מיטיבי לכת ירח מלא דרך בורמה שלוחת משלטים שביל ישראל

קצת לפני פרוץ המדינה הייתה הדרך לירושלים חסומה על ידי ערבים, העיר במצור ללא אספקת מזון, מים, תרופות ונשק וכמעט נכנעה לאויב. שלושה סיירים יצאו לאור ירח אל היערות לחפש דרך עוקפת בין הגבעות והיערות החשוכים.

בזכותם חודשה אספקת המזון והנשק לירושלים ובירת ישראל ניצלה. אנו נצא לשחזר את מסע הסיירים לאור אותו ירח.

קבלת שבת באמצע הדרך, בסיום כמו אז בפלמ"ח – קומזיץ ואבטיחים

בעת הכרזת המדינה הייתה ירושלים היהודית נצורה ומוקפת עשרות אלפי ערבים חמושים, ללא מים, נשק ותגבורת וכיבושה היה קרוב. שיירות משורינים שניסו לפרוץ את המצור ולספק עזרה לירושלים נחסמו בשער הגיא ונסוגו תוך שהם משאירים אחריהם הרוגים ורכבים שרופים ששרידהם ניצבים עד היום לצד הכביש כעדות אילמת. הנה בית מתוך שיר שכתב חיים גורי המספר על המצב הנורא שהיה:

באב אל וואד, (שער הגיא)

לנצח זכור נא את שמותינו,

שיירות פרצו בדרך אל העיר.

בצידי הדרך מוטלים מתינו.

שלד הברזל שותק כמו רעי

מדינת ישראל עמדה לאבד את ירושלים ולהראות לגמרי אחרת היום, אם בכלל. אך תמיד ברגעים הכי קשים קורה משהו שמשנה את התמונה. האגדה מספרת על שלושה לוחמי פלמ"ח שהיו חייבים להגיע מאזור ירושלים למרכז. הם ניווטו ברגל ובחשיכה וכך לא התגלו על ידי שוכני הכפרים הערביים שבדרך.

להפתעתם רוב הדרך הייתה נוחה למעבר רכבים והם מיהרו ליידע את ראשי הצבא על הנתיב הסודי שזכה לשם קוד: "דרך בורמה" על שם דרך סודית אחרת שנסללה על ידי שבויים בריטיים במלחמת יפן-סין והתפרסמה בזכות סרט פופולרי באותה עת: הגשר על נהר קוואי.

למרות קטע לא עביר של 2 ק"מ ובמטרה לא לאבד זמן ולהציל את ירושלים, נשלחה שיירת ג'יפים נושאי שקי קמח ותחמושת מתל אביב, וממול יצאה לקראתם שיירת משאיות. בקטע הדרך החסום לרכבים נשאו החיילים את השקים על גביהם, ובמקביל עבדו מהנדסים להכשיר במהירות את המעבר וכל זאת בלילה בהסתר, פן יתגלו על ידי מרגלי האויב, וסללו ירידה מתפלת כנחש הנקראת סרפנטינות (נחש בלטינית)

על מנת לא לחשוף את תוכניות צה"ל נשלחו בינתיים שיירות דמי בנתיב שער הגיא שם נחסמו ביריות ובאבנים, ונסוגו לקול מצהלותיהם של אלפי ערבים נושאי נשק הבטוחים בניצחונם.

במקביל לסלילת המעבר ופתיחת הדרך למשאיות עסקו המהנדסים בהתקנת קו צינורות להזרמת מים לירושלים ממעיינות ליד קיבוץ חולדה, שם קוד "מפעל השילוח". הצלחת שני המפעלים האלו הצילו את ירושלים מכיבוש ערבי. לאחר הצלת ירושלים כוח של חטיבת הראל-פלמ"ח, בפיקודו של יצחק רבין, פרץ את המצור בדרך לירושלים תוך כדי קרבות עזים וכיבוש כפר אחר כפר: בית מחסיר (היום בית מאיר), סאריס (היום שורש), הקסטל (היום מעוז ציון).

קרן קיימת לישראל פיתחה את דרך בורמה לשמורת טבע מרהיבה, יערות אורנים ניטעו והשבילים הצרים הורחבו לטובת האוהבים לטייל. לאורך הדרך המתפתלת בין בקעה להר הוקמו אנדרטאות לזכר אותם קרבות, פינות ישיבה ונקודות תצפית יפות. בשמורה גם אתרים היסטוריים וארכיאולוגיים, מדרגות חקלאיות ושרידי חקלאות קדומה המהווים עדות לרצף ההיסטורי של התיישבות יהודית במקום. דרכי העפר, שבילי הטיול ופינות החמד מספרים על אותם גיבורים אלמונים, מובילי השיירות לירושלים ערב מלחמת העצמאות. בלב היער לוחות ברזל ועליהם חרוטים הסיפורים ודמויות של פלמ"חניקים עם כובעי הגרב, סבלים מירושלים שהעמיסו את שקי הקמח וגלגלו את חביות הדלק, וכן דמויות של חוצבים ירושלמים שסללו את הדרך למשאיות הישנות לחצות את השביל הקשה.

מסלול הטיול ואתרים בדרך בורמה:

קיבוץ נחשון: כאשר בני ישראל יצאו ממצרים ומשה חצה את הים, היה נחשון הראשון שהעז לקפוץ לשביל שהתפנה בין מצוקי המים הגועשים. מאז שמו הפך סמל לאומץ ולהליכה בראש. מהקיבוץ הנושא את שמו יצאו שיירות האספקה מהשפלה לירושלים הנצורה בדרך בורמה הסודית.

מצפה הראל (בצמוד לקיבוץ הראל): במקום מפת תבליט ענקית המראה את תוואי דרך בורמה ואת אתרי הקרבות שלאורכה. ניתן לראות עד כמה היו שיירות האספקה קרובות להתגלות על ידי כוחות הערבים שארבו מעבר לרכס הצר בנתיב שער הגיא. בנוסף במקום מגדל תצפית נישא של קק"ל ומראשו משקף כל עמק איילון ויערות ירושלים. כאן נתחיל את הטיול שלנו בשביל המתאים לכל רכב

הסרפנטינות וצינור השילוח: דרך הסרפנטינות הייתה המקום היחידי בו לא יכלו משאיות האספקה לעבור בתחילת השימוש בדרך בורמה.  חיילים ומתנדבים תושבי ירושלים העבירו את המטען על גבם אל משאיות בצד השני. בתחתית הגבעה נמצאת תחנת השאיבה של קו השילוח שסיפקה מים לירושלים הנצורה

גבעת חתו'לה: ובערבית: האורבת, משום שבתש"ח שימשה הגבעה עמדת תצפית ושמירה על שער הגיא, בתחילה בידי הערבים ומאוחר יותר משלט 22 של צה"ל. מהמצפור תצפית מרהיבה על פיתחת שער הגיא ועל משלטיו. השילוט במצפור מביא את סיפור הקרבות שהתנהלו באזור. במקום אתר הנצחה לגדוד שער הגיא של חטיבת "פלמ"ח-הראל" וכן אתר הנצחה לחללים מעולי ארה"ב וקנדה.

שער הגיא: עם פרוץ קרבות תש"ח הטילו הערבים מצור על ירושלים וחסמו את הדרך מהשפלה לירושלים. הערבים הניחו מחסומים בכביש הצר בשער הגיא הצר והמטירו על השיירות יריות ואבנים. למרות קרבות קשים במטרה לפתוח את הדרך לירושלים הנצורה נשארה הדרך לירושלים חסומה לתנועה יהודית.

שמורת המסרק: בפסגת הר נישא בדרך ירושלים ישנה קרחת יער ובה ניצב קבר שיח' מוסלמי המקודש לנבי עג'מי שהיה הספר האישי של הנביא מוחמד. הודות לקדושת המקום נותרו מסביבו עצי אורן ירושלים גדולים ומרשימים. ללא כל קשר למקצועו של השייח נקראה השמורה בשם "המסרק" על שם עצי אורן ירושלים הגבוהים שנראו למתבונן מהשפלה כשיני מסרק.

רכס שיירות ושלוחת משלטים: רכס צר ומקביל לנתיב שער הגיא, זירת קרבות עזים במלחמת השיחרור. הרכס עטור משלטים ואנדרטאות המספרים עלילות גבורה של גיבורי הפלמ"ח.

צומת שורש: במלחמת העצמאות הכפר הערבי סאריס שלט על הדרך לירושלים ויחד עם לוחמי הכפר בית מחסיר (בית מאיר של היום) חסמו תושביו את דרך שער הגיא לירושלים וסיכנו את הולדת המדינה העברית, עד שנכבשו ע"י צה"ל. כאן פגשו תושבי ירושלים את שיירות האספקה וכאן מסתיים הטיול שלנו להפעם.