בקצה שמורת נחל כפירה בהרי ירושלים, בין הרים וגבעות מסתתר הקניון השחור – נחל קצר ושמו נחל יתלה (ע"ש עיר תנכית שהייתה באזור). את הקניון הצר חצבו המים במדרונות ההר לאורך מליוני שנים: מאות מטרים של צמחייה פראית, בית גידול למאות זנים של צמחים, ציפורים וחיות בר.
נחל כפירה בהרי ירושלים הוא שביל מרהיב בין שני מעיינות: עין נטף ועין כפירה.
אבל למיטיבי לכת מסלול יפה אינו מספיק, אז נאתגר את עצמנו בטיפוס בולדרים בקניון השחור בנחל יתלה, נעלה לפסגת הר הרוח ואולי נספיק לזגזג אל הגן התנ"כי ביד השמונה….
האגדה:
האגדה מספרת שספא זה היה בזמנו המפואר ביותר באזור זה של האימפריה ושמעו יצא למרחוק. סביב מבנה הספא היה גן מפואר ששרידיו ניכרים עד היום, ובו אמות מים ומפלים קטנים, פרחים נדירים מרחבי האימפריה, ברבורים וטווסים. הספא היה למרכז החיים החברתיים וכל עשירי ירושלים ובכירי הצבא הרומאי רחצו בו. בספא היו בריכות חמות וקרות, חדרי הזעה וחדרי מנוחה, פסלי שיש ומזרקות בכל פינה. בספא עבדו עבדים מיומנים אשר פינקו, רחצו שימנו ועיסו את האורחים הנכבדים.
יום אחד הגיע לרחוץ בספא מושל יהודה הרומאי ופגש חייל מבוגר, אותו הכיר משירותו הצבאי בלגיון, והאיש היה משפשף גופו בשבר אבן במקום בסבון ושמנים. שאל אותו המושל למעשיו, ענה לו הלגיונר שאין בידו כסף לעבד ולשמני רחצה. מייד נתן לו המושל גם עבד יקר וגם כסף. הודה לו החייל ויצא לספר לכל חבריו על נדיבותו של המושל.
למחרת הגיע המושל לספא ובחדר הקבלה חיכתה לו קבוצה מעשירי ירושלים המשפשפים גם הם את גופם באבן. עצר לידם המושל בפליאה וכשהבין במה מדובר התרגז וציוה עליהם לשפשף זה את גופו של זה במשך שנה, באבן ולא בשמנים.
סוף הסיפור:
לאחר התפוררות האימפריה הרומית ועזיבתם את יהודה הגיעו המוסלמים. כדרכם הקבועה למחוק כל סימן וזכר לתרבויות אחרות אטמו את הספא ובנו מסגד דווקא על מבנה זה. לאחר מלחמת השיחרור ניטש המסגד והפך לחלק משמורת פארק קנדה.