרעיניים, הגנה על משק המים, הגנה על העורף והצלת קהילות יהודיות.

אם יש חוט אחד שמחבר בין כל התחנות הללו, הוא התפיסה שמדינת ישראל חיה במציאות שאין בה מותרות של אדישות. ההיסטוריה שלה נכתבה לא רק בחדרי ממשלה ובמשא ומתן, אלא גם במטוסי קרב, במנהרות, בחדרי פיקוד, בשדות תעופה רחוקים, על גדות התעלה, במוצבים בגולן, בלב ביירות, בטוניס, באנטבה, בעזה, בלבנון, ולעתים גם במאבק על המים עצמם. זהו סיפור של עמידה, תושייה, טעויות, תעוזה, מחיר כבד וניסיון בלתי פוסק להבטיח שמה שכבר קם כאן, יוסיף לעמוד.

מלחמת שאגת האריה….

פורים 2026, ישראל וארה"ב פתחו במלחמת מנע נגד איראן וכבר במכת פתיחה חיסלה את כל ראשי ההנהגה הצבאית והפוליטית בל איראן…. פרטים בהמשך !

שאלות נפוצות על מלחמות ישראל והמבצעים הגדולים

מה הייתה המלחמה הקשה ביותר בתולדות ישראל

רבים רואים במלחמת יום הכיפורים את המלחמה הקשה ביותר מבחינת ההפתעה, האבדות והטראומה הלאומית. אחרים מצביעים על מלחמת העצמאות כמכריעה ביותר, משום שהיא הייתה מלחמת הקיום הראשונה.

מהו מבצע החילוץ המפורסם ביותר של ישראל

מבצע יונתן באנטבה נחשב למבצע החילוץ המפורסם ביותר, הן בישראל והן בעולם, בשל המרחק, התעוזה וההצלחה הדרמטית.

מה היה תפקידה של יחידה 101

יחידה 101 הוקמה כדי לבצע פעולות תגמול ופשיטה מעבר לגבול, והייתה בעלת השפעה גדולה על עיצוב רוח הלחימה ההתקפית של צה"ל.

מה היה הקרב על המים

הקרב על המים היה מאבק ישראלי נגד ניסיונות סוריים וערביים להטות את מקורות הירדן ולפגוע במוביל הארצי. ישראל סיכלה את תעלת ההטיה הסורית באמצעות פעולות אש חוזרות.

מה מיוחד במבצע אופרה

מבצע אופרה סימן את נכונותה של ישראל להשמיד איום גרעיני עתידי עוד לפני שיהפוך לממשי ומבצעי.

למה מבצעי עזה חוזרים שוב ושוב

מפני שמדובר בזירה מורכבת מאוד, שבה ארגוני טרור פועלים בתוך שטח צפוף, משתקמים במהירות יחסית, ויוצרים מעגלי הסלמה חוזרים ללא הכרעה פשוטה.

רעיונות להמשך קריאה באתר

• מלחמת העצמאות וקרבות המפתח
• הקרב על המים ותולדות המוביל הארצי
• יחידה 101 והולדת פעולות התגמול
• אנטבה, סבנה ומבצעי החילוץ הגדולים של ישראל
• מלחמות לבנון והעימות עם חזבאללה
• מבצעי המוסד ששינו את ההיסטוריה
• מלחמות ישראל בציר זמן מלא