מרד בר־כוכבא: הסיפור המלא
מרד בר־כוכבא (בערך 132–136 לספירה) הוא אחד האירועים הכי מטלטלים בתולדות העם היהודי בתקופה הרומית — לא רק בגלל היקף ההרס, אלא בגלל מה שהוא מספר על תקווה לאומית, אמונה משיחית, ניהול מרד ברמה של “מדינה בהקמה”, וגם על הדרך שבה חברה מעבדת כישלון ומעצבת ממנו זהות.
זה לא “עוד מרד”. זה ניסיון ממשי לבנות ריבונות: יש מנהיג (שמעון בר־כוסבא), יש סמכות (תואר “נשיא ישראל”), יש מערך אספקה, יש משמעת, יש מסמכים, ויש מטבעות שמכריזים: אנחנו פה כדי להישאר. ואז מגיעה המציאות הרומית — מכונה צבאית־לוגיסטית שנלחמת לא כדי “לנצח” אלא כדי לכבות.
במאמר הזה תקבל/י תמונה יסודית, סמינריונית, אבל גם מעניינת וקריאה:
- מה הוביל למרד (כולל בקצרה המרד הגדול)
- מי היה בר־כוכבא ומי היה רבי עקיבא ביחס אליו
- איך התנהל המרד בפועל
- למה נכשל (עם מקום גם לקריאה הביקורתית שהבאת)
- מה היו העונשים ומה התוצאות לטווח ארוך
- מה הממצאים הארכיאולוגיים מספרים לנו (מטבעות, מכתבים, מחילות, מערות)
- רבי עקיבא בהגדה של פסח ומה עלה בגורלו
- בסוף: FAQ SEO + חידון 15 שאלות (עם תשובות)
1) הרקע: יהודה אחרי החורבן — חיים ממשיכים, פצע פתוח, ושלטון רומי שמחפש “שקט”
1.1 המרד הקודם בקצרה: המרד הגדול (66–73) ומה נשאר אחריו
המרד הגדול נגד רומא (66–73 לספירה) הסתיים בחורבן ירושלים והמקדש (70) ובנפילת מצדה (73). מעבר לאסון הדתי־לאומי, הוא שינה את המציאות בשלוש דרכים:
- פגיעה במרכז: המקדש איננו, ירושלים הרוסה, והלב הסמלי של הזהות הלאומית נפגע.
- עומס כלכלי וניהולי: שלטון רומי יציב דורש גביית מסים, סדר ציבורי, נוכחות צבאית, ותחושת “אנחנו הבוסים”.
- תודעה של אובדן: כשדור אחד רואה עצמאות, חורבן, והמשך חיים תחת זרים — נוצרת סביבה רגשית שמוכנה להתלקח שוב.
ועדיין: חשוב להבין — למרות החורבן, היישוב היהודי בארץ לא נעלם. יש כפרים, יש חקלאות, יש שווקים, יש משפחות, יש חכמים, יש בתי כנסת. כלומר: יש מציאות שאפשר “לעלות ממנה” שוב למרד.
1.2 שכבת מתח נוספת: מרד התפוצות (115–117)
כמה עשורים לפני בר־כוכבא, התקוממו קהילות יהודיות במקומות שונים באימפריה. הדיכוי היה קשה. הדבר יצר “רעש רקע” פוליטי:
- רומא למדה שיהודים יכולים להתקומם ביותר מזירה אחת.
- יהודים למדו שרומא — כשהיא מחליטה — לא מהססת.
2) מה הביא למרד בר־כוכבא: טריגרים רומיים, פגיעה בסמלים, ושאלת “גזירות הדת”
אין גורם יחיד יחיד למרד, יש בנייה הדרגתית של התנגדות לשלטון זר מסיבות דתיות, לאומיות וכלכליות:
2.1 ירושלים הופכת לאיליה קפיטולינה: “למחוק את שם ירושלים מהתפריט”
אחד ההסברים החזקים הוא תהליך של הקמת עיר רומית־קולוניאלית בירושלים, בשם איליה קפיטולינה.
למה זה כל כך דרמטי? כי זה לא רק בנייה. זה שינוי זהות:
- שם לטיני חדש
- תכנון עירוני רומי
- משמעות תרבותית־פוליטית: “זו עיר רומית, לא עיר יהודית־היסטורית”.
גם אם אדם פשוט בכפר רחוק לא גר בירושלים, ירושלים היא סמל. וכשסמל נמחץ — אנשים מרגישים שזה לא “עוד החלטה מנהלית”, אלא הכרזה נגד זהותם.
2.2 גזירות דת: סיבה או תוצאה?
במסורות חז״ל מופיעות גזירות סביב לימוד תורה, שמירת מצוות, וברית מילה. אבל הדיון המחקרי מורכב:
ייתכן שחלק מן ההגבלות היו טריגר, וייתכן שחלקן היו תגובה — אחרי שהמרד פרץ — כדי לשבור את מה שרומא תפסה כבסיס רוחני להתנגדות.
הכי נכון לכתוב כך: המתח סביב דת וזהות היה קיים מאוד; מה בדיוק היה “לפני” ומה “אחרי” הוא שאלה, אבל ברור שהעימות נתפס גם כעימות תרבותי־דתי, לא רק צבאי.
2.3 תנאים חברתיים־כלכליים: מרד צריך אוכל
מרד לא מתקיים על סיסמאות בלבד. צריך:
- אוכל ומים
- דרך להעביר הודעות
- גביית משאבים
- תמיכה של אוכלוסייה אזרחית
- יכולת להסתתר ולהתארגן
ביהודה של התקופה, עם כפרים וחקלאות, היה בסיס כזה אך הוא היה שברירי. וזו נקודה שנחזור אליה כשנסביר למה המרד נכשל.
3) מי היה בר־כוכבא ומי היה רבי עקיבא “רבו”: מנהיג מדיני מול סמכות רוחנית
3.1 שמעון בר־כוסבא / בר־כוכבא: מפקד עם מוח של מנהל
במסמכים ובממצאים שמו מופיע לרוב כשמעון בר־כוסבא (יש וריאציות כתיב).
הכינוי “בר־כוכבא” הפך לסמל בגלל המסורת שמקשרת אותו ל”כוכב” מברכת בלעם.
מה חשוב? לא רק הכינוי — אלא מה הוא עשה:
- בנה שרשרת פיקוד
- שלט על משאבים
- דרש אספקה
- ניהל ענישה ומשמעת
- התנהל כאילו הוא עומד בראש ישות מדינית
הוא לא היה רק “לוחם”. הוא היה שילוב של:
מפקד + מושל + מנכ״ל של מרד.
3.2 רבי עקיבא: גיבוי רוחני־ציבורי (ולא “רבו” במובן הביוגרפי הפשוט)
רבי עקיבא הוא אחד מחכמי המשנה המרכזיים. הקשר שלו למרד מופיע במסורות שונות, ובעיקר הרעיון שהוא תמך בבר־כוסבא וראה בו דמות משיחית או לפחות דמות של גאולה מדינית.
חשוב לדייק:
- אין לנו “הקלטה” של רבי עקיבא ממנהיג את המרד.
- יש לנו מסורות שמציגות אותו כנותן לגיטימציה רוחנית ואולי גם ציבורית.
הדבר משמעותי: במרד לא מספיק שיהיה מפקד כריזמטי. צריך גם “רוח גבית” של אמון. רבי עקיבא נתפס כסמכות שהמילה שלה יכולה להפוך תקווה לפרויקט.
4) איך התנהל המרד: מדינה בהקמה, גרילה מתוחכמת, ומאבק על זמן
4.1 שלב ההצלחה: שליטה חלקית והכרזה לאומית
בתחילת המרד, נראה שהמורדים הצליחו:
- להכות בכוחות רומיים
- להחזיק אזורים ביהודה
- לבנות מערך מנהלי
- ולהתחיל להנפיק מטבעות מרד
הנפקת מטבע היא לא רק כלכלה. זו הצהרה פוליטית:
“יש פה שלטון. יש פה סדר. אנחנו לא אורחים.”
4.2 לוחמה שאינה חזיתית: “אל תיכנס לרומא במגרש הביתי שלה”
הרומאים מצוינים בקרב מסודר: לגיונות, משמעת, הנדסה צבאית, מצור, שרשרת אספקה. לכן המורדים בחרו בכלים אחרים:
- פשיטות
- מארבים
- פגיעה בקווי אספקה
- תנועה בין כפרים
- הסתתרות במערות ומחילות
זה מודל של שחיקה: “נגרום להם לשלם, נאלץ אותם להתפזר, ונחזיק מספיק זמן”.
4.3 מערכות מסתור ומחילות: תשתית לאומית מתחת לאדמה
אחד הדברים הכי מרשימים הוא היקף מערכות המסתור שהתגלו באתרים שונים:
- פתחים קטנים ומוסווים
- מחילות צרות שמעכבות חיילים כבדים
- חדרים לאגירת מזון ומים
- מעבר תת־קרקעי בין אזורי מגורים
זה אומר שהמרד לא היה רק “התפרצות”. בחלק מהמקומות הייתה הכנה תשתיתית.
4.4 שלב ההכרעה: רומא לוחצת לאט בהדרגה:
רומא לא בהכרח “מנצחת” מרד ביום אחד. היא עושה שלושה דברים:
- מביאה כוח נוסף
- מבודדת אזורים
- מייבשת משאבים: אוכל, מים, מקלטים, חקלאות
וכשזה קורה — המרד נחנק גם אם הלוחמים אמיצים.
5) למה המרד נכשל: הסבר צבאי־חברתי, ואז הדיון המשיחי־ביקורתי
5.1 שלוש הסיבות הקשיחות: כוח, זמן, לוגיסטיקה
- עליונות רומית במשאבים: לרומא יש יכולת להזרים חיילים ומפקדים, ולנהל מערכה ארוכה.
- שחיקת האוכלוסייה התומכת: כשכפרים נהרסים, כשהשדות נשרפים, כשהאספקה מתמעטת — אין בסיס למרד.
- שיטה רומית: מצורים, ניקוי אזור־אזור, ואיתור מחילות ומסתורים עד שכל תא התנגדות נשבר.
5.2 הקריאה הביקורתית שהבאת: “משיחיות־שקר” וכשל מנהיגות רוחנית
אתה הצגת עמדה חריפה: שהמרד נכשל משום שמי שדחף לו היה רבי עקיבא מתוך אמונה משיחית ודאית, שהפכה מהלך בלתי־סביר ל“חובה קדושה”.
כאן, כתיבה סמינריונית תעשה שני דברים:
- תציג את העמדה כפרשנות אידאולוגית (לא כעובדה מוכחת)
- ותבדוק מה היא מסבירה טוב
מה הקריאה הזו מסבירה היטב?
- איך ציבור קטן נכנס למאבק מול אימפריה — לא רק בגלל “כעס” אלא בגלל תחושת “הגענו לרגע הגאולה”.
- למה אנשים ממשיכים גם כשקשה — כי הם מאמינים שזה לא רק צבא מול צבא, אלא “שמיים איתנו”.
מה היא לא יכולה לקבוע בוודאות?
- שרבי עקיבא “יזם” את המרד מבחינה אופרטיבית.
- שמספר 24,000 תלמידים הוא תיעוד צבאי. במסורת המספר הזה קשור למות תלמידי רבי עקיבא בתקופה שבין פסח לשבועות, אך הקישור הישיר לשדה הקרב אינו מוכח היסטורית באופן חד.
ובכל זאת: עצם הדיון הזה חשוב כי הוא מראה שמרד בר־כוכבא הוא גם שאלה על כוח האמונה בפוליטיקה.
6) העונשים והחורבן: אסון לאומי בקנה מידה ענק
אחרי דיכוי המרד, התמונה הכללית היא של:
- הרס רחב של יישובים
- ירידה חדה בכוח הדמוגרפי ביהודה
- מציאות חדשה שבה מרחב יהודה כבר לא “המנוע המרכזי” של החיים היהודיים
גם אם יש ויכוח על מספרים מדויקים, אין ויכוח על העוצמה.
7) התוצאות לטווח ארוך: שינוי מרכז הכובד, עיצוב “יהדות של תורה”, וזיכרון שמחליף מדינה
7.1 מיהודה לגליל ולמוקדים אחרים
לאחר המרד, יהודה נפגעת מאוד. מרכזים רוחניים וחברתיים מתחזקים במקומות אחרים, וההנהגה מתכנסת סביב מסגרות של לימוד, הלכה וקהילה.
7.2 ירושלים: עיר אחרת, סיפור אחר
ירושלים מתעצבת מחדש סביב הזהות הרומית שלה, והחיבור הפוליטי־מוסדי היהודי אליה נחלש לתקופות ארוכות.
7.3 מי מנהיג את העם אחרי כישלון צבאי?
אחרי אסון כל כך כבד, מי מצליח להציע מודל שרידות?
- הצבא? אין
- המדינה? אין
- המקדש? אין
אז מה נשאר? קהילה, הלכה, זיכרון, טקסט, חינוך.
אפשר לפרש זאת כ:
- תהליך הישרדות טבעי ובריא
קיבוע של פסיביות מדינית לדורות
המאמר לא חייב להכריע; הוא כן חייב להציג את המחלוקת ביושר.
8) ציר זמן מפורט (Timeline)
- 66–73: המרד הגדול; 70 חורבן בית שני; 73 נפילת מצדה
- 115–117: מרד התפוצות
- 129–130 (משוער): תהליכים סביב תכנון/הקמת איליה קפיטולינה והחרפת מתחים
- 132: פרוץ מרד בר־כוכבא
- 132–133: תקופת הצלחות יחסית; התבססות מנהל המרד; טביעת מטבעות
- 134: החרפת התגובה הרומית; מעבר לדיכוי שיטתי
- 135 (משוער): נפילת ביתר; קריסת עמוד השדרה של המרד
- 136: סיום פעולות הדיכוי והתקבעות המצב החדש
9) הממצאים הארכיאולוגיים:
9.1 מטבעות המרד: ההכרזה הכי ריבונית שיש
מטבעות בר־כוכבא הם נכס היסטורי אדיר, כי הם משקפים:
- תודעת ריבונות
- אידאולוגיה
- מנהל
- חיי יום־יום בזמן מרד
9.1.1 “הטבעה מחדש” על מטבעות רומיים (Overstrike)
חלק גדול מהמטבעות נוצרו ע״י הטבעה על מטבעות קיימים:
- לוקחים מטבע רומי
- מטביעים עליו סמלים וכתובות של המרד
למה זה חשוב?
- זה מראה על שימוש במשאבים זמינים (אין מכרות כסף פתוחים למורדים)
- זה גם סמל: “אנחנו לוקחים את הכסף של רומא ומחזירים אותו אלינו — עם משמעות אחרת.”
9.1.2 כתובות ומסרים: “שמעון נשיא ישראל” ו“חרות/גאולה”
על מטבעות מופיעים ניסוחים שמזכירים הכרזה מדינית:
- שם המנהיג
- תואר “נשיא ישראל”
- ולעיתים ניסוחים של חירות וגאולה
זה כמעט כמו לוגו של מדינה על שטר כסף — רק בכיס של אזרח בשנת 133 לספירה.
9.1.3 סמלים: מועדים, חקלאות, זיכרון
סמלים נפוצים:
- ארבעת המינים/מוטיבים של סוכות
- ענפים, תמרים, אשכולות
- מוטיבים שמתחברים לזיכרון מקדש
זה מלמד שהמורדים לא ראו עצמם רק כלוחמים, אלא כמי שמחזירים “חיים לאומיים מלאים”.
9.1.4 למה מטבעות הם גם “מפה”
איפה שמוצאים מטבעות — לעיתים אפשר להעריך:
- היכן הייתה פעילות מורד משמעותית
- היכן הסתובבו אנשים עם כסף של המרד
- ואולי היכן היה שוק “פנימי” של המרד
כמובן צריך להיזהר: מטבע יכול לנדוד. אבל כשיש דפוס — הוא מספר סיפור.
9.2 מכתבים ומסמכים: פיקוד, אספקה, וחיים תחת מלחמה
מסמכים ממדבר יהודה חושפים:
- דרישות מזון וביגוד
- פקודות
- שפה מנהלית ברורה
- ולפעמים אזכורים של מנהגים/מועדים שמראים המשך חיים דתיים בזמן המרד
זהו נדיר בעולם העתיק: “לשמוע” קול של מנהל מרד, לא רק של היסטוריון רומי.
9.3 מערות ומסתורים: ארכיטקטורה של התנגדות
מערכות המסתור הן אולי ההוכחה הכי דרמטית להיערכות:
- מחילות צרות שמטרתן לעכב חיילים
- חדרים חבויים לאגירה
- יציאות נסתרות
- וסבך תת־קרקעי שמחובר לבתים או לשולי יישוב
כאן רואים תכנון: לא רק “נברח כשיבואו” — אלא “נבנה מציאות שבה קשה לתפוס אותנו”.
10) רבי עקיבא, ההגדה של פסח, ומה עלה בגורלו
10.1 רבי עקיבא בהגדה: חכמים בבני ברק וסיפור חירות עד אור הבוקר
בהגדה של פסח מופיע הסיפור הידוע על חמשת החכמים (רבי אליעזר, רבי יהושע, רבי אלעזר בן עזריה, רבי עקיבא, רבי טרפון) שהיו מסובים כל הלילה בבני ברק וסיפרו ביציאת מצרים “עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם: הגיע זמן קריאת שמע של שחרית”.
למה זה קשור לכאן?
כי זה מציב את רבי עקיבא במקום סמלי:
אדם שהדגיש סיפור חירות כפרויקט חינוכי־זהותי, לא רק מצווה טכנית.
בקריאה רעיונית (לא תיעודית), אפשר לראות בזה גם אמירה: כשאין מקדש ואין מדינה, מספרים חירות כדי לא לשכוח מי אנחנו אמורים להיות.
10.2 גורלו של רבי עקיבא: מרטירולוגיה, “עשרת הרוגי מלכות”, וזיכרון של מסירות
רבי עקיבא נזכר במסורת כמי שהוצא להורג בתקופת הרדיפות הרומיות והפך לדמות מרכזית בזיכרון של קדושי התקופה. הפרטים במסורות נכתבו ונערכו לאורך דורות, אבל התמונה הכללית ברורה: הוא נתפס כמי ששילם מחיר אישי עצום בתקופה שבה רומא ניסתה לשבור את ההנהגה הרוחנית והקהילתית.
זה גם מסביר למה, בדורות הבאים, רבי עקיבא נתפס כדמות על־זמנית: מצד אחד חכם ומורה דרך, מצד שני סמל מסירות.
11) עיצוב הזיכרון: “בר־כוזיבא”, ל״ג בעומר, תלמידי רבי עקיבא וספירת העומר
הטקסט שהבאת מעלה טענה על “שכתוב” מכוון. במאמר סמינריוני נכון למסגר זאת כך:
- יש אירוע היסטורי: מלחמה, כישלון, טראומה
- אחר כך יש עיבוד תרבותי־דתי: איך מספרים את זה לדורות
- לעיתים המסורות עושות “הזזה”: מלחמה הופכת לשיעור מוסרי; כישלון פוליטי הופך ללקח רוחני
11.1 “בר־כוזיבא”
הכינוי המלעיג משקף ביקורת על המהלך או על התוצאה. גם זה חלק מעיבוד: למצוא “מקום” לשבר.
11.2 תלמידי רבי עקיבא וספירת העומר
מסורת מות תלמידי רבי עקיבא בין פסח לשבועות נהפכה לבסיס למנהגי אבלות. האם זה “זיכרון מוסווה של נפגעי מרד”? יש שמציעים כך, אך אין הוכחה חד־משמעית. זו בדיוק נקודת החיבור בין:
- מה אפשרי מבחינה פרשנית
- ומה ניתן להוכיח כממצא היסטורי
11.3 ל״ג בעומר
כאן יש שכבות: מנהגים, סיפורים, זיקות מאוחרות, וחיבורים לרשב״י. לכתוב סמינריונית אומר: להראות את השכבות ולא להכריע כאילו יש בידינו יומן רשמי של התקופה.
סיכום: מרד שניסה להפוך את ההיסטוריה ושינה אותה אחרת
מרד בר־כוכבא היה ניסיון ריבונות אמיץ, מאורגן, ומוחשי עד כדי מטבעות ומכתבים.
הוא נכשל מול רומא בגלל פערי כוח, זמן ומשאבים, והותיר חורבן עמוק ביהודה, ושינה לעד את דמות היהדות.
אחרי המרד השתנתה היהדות לשרוד גם בלי מדינה ובית מקדש דרך קהילה, הלכה, זיכרון ולימוד.
בתוך הסיפור הזה עומד רבי עקיבא: דמות שמופיעה בליל הסדר כסמל חירות דרך סיפור, ובזיכרון הדורות כסמל מסירות בתקופה אכזרית.
שאלות נפוצות על מרד בר־כוכבא
1) מתי היה מרד בר־כוכבא?
בערך בין השנים 132–136 לספירה.
2) מי היה בר־כוכבא באמת?
שמו ההיסטורי היה שמעון בר־כוסבא (כתיב משתנה). הוא הנהיג מרד מאורגן והופיע על מטבעות בתואר “נשיא ישראל”.
3) מה גרם לפרוץ המרד?
שילוב גורמים: תהליך רומאי סביב ירושלים (איליה קפיטולינה), מתחים דתיים־תרבותיים, ותסיסה חברתית־לאומית לאחר החורבן.
4) האם רבי עקיבא תמך בבר־כוכבא?
במסורות חז״ל מופיע שרבי עקיבא תמך בו וראה בו דמות משיחית, לצד חכמים אחרים שהסתייגו.
5) איך התנהל המרד בפועל?
בדרך של גרילה, שימוש במערות ומסתורים, ניהול אספקה ומשמעת, וטביעת מטבעות כסימן לריבונות.
6) למה המרד נכשל?
בעיקר בגלל עליונות רומית עצומה ושחיקה שיטתית של תשתיות ואוכלוסייה תומכת. יש גם פרשנויות שמדגישות ממד משיחי־אידאולוגי.
7) מה היו העונשים אחרי המרד?
הרס רחב של יישובים ביהודה, אבדות כבדות, ודיכוי שהשפיע על החיים היהודיים בארץ במשך זמן רב.
8) מה התוצאות לטווח ארוך של המרד?
פגיעה קשה ביהודה, שינוי מרכזי הכובד של החיים היהודיים, ועיצוב עמוק של יהדות קהילתית־הלכתית.
9) אילו ממצאים ארכיאולוגיים קשורים למרד?
מטבעות מרד, מכתבים מנהליים ממדבר יהודה, מערכות מסתור ומחילות ביישובים, וממצאים ממערות.
10) מה הקשר של רבי עקיבא להגדה של פסח?
רבי עקיבא מופיע בסיפור “חמשת החכמים בבני ברק” בהגדה — סצנה שמדגישה את מצוות סיפור יציאת מצרים כיסוד בזהות.
חידון: על מרד בר־כוכבא
1) באילו שנים בערך התרחש מרד בר־כוכבא?
א) 30–33 לספירה
ב) 66–73 לספירה
ג) 132–136 לספירה
ד) 200–205 לספירה
2) כיצד נקרא המנהיג בממצאים ובמסמכים לעיתים קרובות?
א) שמעון בר־כוסבא
ב) יהודה המכבי
ג) מתתיהו הכהן
ד) הורדוס
3) מהו אחד הטריגרים המרכזיים למרד לפי חלק מהמקורות?
א) פלישת פרס
ב) הקמת עיר רומית בירושלים
ג) גילוי אמריקה
ד) רעידת אדמה באיטליה
4) מה מבטאת טביעת מטבעות המרד?
א) משחק ילדים
ב) הכרזה על ריבונות וניהול מדיני
ג) איסור מסחר
ד) מעבר לשיטת חליפין בלבד
5) מה הייתה שיטת הלחימה המתאימה למורדים מול רומא?
א) קרב חזיתי מסודר בכל מחיר
ב) גרילה, מארבים והסתתרות
ג) מלחמת ים
ד) מלחמת אוויר
6) מה מאפיין “מערכות המסתור” מתקופת המרד?
א) ארמונות מפוארים
ב) מחילות וחדרים תת־קרקעיים מוסווים
ג) גשרים תלויים
ד) תחנות רכבת
7) מהו תואר שמופיע על מטבעות המרד ביחס לשמעון?
א) קונסול רומא
ב) נשיא ישראל
ג) סנאטור קפיטולינה
ד) נציב קיסרי
8) מה הקשר של רבי עקיבא לבר־כוכבא במסורת?
א) התנגד לו לחלוטין בכל מקור
ב) תמך בו וראה בו דמות גאולה (לצד הסתייגויות של אחרים)
ג) לא ידע כלל על קיומו
ד) היה קיסר רומא
9) מהו המרד הגדול “הקודם” בקצרה?
א) מרד נגד יוון
ב) מרד נגד רומא שהוביל לחורבן הבית השני
ג) מרד במצרים העתיקה
ד) מרד ימי הביניים
10) למה מרד בר־כוכבא נכשל לפי ההסבר הצבאי־חברתי?
א) כי לא היה לוחמים אמיצים
ב) בגלל עליונות רומית ושחיקה תשתיתית
ג) בגלל גשם יומיומי
ד) בגלל מחסור בסוסים בלבד
11) מה סוג המסמכים שנמצאו ממדבר יהודה?
א) ספרי חשבונות של ימי הביניים
ב) מכתבים ומסמכים מנהליים מתקופת המרד
ג) תפריטי מסעדות
ד) חוזי נדל״ן מודרניים
12) מה התוצאה ארוכת הטווח הבולטת ביהודה?
א) חיזוק דרמטי של יהודה כמרכז יחיד
ב) פגיעה קשה ביהודה והתחזקות מוקדים אחרים
ג) הפיכת יהודה לממלכה עצמאית ל־1000 שנה
ד) מעבר האימפריה לבבל
13) איפה מופיע רבי עקיבא בהגדה של פסח?
א) בסיפור “חמשת החכמים בבני ברק”
ב) בעשרת הדיברות
ג) בשירת הים
ד) במגילת רות
14) מהי אחת הדרכים שבה זיכרון המרד התעצב במסורת?
א) רק כסטטיסטיקה צבאית
ב) דרך כינויים, מנהגים, ואבלות בתקופה מסוימת
ג) דרך סרטוני טיקטוק רומיים
ד) דרך חוקים מודרניים בלבד
15) מהו היתרון של מטבעות כמקור היסטורי?
א) הם תמיד מספרים את כל האמת לבד
ב) הם עדות חומרית לתודעת ריבונות וסמלים של התקופה
ג) הם לא יכולים ללמד דבר
ד) הם נוצרים רק על ידי היסטוריונים
תשובות החידון
- ג
- א
- ב
- ב
- ב
- ב
- ב
- ב
- ב
- ב
- ב
- ב
- א
- ב
- ב
