3-6/4
א-ז'אנר 2019
שכבות
"שיקמת, מאסת, ושוב הקמת… דחף לעקור, להחריב, להשחית, להפוך את הקרביים, ודחף לבנות, לסדר, לתכנן רחובות חדשים, להחליף שמות ישנים, מתוך מטרה לייצב עולמות חדשים ולהסתיר רעות-חולות ישנות, שאף על פי כן היו תמיד דרוכות לקחת את נקמתן”. מתוך "סיפורה של הילדה האבודה", אלנה
פרנטה. הזיכרון מתקצר. אנחנו מבקשים באובססיביות את החדש, לא עוצרים לחפש את מה שמתחבא תחתיו, את מה שמוליד אותו, את השכבות שנושאות איתן עוד אינפורמציה שלא התייחסנו אליה, שלא הקדשנו לה תשומת לב וזמן. ההווה הוא שכבה של מה שכבר היה פה לפנינו, מה שלפעמים אנחנו נוטים לשכוח, לפעמים לא רוצים לזכור. רגע לפני שאנחנו נפרדים מהבית הזה בשונצינו, בית היצירה שלנו, תמונע, יצאנו לחקור ולקלף את השכבות שמרכיבות אותו, להבין איפה היינו, מה זה המקום הזה שיצרנו בו בעשרים השנים האחרונות. איזו אינפורמציה היסטורית אישית ורגשית טומן בחובו המבנה שעוטף אותנו? כמה היא השפיעה על היצירה של כל אחד ואחת מאיתנו באופן מודע ולא מודע? מה אנחנו יכולים להבין דרך קילוף השכבות של המבנה על השכבות החיצוניות סביבנו במרחבים נוספים? דרך היצירות שהגיעו אלינו לפסטיבל נפגשנו עם האפשרות למבט חדש על פרטים שנסתרו או הוסתרו מאיתנו. השאלות שהמבט החדש הזה מעלה. הנושאים שהוא מציף: זהות, מיניות, שייכות. המרחבים האישיים והפוליטיים שנגלים דרכו. פגישה עם שכבות חדשות היא הזמנה להתמקמות מחודשת במרחב, לפעולה, להתרסה מול המציאות הנוכחית שמוחקת זיכרון, מספקת גירויים מידיים ומקדשת את המהירות על חשבון תהליכים ודרך.
לפרטים נוספים: https://www.tmu-na.org.il/?CategoryID=221&ArticleID=4749
