עשר תמונות ואפילוג שהן וריאציות על זוגיות ומשפחה, יחסים בין צעירים ומבוגרים.
במעין שעשוע תיאטרוני נפרשת מניפת הדמויות כאשר אחרי כל תמונה, אחת הדמויות
מסיימת את הסצנה ודמות אחרת נבחרת לתמונה הבאה. כמו במרוץ שליחים.
כך משתלבות הדמויות כולם אלו באלו. בכל אחת מהתמונות הדמויות חוות רגשות עזים
תוך מצבי חיים קיצוניים שאנו נוהגים בדרך כלל להסתיר. כל הנפשות הפועלות זקוקות לליטוף.
באופן אירוני הצורך בליטוף לעולם אינו מתממש. זאת בשל התקשורת הלקויה בין כל שתי דמויות,
גם כאשר קיים ביניהן קשר הדוק ועמוק. הדמויות פועלות מתוך אינסטינקטים במקום לבטא את
רגשותיהן וכך כל רצונותיהם האחרים, גם הם אינם מגיעים לידי מימוש, והנתק ביניהן מעמיק.
המחזאי מוותר על המוסכמות החברתיות, מוציא אל האור ונוגע בדברים שעליהם יש טאבו.
תלות הדדית, יחסים מטרידים בין בני משפחה, מיניות לא שגרתית, בדידות ועוד.
