מיטיבי לכת בפסגת הגליל העליון, סוף הקורונה, חגיגות הדובדבנים !
בבית ג'אן מספרים על משלחת גובי מס שנשלחה לגבות מסים מתושביו הסרבנים והגאים של היישוב ההררי הגבוה. תושבי הכפר ניהלו מלחמת חורמה במוכסים, תפסו אותם וזרקו אותם אל מעמקי הבולען. המוכסים בנפילתם צרחו כל הדרך למטה הווווווו עד לחבטה הסופית ומאז נקראים בולענים אלו "הוטה" בפי המקומיים.
המסלול: אנו נטפס את נחל גמל התלול והיפה דרך עין ירקת עד בית ג'אן. נבקר בכל ההוטות בפסגת המירון ונסיים בפקיעין. המהירים ימשיכו עד פארק הסלעים בכיסרא או אל תל חורשים דרך נחל פקיעין !
אגדה נוספת מספרת על רועה שחלילו צנח אל מעמקי הבולען, והוא נמצא לאחר 40 יום במעיין הכפר פקיעין הנמצא בירכתי ההר. בסיפור זה יש רמז לקשר הידרולוגי הקיים בין הבולענים המצויים ברחבי ההר לבין המעיינות הנמצאים בשולי ההר (מעיינות כזיב ומעיינות נחל עמוד).
בהר מירון נתגלו כמה וכמה הוטות כאלו, בינהם ידועים במיוחד הוטת ג'רמק (על שם כפר נטוש קרוב) בעומק 157 מטר והוטה 6 המגיעה ל 130 מטר במספר מדרגות, מחילות צדדיות ואולמות נטיפים בגבהים שונים. החברה להגנת הטבע הציבה סוגרים על הוטות הר מירון על מנת להגן על אוכלוסית העטלפים השוכנת בהם.
בעונה זאת קטיף הדודבדבנים בגליל בעיצומו, אז נסיים לנו בטעימות אדומות (כמובן, יש אפשרות לקנות סלסלות הבייתה)
