יצירה בימתית בעקבות
"ירמה" מאת פדריקו גרסיה לורקה
ע"פ תרגומה של רנה ליטוין
ההצגה "ירמה שלי" היא אינטרפרטציה אישית למחזהו הנודע של פ.ג. לורקה. ירמה שלנו כלואה בתוך תודעתה, כמהה למעשה יצירה רוחני הנתפס בעיניה כאסור מאחר והיא אישה. היא מטמיעה מוסכמות חברתיות בנוגע לנשים, מקומן, יכולותיהן ומגבלותיהן בצורה קיצונית. מבחינתה, רק באמצעות ילד שתביא לאוויר העולם (בן זכר כמובן, לא בת) היא תממש את עצמה ותותיר חותם. הדחף ליצור, הנשיות והאימהות מקבלים אצלה ייצוג אחד: ילד.
ההצגה בנויה על שרשרת אינטראקציות ועימותים בין ירמה לבין העולם החיצוני התוסס שדווקא אינו כבול לציוויים הנוקשים שירמה לוקחת על עצמה: נציגיו מנגנים, שרים ורוקדים באופן טבעי והרמוני כחלק מהחיים עצמם. ירמה מנסה באופן נואש לרדת לפשרו של העולם הזה ותוך כדי כך הורסת ונהרסת.
