הצטרפו לקבוצת "מטיילים עם פזית" של טיולים ואגדות בפייסבוק לתמונות, עדכונים וחוויות
לאלבום תמונות מטיול דומה לחצו כאן
במאי 1965 מסיים אלי כהן את דרכו בסוריה. אחרי יותר משלוש שנים של העברת מידע שערכו לא יסולא בפז, מידע שבין היתר בזכותו הצליחה מדינת ישראל לסכל את תוכנית ההטיה.
בטיולנו נלך על "שביל אלי כהן" בעקבותיו… שביל אלי כהן ברמת הגולן הינו שביל שלאורכו פזורות נקודות שהיוו ציוני דרך בפעילותו של אלי כהן בסוריה נתחיל בחמת גדר אל חמה, נעלה לבית המכס הצרפתי ונמשיך במחנות אל עאל אשר היו חלק מכתב האישום.
סעיף האישום התמקד בשהייתו של אלי כאזרח מדינת אויב בשטח הצבאי הסגור של מחנות אל-עאל (המחנות הגבוהים בערבית), שהיו ממש כאן בחורשה הסמוכה, והעברת מידע לאויב לגבי השטח הצבאי.
מפקדה סורית שלמה שפיקדה על כל הגולן עומדת כפי שהיא, נטושה ובלתי נגועה כמעט כפי שנעזבה על ידי המפקדים והחיילים הסוריים במהלך מלחמת ששת הימים.
מאחור, למרגלות גרם המדרגות ההרוס, נראה את שרידי הכביש הסורי המקורי. ציטוטים מספר משלי ותהלים בענייני תחבולות, סוד ומודיעין, מוטבעים על אבן הבזלת. גם סמל המוסד הישראלי מוטבע כאן, מעל האבן מנעול מפוסל שדרכו נראה מבנה המפקדה העצום.
התחנה האחרונה – המשפחה, נעלה לכיוון פסל הבזלת שהציבו הפסל יובל לופן וגיל ברנר. הפסל הוא של נדיה הצעירה ושלושת ילדיה בחיקה, הילדים שלה ושל אלי. מביטים צפון מזרחה לתוך סוריה, לכיוון דמשק שרחוקה מכאן בסך הכל 75 קילומטרים. המבט הוא מבט של ציפיה, ציפייה להחזרת עצמותיו של אלי כהן לישראל…
https://www.facebook.com/100014936139768/videos/pcb.492099274631273/492098427964691/?type=3&theater
https://www.facebook.com/100014936139768/videos/pcb.492099274631273/492097691298098/?type=3&theater
