הצלם אופיר פרקש מאתר עיר דוד

טיול מים רטוב וקריר מתחת לחומות ירושלים ביום חם.

נבקר בארמון המלך בעיר דוד ונסיים בשוק מחניודה בחוויה של טעם וריח, צבע ורעש.

המלך דוד ודאי לא חלם שאלפי שנים אחריו סטודנטים מתנדבים מכל העולם יקלפו שכבה אחר שכבה במברשות עדינות וימצאו שברי חרס ממטבחו, תוך שהם מתלהבים ממטבעות עתיקות שנחשפו בבוץ.

בין התגליות, נמצאו שתי חותמות במרחק מטרים ספורים אחת מהשנייה של שניים משריו של המלך צדקיהו – גדליהו בן פשחור ויהוכל בן שלמיהו בן שבי – בבואם אל המלך לדרוש את המתתו של ירמיהו הנביא.

לאחר הביקור בעתיקות הארמון אפשר לצפות במצגת מולטימדיה אודות ההיסטוריה של עיר דוד.

וזה דבר הניקבה

הניקבה אליה ניכנס אינה הניקבה המקורית שחפר המלך דוד וגם לא מפעל המים העילי שהקים בנו שלמה. ניקבה זו היא אותה ניקבה שחפר המלך חזקיהו 400 שנה לאחר מכן, מתוך ידיעה שלא יעבור זמן רב עד שירושלים תהיה במצור ומי שתייה יחסרו לתושביה.

תחילה היו אלה היבוסים שחפרו ניקבת מים מבין חומות העיר אל מעיין הגיחון כדי לשאוב מים בעת מצור, אך ברשלנותם לא טרחו להציב שמירה עליה. דוד המלך ניצל פרצה זו ושלח בלילה את לוחמיו במעלה ה"צינור" (הניקבה בלשון התנ"ך).

שלמה המלך הרחיב את ירושלים, הקים את בית המקדש ובנה מפעל מים עילי גדול לספק את צרכי העיר. הניקבה המקורית בה השתמש דוד נזנחה ונסתמה עם השנים. 400 שנה.

לאחר תקופת דוד ושלמה איים סנחריב מלך אשור לעלות על ירושלים ולכבשה. המלך חזקיהו ידע שהאשורים ינתקו מיד את מפעל המים העילי, ועל כן שלח את פועליו לחפור במהירות ניקבה חדשה מתחת לחומות העיר המובילה אל מעיין הגיחון.

על מנת לזרז את החפירה נשלחו שתי קבוצות כורים שחצבו בבטן ההר בתאורת לפידים בו זמנית זה לקראת זה.

בסופו של דבר ניצחו האשורים והגלו את עם ישראל. ירושלים חרבה אבל הניקבה שרדה.

לאחר ההרפתקה הרטובה מתחת לעיר העתיקה נחליף בגדים ונטייל בעיר העתיקה