מאת: עמוס פרומקין
מלח"ם (המרכז לחקר מערות), המחלקה לגאוגרפיה, האוניברסיטה העברית, ירושלים

התפרסם באתר החברה להגנת הטבע – לחצו כאן

פרק 5: הערוץ הצפוני
כו אייר תשמ"ב, 18/5/82

לאחר הצלחת המשלחת הקודמת יצאנו לשטח שוב כצוות קטן ומצויד היטב (חברי המשלחת הפעם היו מיקי ברקת, מני נחמן ועמוס פרומקין). התחלנו בגלישה לתוך פירים 44 ו-45, זוג פירים בלתי פעילים שסמוכים למצוק המזרחי של הר סדום. התברר כי עומקם כ-20 מ' והם מחוברים בתחתיתם, אך ללא המשך מתחתיתם. בין שניהם נותר גשר סלע שנתן את השם: פיר גשר.

המשימה הבאה שהצבנו לעצמנו היתה בדיקת הפירים שיורדים כלפי מטה ממערה 27 שהתגלתה בחנוכה. מיפוי המערה שנעשה אז הועלה על תצלום האויר וכן הועלה עליו מיפוי מערה 43. התוצאה לא היתה מפתיעה: שתי המערות, הדומות כל כך זו לזו, הן למעשה שני חלקי אותה מערה, שנחסמה באמצע במפולת. המפולת היא לא אחרת מאשר דולינת ההתמוטטות 27 א', שממוקמת בדיוק בחיבור בין שתי המערות. לאור מסקנה זו, התבקש שמתחת למערה 27, הבלתי פעילה כיום, נמצא את מפלס הזרימה הנוכחי הפעיל, כפי שהוא קיים מתחת למערה 43.

נכנסנו, אם כן, למערה 27 דרך הפתח הצפוני (27 ב') ועיגנו את החבלים בסלעים שמסביב לפיר הפנימי (27 ג') שבתחתית המערה. מיקי גלש למטה ובדרך גילה חלון בצד הפיר. הוא התנדנד עד שהגיע אליו וירד דרכו ללא החבלים. לאחר כמה דקות הגיע קולו מלמטה: "מצאתי את מפלס הזרימה!" צעקתי אליו: "יופי! ואולי יש גל אבנים למטה?" ואמנם כן, הגל שהקמנו בגיחה קודמת (פרק 2) התגלה מחדש, ובכך אומתה ההשערה שאנו נמצאים ב'פיר האור הקלוש' אותו הכרנו מלמטה. מיקי יכול לצאת כעת דרך מפלס הזרימה לפתח 43 א' ולחוף ים המלח! זהו, אם כן, החיבור הנכסף בין מערה 43 ומערה 27 המצטרפות יחד למערת ענק!

ואחר כך הולך ונחלש, עד שנעלם לחלוטין. האם אני חולם? הבטנו זה בזה בתמיהה. גם האחרים שמעו את הרחש: כולנו ערים ומתעוררים עוד יותר. איזה בעל חיים או אולי גורם אחר משמיע קול כזה? העברתי במוחי את כל קולות המערות שהיכרתי, אך לשוא.

בשעה שמיקי עסק בבדיקות בפיר 27 ג', החלטתי להתחיל בביצוע משימתנו הבאה – בדיקת פיר 27 ד' (גם הוא בתוך מערה 27). נגשתי לראש הפיר ובדקתי את הירידה. התברר שאין זה פיר אלא דרדרת תלולה היורדת כלפי מטה. התחלתי לרדת בזהירות רבה למטה, תוך כדי חיפוש הציר הנוח ביותר לירידה בין הסלעים והסדקים שמסביב. המשכתי לרדת בזהירות לעומק כ-15 מ' מתחת למפלס מערה 27. שם בחנתי את הקרקעית ובה נראו סימני זרימה ברורים: אני נמצא במפלס הזרימה הנוכחי! מכאן הלכתי קודם כל דרומה, עם כיוון זרימת המים, עד שהגעתי למקום רחב אך נמוך עד כדי כך שלא ניתן היה לעבור בו.לא נותר כמעט ספק שזהו מפלס הזרימה שבו נמצא מיקי, מעבר למחסום זה של תקרה נמוכה. טיפסתי במהירות למקום שממנו שמע אותי מני, ששימש כמקשר ביני ובין מיקי, ותאמתי עם מיקי שיבוא לקראתי במעלה מפלס הזרימה. אך הנסיון לשמוע את קריאותיו או לראות אור מעבר למחסום לא עלה יפה ונראה שהמחסום ארוך מדי.

מחילת הזרימה הארוכה בערוץ הצפוני

למרות זאת, אין שום ספק בלבי שאכן אותו ערוץ זרימה תת קרקעי פעיל נמשך מעבר למחסום שרק מים חודרים דרכו. המיפוי הוכיח זאת מאוחר יותר. עליתי בחזרה אל ראש פיר 27 ג'. השמש כבר ירדה ובקושי הבחנתי במעט אור מפתח 27 א. מיקי יצא גם הוא ושלושתנו ירדנו אל מפלס הזרימה שמצאתי לרגלי 27 ד'. התקדמנו במעלה מפלס הזרימה במחילה רחבה אך נמוכה. המחילה נמשכה קטעים ארוכים בקו ישר לאורך שכבות המלח הניצבות, ללא סדק נראה לעין המנתב את המחילה. התקדמנו קטעים מסויימים ב'גלגול צד' וקטעים אחרים בהליכה על ארבע, או הליכה שפופה בהתאם לגובה המחילה ורוחבה. נראה שהתרחקנו מאות מ' מפתח הכניסה.

לפתע התרוממה התקרה. מצאנו את עצמנו באולם גדול המשתרע מעל מפלס הזרימה הנוכחי, בסגנון שהכרנו במערה 27 ו-43. קרקעית האולם מכוסה אבני מפולת ורוחבו מגיע ל-10-20 מ'. התקדמנו הלאה במפלס הזרימה, מבלי לבדוק לעת עתה ביסודיות את האולם שמעליו. רק בקטעים קשים למעבר השתמשנו באולם העליון כמעקף נוח. הלכנו כבר מאות מטרים במחילת הזרימה והסוף אינו נראה לעין. השעון מראה כבר כי לילה שורר בחוץ, אך אנו לא מרגישים כלל בעייפות בשל המתח. מה קורה בהמשך? שקענו באופוריה של גילוי והרפתקה במערת ענק שרגל אדם טרם דרכה בה לפנינו. התקדמנו בשקט מוחלט, כל אחד עסוק במחשבותיו.

לפתע נשמע קול מוזר. זמזום או טרטור מרוחק שהולך ומתחזק ואחר כך הולך ונחלש, עד שנעלם לחלוטין. האם אני חולם? הבטנו זה בזה בתמיהה. גם האחרים שמעו את הרחש: כולנו ערים ומתעוררים עוד יותר. איזה בעל חיים או אולי גורם אחר משמיע קול כזה? העברתי במוחי את כל קולות המערות שהיכרתי, אך לשוא.